את המחקר שהתקיים באוניברסיטת לונדון ופורסם בחודש שעבר בתקשורת הבריטית, אפשר להגדיר כלא פחות ממהפכני. אחרי שנים בהן הוזהרנו מהשפעות הטלוויזיה והרחקנו ממנה את ילדינו מחשש להשפעותיה המטמטמות והמשטיחות, מגיע המחקר המקיף הזה שבחן 11 אלף ילדים בריטים - ומגלה נתונים מדהימים. ילדים שצופים בטלוויזיה במשך 3 שעות ומעלה ביום הראו התקדמות אקדמית מואצת יותר מזו של חבריהם שצופים הרבה פחות. ההורים הישראלים, אם כן, בהחלט יכולים להיות רגועים.
על-פי נתוני הוועדה הישראלית למדרוג, הילד הישראלי (4-17) בילה במהלך הקיץ האחרון 198 דקות ביום, שהן 3 שעות ו-18 דקות, בממוצע מול המסך. ולא סתם מסך, אלא מסך הטלוויזיה המוכר והטוב שבסלון.
מדובר בשהייה ארוכה ב-40 דקות מזו שבימי שנת הלימודים. המונח "שהייה" נכון יותר מצפייה במקרה זה, כי 91 דקות מהזמן מוקדש לתוכן שאינו משודר על-ידי ערוצי הטלוויזיה וכולל בין היתר גם משחקי מחשב שונים כמו פלייסטיישן או Wii.
"אנחנו רואים ששר התקשורת הופך להיות שר החינוך של מדינת ישראל. הילד נמצא מול הטלוויזיה, יותר זמן ממה שהוא עושה שיעורים", אומרת מנכ"לית הוועדה למדרוג, ד"ר יפעת בן-חי-שגב. "אנחנו יודעים להגיד בביטחון שהזמן הזה הולך וגדל בהתמדה ובאופן יציב. מדינת ישראל חייבת ללמד אוריינות תקשורת - ללמד ילדים לצרוך בצורה ביקורתית את המדיה ולצייד אותו בכלים".
הבדיקה של הוועדה למדרוג מראה גם את אופי הצפייה. הרבה ילדים מתעוררים בשעה 8:00 בבוקר ומיד מדליקים את המקלט. 36-35 דקות בממוצע מסך הצפייה היומי מתרכזות משעת בוקר מוקדמת זו (לחופש הגדול) ועד ל-16:00 אחר-הצהריים. עיקר הצפייה אחר-כך מתרחשת בערב בשעות הפריים-טיים של ערוצי הברודקאסט - בין 20:00-23:00 בערב - אז מבלה הילד הישראלי 41 דקות מול הטלוויזיה בממוצע.
"הצפייה עצמה במגמת עלייה לקראת 09:00 בבוקר", אומרת הילי חורב-קסוטו, מנהלת ערוץ הילדים. "הרבה מהילדים מופעלים בקייטנות או בילויים, ואז בצהריים, כשחם, הם מגיעים שוב לטלוויזיה".
הצפייה הלינארית מפתיעה
ערוצי הילדים בכבלים ובלוויין הם עדיין מקומות הבילוי המועדפים של הילדים בחופש הגדול. 77 דקות בממוצע מזמנם של הילדים הולכות שם לאיבוד. העובדה המעניינת היא שבניגוד לכל מה שנהוג לחשוב על הילדים הטכנולוגיים היום, הצפייה שלהם בקיץ האחרון הייתה מאוד מסורתית.
"באופן עקרוני יש מגמה לא חדשה שהצפייה מתרחשת בכל דרך שאפשר - מחשב, סלולר, VOD", אומרת חורב-קסוטו. ואולם לדבריה, "הקיץ הזה הפתיע אותנו בצפייה בערוצים הליניאריים". כלומר אותם ערוצים בעלי לוח שידורים מאורגן וקבוע, ולא צפייה נדחית או מוקלטת.
"באשר לצפייה הנדחית, אפשר לראות שהיא שולית שבשולית", אומרת בן-חי-שגב. "הישראלים מתקשים בדחיית סיפוקים, הם רוצים לראות כאן ועכשיו, ואצל הילדים זה מתחדד הרבה יותר".
לדברי חורב-קסוטו, ערוץ הילדים שבראשו היא עומדת, כמו הערוצים 2 ו-10, דואג לנטייה הישראלית הזו כבר מגיל צעיר. "התחלנו לייצר תוכן שאתה חייב לראות אותו עכשיו, מה שמכונה 'איוונט' (אירוע טלוויוני - ל"א)", היא מסבירה, "סדרות כמו 'הלהקה', 'גאליס' ו'אליפים'. ברגע שיש עוגן צפייה מאוד חזק, הילדים מגיעים לערוץ הליניארי, והם נשארים שם לפני התוכנית הזו ואחריה, וזה משנה את דרכי הצפייה".
- אתם הרי לא ערוץ ברודקאסט שמשדר פרסומות. מדוע חשוב לכם להדביק את הילדים למסך דווקא בזמן אמת?
"החשיבות המרכזית של הצפייה בערוץ הליניארי היא בזיהוי עם המותג 'ערוץ הילדים'. כשהילד צופה בליניארי, אתה יכול לקדם תכנים אחרים שלך - בניגוד לצפייה ב-VOD".
בערוץ דיסני, למשל, תכננו אתמול (ב') ערב צפייה מיוחד לסיום החופש הגדול. "זה יתחיל בשעה 18:30 עם 'פיניאס ופרב', ואחר-כך סדרה חדשה שתושק וסרט דיסני גדול", מספר גיא קרני, מנהל הערוצים של דיסני בישראל, שהשיק השבוע בהצלחה את העונה השנייה של "יומני החופש הגדול".
