פאניקה ברחובות לונדון: הבלתי ייאמן קרה ולראשונה מאז 1963, "דוקטור הו" הבא הוא בכלל אישה. אם אתם לא מהצופים האדוקים של סדרת הקאלט הבריטית, יש סיכוי שהמשפט הזה לא אומר לכם הרבה. אבל לאומה האנגלית, וגם לאינספור המעריצים ברחבי העולם, מדובר בחדשות מדהימות. "ד"ר הו" היא סדרת מדע בדיוני ופנטזיה מבית היוצר של ה-BBC, אחת מהסדרות המצליחות ביותר אי פעם בטלוויזיה הבריטית ובכלל. תעשיית המרצ'נדייז של הסדרה מגלגלת מיליונים ממוצרים שגרתיים ועד תבניות לקוביות קרח בצורת החללית של הדוקטור, הלוא היא הטארדיס. הסדרה עוקבת אחר עלילותיו של חייזר בעל שני לבבות שחי אלפי שנים, וגר בקופסה כחולה ומעופפת - הטארדיס, שהיא למעשה תיבת טלפון כחולה באמצעותה הוא מטייל בזמן. הסדרה הפסיקה את שידוריה בשנת 1989, אבל חזרה לאוויר בשנת 2005, ומאז זכתה להצלחה גדולה יותר מאי פעם וחיזקה את מעמדה כתופעה תרבותית חוצת גילים ויבשות. בעיקר בעונות הראשונות מאז החזרה לאוויר, הסדרה שמרה על מעמדה כבלתי ניתנת לחיקוי או השוואה לסדרות אחרות, בזכות דיאלוגים מבריקים, עיצוב דמויות מרהיב ועלילות מורכבות ומרתקות.

אחד מהדברים שמייחדים את המיתולוגיה של "ד"ר הו" היא שהשחקן שמגלם את הדמות הראשית משתנה באופן קבוע. מאז שנת 1966, דמותו של הדוקטור עוברת "גלגול מחדש" (Regeneration) בכל כמה עונות. ב-12 השנים שעברו מאז שהסדרה שבה אל המסך, ארבעה דוקטורים התחלפו כשכל אחד מהם מהווה סמל לכך שהכל אפשרי. לאחרונה התפיסה הזו מתערערת בגלל חוסר הקבלה המסיבי של הידיעה לפיה ג'ודי וויטאקר, שזכורה מהסדרה "Broadchurch", תהיה האישה הראשונה אי פעם לגלם את הדוקטור. מיעוט קטן אך עיקש מרגיש נגזל ומתעקש שהפיכת הדוקטור לאישה בוגד במורשת המפוארת של הסדרה. זה המקום להזכיר למי שאינו צופה אדוק: לדוקטור לא אמור להיות מגדר, מדובר בדמות של אדון זמן (Time Lord), כלומר חייזר. אז למה בעצם השינוי הזה כל כך מפריע לצופים?


בשנת 2011, עם שידור הפרק "The Doctor's Wife", התגלה לראשונה שהדוקטור יכול להחליף מגדר ושהזהות האנושית של הדמות לא חייבת להיות בהכרח גברית. זה היה מעין רמז לכך שייתכן שבעתיד נראה אישה בתפקיד הדוקטור. לפני כארבע שנים, כשהדוקטור בגילומו של מאט סמית' עמד לפני השינוי, המעריצים חיכו בכיליון עיניים לגלות מי יחליף את סמית' בתפקיד הרופא ואיך תמשיך השושלת. כל ניסיון למצוא קווים מקשרים בין הדוקטורים נכשל: כל אחד מהם שונה לחלוטין ומביא אופי ואיכויות אחרות לחלוטין אל הדמות. כשלבסוף נודע כי במקומו של סמית' לוהק השחקן פיטר קפלדי, אני לפחות התאכזבתי. גודל הציפיות אכן תאם את גודל האכזבות כי לאחר צפיה של שנים בגלרית הדמויות המגוונת בסדרה, נראה היה כי הגיעה השעה. הדמות של קפטן ג'ייק הרקנס היא ביסקסואלית, המלווה האחרונה של הדוקטור, ביל פוטס, היא בוודאי לא סטרייטית - אז למה לא אישה? ארבע שנים אחרי, גם בסדרה הבינו שהטלוויזיה כבר לגמרי מוכנה לדוקטור אישה וליהקו את וויטאקר.

בזמן שחלף מאז הגלגול האחרון של הדוקטור, נעשו אינספור שינויים תרבותיים כשנשים עזבו את התפקידים המשניים לטובת מרכז הבמה. הרימייק ל"מכסחות השדים"הציג אלטרנטיבה נשית לקלאסיקת האייטיז, נשים כיכבו בשני סרטי "Star Wars" האחרונים וגם במרכז פרנצ'ייזים מצליחים כמו "משחקי הרעב" ו"מפוצלים". סטארטרק, שייצא במהלך השנה הקרובה, צפוי להתהדר בגיבורה במרכז העלילה, וכמובן איך אפשר שלא להזכיר את גל גדות כ"וונדר וומן", ששוברת הקיץ שיאים ברחבי העולם ומוכיחה את הצורך התרבותי והחברתי בגיבורות.

במקום לתהות מה הולכת להיות הדינמיקה החדשה בסדרה בין הדוקטור לבין המלווה, וכיצד הולכת להתקבל דמותה של הדוקטור בעידנים קדומים בהם נשים לא הורשו לעשות שום דבר, בטח שלא לצאת להרפתקאות נועזות בחלל, המעריצים שלחו אלפי תגובות נאצה. חלק מקהילת ה-"Whovians" (כך מכנים את עצמם מעריצי הסדרה) פנה להתבכיינויות נוסח "מה הלאה, ג'יימס בונד אישה?" "משטרת הפוליטיקלי קורקט הגזימה הפעם", "הילדות שלי נהרסה" ועד למכות מתחת לחגורה נוסח "הוא דוקטור, לא אחות".



מה מניע את ההיסטריה הפרנואידית הזו? כמו שאמרה באפי סאמרס, "It's about power". מאחורי התגובות השליליות, עומד בעיקר פחד ענקי מאובדן של הכוח הגברי בתרבות, וכיוצא מזה בעולם בכלל. מדובר בפחד לא מודע, שאופייני בעיקר בקהילות המדע הבדיוני והפנטזיה ועולמות הגיימינג - כלומר, מיעוט קולני של בנים גיקים שמפחדים מבנות. היחס הזה לא לגמרי מפתיע אם בוחנים לעומק את המבנים שמאפשרים אותו - ואת האפליה המובנית בתחומים נוספים בעולם המד"ב, למשל – עולמות הגיימינג והקומיקס בהן נשים הן בעיקר סייד קיקס לוהטות שמשמשות את הגיבור לצרכיו ואל תגרמו לי בכלל לדבר על הארלי קווין.

תעשיית משחקי הוידיאו המיינסטרימית מתחילה להסתגל רק לאחרונה לכך שגם נשים אוהבות להשאב אל עולמות מקבילים, וללכת מכות וירטואליות עם זרים על רקע סמי-מפוקסל. מחקרים מצאו קשר בין סקסיזם לבין האופן שבו נשים מוצגות במשחקי וידיאו - כאובייקטים נחשקים בעלות חזה שופע בצורה לא ריאליסטית, או כעלמות חסודות שצריכות הצלה דחופה מאויב רנדומלי. כלומר, ככל שגברים משחקים יותר במשחקים מהסוג הזה - יש להם יותר סיכוי לאמץ דפוסי חשיבה והתנהגות סקסיסטית. המחקר הראה גם שנשים סובלות מתת-ייצוג במשחקים. איזה מסר מקבלת אישה שאין לה דמויות להזדהות איתן במשחק האהוב עליה? שמרגישה שהעולם מציע לה רק שתי אופציות מצומצמות שבהן היא יכולה להתקיים או להביע את עצמה? לא מפתיע לגלות גם שהייצוגים הפוגעניים האלו של נשים במשחקי וידיאו מעודדים אצל הגיימריות בעיות בדימוי גוף והפרעות אכילה. גם אם בעולם הקומיקס המצב מעט יותר טוב, הוא איננו מעודד בהרבה. תעשייה שלמה ומשגשגת נשענת על ייצוגים דלים של נשיות שנשענים בעיקר על הגיבורים הגבריים שהגיעו קודם - באטגירל, סופרגירל וכדומה.

לא מפתיע שהתגובות לא הגיעו רק מתוך הקהילה עצמה, אלא מתוך המיתולוגיה של הסדרה עצמה. פיטר דייוויסון, "ד"ר הו" מספר חמש, הכריז בכנס קומיקון שמדובר באובדן של מודל לחיקוי עבור בנים צעירים. דייוויסון לא ידע להסביר מה בדיוק מפריע לו בזה שהדוקטור יגולם על ידי אישה, הוא פשוט הניח שהדוקטור חייב להיות גבר. למה? כי ככה היה מאז ומעולם, כי זו מסורת. הבעיה היא ש"מסורת" היא בהרבה מאוד פעמים בסך הכול שם קוד ל"דיכוי", לפחות במקרים שבהן מסורת משרתת צד אחד בלבד - זה של בעל הכוח.סביר להניח שדיוויסון לא התכוון להגיד משהו מרושע, אלא שהוא פשוט התקשה להתמודד עם השינוי ולא חשב לעומק על התגובה שלו. מאז הוא נאלץ לסגור את חשבון הטוויטר שלו, שהוצף בגלי מחאה.

 

התגובה של דייוויסון לליהוק חושפת את ההנחה המובלעת שהסטנדרט הוא תמיד, למעשה, גבר. להנחת הבסיס הזו יש השפעה קריטית על כל תחום בחיים שלנו. תחשבו למשל על לימודי ביולוגיה בבית הספר: האנטומיה שנלמדת היא זו של גוף גברי. כשחברות תרופות כותבות הנחיות על האריזות שלהן הן מתכוונות למעשה למינון נכון עבור גברים - לא נעשים מחקרים קליניים בנשים כי גוף ה"אדם" הוא לכאורה גוף זכרי בלבד. די להיזכר בתיאור בריאת האישה מהתנ" כדי להבין את התורה כולה בעניין הזה.

זו בוודאי לא הייתה תחושה קולקטיבית לאור התגובות הסוערות בנושא, אבל כשפורסמה התמונה הרשמית של הדוקטור החדשה לצד הדאלקים מצד אחד והטארדיס (קופסת החלל המעופפת של הדוקטור כאמור) מצד שני, הבנתי כי הגיע הזמן והגיעה המהפכה. כי נגמרו הימים שבהן נשים היו בנות לוויה של גברים בכל התחומים ולא רק בתרבות. אנחנו חיים בתקופה שבה נשים הן הכוכבות של סיפור החיים שלהן ואם גברים ימשיכו להעביר את הלפיד בינם לבין עצמם, הן פשוט יתפרצו בדרך ויקחו אותו לעצמן. אם יש כאלו שזה מפחיד אותם, זה בסדר, הם יתרגלו. זו רק ההתחלה.

#jodiewhittaker #13thdoctor #doctor13 #doctorwho

A post shared by doctor who // jodie whittaker (@jodiewhittaker13) on