לדבריו, "באופן עקרוני זה עניין הזמן. בשנת הלימודים לילדים יש פחות זמן, והצפייה שלהם יותר סלקטיבית. בחופש הם מאפשרים לעצמם יותר לזרום, וכך הם נסחפים ליותר תוכן באופן ליניארי".
תגובות בזמן אמת
על מנת לחדד את הצפייה בזמן אמת, שילבו בערוץ הילדים בשידורים מערכת ייחודית, סושיאל ויו, שמאפשרת להעלות תגובות של הצופים ברשתות החברתיות למתרחש על המסך בזמן אמת, מה שמעלה את סוגיית המסך השני. ידוע שבני הדור הנוכחי מצטיינים בחלוקת העניין שלהם בין כמה אמצעי תקשורת בו-זמנית.
"אנחנו יודעים בוודאות ממחקרים בעולם שבין 80%-70% מהילדים נמצאים באינטרנט תוך כדי צפייה בטלוויזיה", אומרת בן-חי-שגב. "ישראל חייבת להדביק את העולם ולהחיל כללים של פיקוח על האינטרנט".
בערוץ ניקולדיאון רואים בתופעת המסך השני בעיקר את נחלתם של בני-הנוער, הבוגרים יותר. "יש הרבה דיבורים על סקונד סקרין, יש על זה מחקרים, והם תמיד מדברים על מבוגרים ובני-נוער", אומרת מנהלת ערוץ ניקלודיאון של ענני תקשורת, שירלי אורן. "ילדים צופים בטלוויזיה, והמקסימום שיכול לקרות זה שהם יקבלו הודעה בוואטסאפ, אבל הם בעיקר צופים".
בניגוד למגמת השידור שפוקדת בשנים האחרונות את ערוץ הילדים או את ערוץ דיסני, עם תכנים שמחייבים צפייה בזמן השידור המקורי, בניקלודיאון נוקטים בשיטות אחרות. בערוץ זה נהנים מתקציבים קטנים יותר לטובת הפקות מקור ומתבססים לא מעט על ערוץ-האם האמריקאי שמספק להיטי ענק כמו "בוב ספוג".
"יש לנו 17 עונות של 'בוב ספוג' שאנחנו יכולים לשדר. הקהל הנאמן שלנו הם ילדי האנימציה בני 6-10", מסבירה אורן. "לא חשוב לי להביא אותם ביום אחד ספציפי. ככל שאנחנו מפזרים את התכנים שלנו, אפילו בחינם, ביותר פלטפורמות - אין ירידה בצפייה הליניארית. הפלטפורמות השונות מעודדות ומקדמות זו את זו. לילדים יש הרבה יותר מבחר, ולכן לפני שהם פונים ל-VOD, הם מזפזפים בערוצים הליניארים".
חשוב כמובן לציין כי העלייה בצפייה הליניארית לא פוגעת בצפייה בשירותי ה-VOD. במהלך הקיץ, מעל 200 אלף בתי-אב צפו מידי שבוע בתכנים של HOT VOD Young.
בחברת הלוויין מספרים כי במהלך חודשי הקיץ חל גידול של 75% בהזמנות תכנים ב-yes VOD. תכני הילדים הנצפים ביותר שם הם "אליפים", "יומני החופש הגדול", "החממה", "מיקי בפארק השעשועים" ו"מה מי מו עם הדוד חיים".
רייטינג של 12% בערוץ הילדים
האסטרטגיה של ערוץ הילדים במהלך הקיץ הפכה אותו לערוץ הנצפה. הערוץ שידר עם פתיחת הקיץ את גמר תוכנית הריאליטי שלו "הלהקה" ושידר תוכניות בפרופיל גבוה כמו "גאליס" ו"אליפים". על-פי נתוני צפייה לא רשמיים שהגיעו לידי "גלובס", הרייטינג המצטבר של רצועת הדרמה של הערוץ בשתי הפלטפורמות עבר לעיתים את 12% הצפייה בקרב אוכלוסיית היעד של ילדים בני 6-12.
אחריו מזדנב בצמידות ערוץ ניקלודיאון. מרגע שערוץ הילדים הוריד את התוכניות הנצפות שלו, חזר הערוץ לממדיו, ובשעות מסוימות במהלך היום ניקולודיאון הוא ערוץ הילדים המוביל בישראל, בעיקר בזכות תוכניות כמו "בוב ספוג", "קסם של הורים" וה"פינגווינים ממדגסקר". התוכניות הנצפות של ערוץ דיסני - ערוץ הילדים השלישי בישראל - הן "פיניאס ופרב", ו"טוטאלי ספייס".
גם בערוצי הברודקאסט כאמור יש נוכחות משמעותית של ילדים, אז הצפייה משפחתית. על-פי נתוני הוועדה למדרוג, התוכנית הנצפית ביותר בקרב ילדים היא "המירוץ למיליון" של רשת ואחריה תוכניות כמו "האח הגדול" של קשת המתאימה פחות לילדים, "סופר נני" שפופולרית מאוד בקרב ילדים ו"סברי מרנן".
בקרב ילדים בגילאי 4-11 "המירוץ למיליון" מובילה עם 14.9%, לעומת "האח הגדול" שבגילאים האלה משיגה 11.2%. כשהבדיקה מתרחבת לגילאי 4-17, מדובר בתיקו בין שתי התוכניות.
