"הרומן" זכתה לפני שנה לביקורות שהיללו את הקונספט הייחודי שבו גוללה את התפתחותו של רומן מחוץ לנישואין משתי נקודות מבט: מצד אחד, הצלע הנשית אליסון (רות' וילסון, "לות'ר", "להציל את מיסטר בנקס") שלא מצליחה להתגבר על אובדן בנה בזמן שנישואיה לקול (ג'ושוע ג'קסון, "דוסון קריק") דועכים, ומהצד השני נואה סולוואיי (ווסט), סופר שנשען על משפחתה העשירה של רעייתו הלן (מורה טירני, "אי.אר.") ומחפש את המוזה שלו במקום אחר.
כל פרק מחולק לשני חלקים, כאשר אותה העלילה מסופרת כל פעם מנקודת המבט של כל דמות, ומשאירה את הצופה להחליט אצל מי מהם – או איפה ביניהם - נחה האמת. בעונה החדשה מתווספות גם שתי נקודות המבט של הצדדים הנבגדים, קול והלן, והסיפור מתרחב וחושף כיצד הרומן השפיע על התא המשפחתי שנסדק בעקבות פירוק הנישואין.
בעונת הבכורה של "הרומן" צפו למעלה מ-4 מיליון אמריקנים בממוצע לפרק, ובינואר היא זכתה בשני פרסי גלובוס הזהב - עבור סדרת הדרמה הטובה ביותר ועבור השחקנית הראשית הטובה ביותר בדרמה (ווילסון). גם ווסט היה מועמד על תפקידו, אך הפסיד לקווין ספייסי מ"בית הקלפים". על "הרומן" חתומה התסריטאית שרה טרים, שחייבת את פריצתה המקצועית לסדרה "In Treatment" - הגרסה של HBO ל"בטיפול" של חגי לוי. לוי יצר יחד עם טרים את "הרומן", אבל נשאר לבסוף רק כמפיק אחראי בסדרה.
בראיון לקידום העונה החדשה של "הרומן", ווסט לא מהסס לנצל את המפגש עם עיתונאי ישראלי כדי לשלוח עקיצה לעברו של לוי: "תגיד, אולי מישהו אצלכם בישראל נתקל בחגי לאחרונה? מה שלומו באמת? פשוט כי מסט הצילומים הוא נעדר כבר שנים או לכל הפחות חודשים ארוכים, אני לא זוכר מתי ראיתי אותו בפעם האחרונה".
ווסט מודה שלא צפה בגרסה האמריקאית של "בטיפול" כששודרה: "צפיתי אולי בפרק או שניים, ולא הייתה לי היכרות מוקדמת עם עבודתם המשותפת של שרה וחגי לפני כן. אבל ללא ספק הסדרה הזו, כמו גם שלנו, היא עדות לתור הזהב של סדרות הטלוויזיה. ובכלל הודות ל'אי.אר' ו'הסמויה' לצורך העניין, הכתיבה עלתה רמה - בטח עבור ערוצי הכבלים (כמו "שואוטיים" ו-HBO – ד.כ.). רשתות הכבלים מאפשרות לכותבים ויוצרים מוכשרים להיכנס לעומקם של דברים, ויש להם את הפריבילגיה של לפתח סיפור לפרטי פרטים ולהפיק טלוויזיה מצוינת. אני מאמין שמעצם התחרות, שרק גוברת, הרף רק ימשיך לעלות ולאתגר את כולנו להצטיין".
איך זה להיות שחקן זר בארה"ב?
"זה בראש ובראשונה מתבטא במבטא אמריקאי נוראי (צוחק). רות' וילסון ואני כנראה לא מספיק מקצועיים כדי להישאר בדמויות שלנו ברגע שהמצלמות כבות, כי שנינו בריטים שאמנם משחקים בשפה 'אמריקאית' כשאנחנו בתוך הסצנה, אבל עוברים מיד ל'בריטית' כשאומרים 'קאט'. אני לא יודע אם יש ערך מוסף לכך שאני שחקן בריטי שמשחק במבטא אמריקאי בסדרה בארה"ב, אבל אין ספק שיש לי קולגות מבריטניה שעושים עבודה מחפירה עם המבטא שלהם בסדרות אחרות. יכול להיות שהסיבה היחידה שכן מלהקים אותנו היא כי אנחנו זולים יותר משחקנים אמריקאים, אנחנו יותר מעריכים את העובדה שרוצים אותנו באמריקה ולא מרשים לעצמנו להתלונן יותר מדי.
"אני כן מרגיש שיש לי ריחוק מה מעולמה של הדמות שאני מגלם, לא היה לי פשוט להבין מה מניע אותה, ואולי זה בגלל שאני גבר ממדינה אחרת. אולי אם נואה היה בריטי, הייתי מיד מתחבר אליו ומבין לליבו. למרות כל התחקיר המקדים שעשיתי, נואה עדיין קשה לפיצוח, ומה שמקבלים הצופים זה אדם שנראה ככלי ריק וחלול".
אין מציאות אובייקטיבית
ווסט בן ה-46 נולד בשפילד שבאנגליה למשפחה קתולית ממוצא אירי-אנגלי בת שבעה ילדים. החינוך הענף שלו כולל את איטון קולג', טריניטי קולג' באירלנד ולימודי משחק בבית הספר גילדהול למוזיקה ודרמה, כאשר את הקריירה החל בשנות ה-90 עם הופעות בהפקות מקומיות בבריטניה ובסרטים כמו "כחול אמיתי", "המהמר" ואפילו בסרט של הספייס גירלס מ-1997.
לקראת שנות האלפיים חצה את האטלנטי והופיע בסרטים כמו "מלחמת הכוכבים: אימת הפאנטום", "28 ימים" לצד סנדרה בולוק, המחזמר זוכה האוסקר "שיקגו", "חיוך של מונה ליזה" עם ג'וליה רוברטס וסרט הפנטזיה ההיסטורי המצליח "300". במקביל להצלחה עם "הסמויה", התאחד עם חברתו מימי הקולג', האדריכלית קת'רין פיצג'רלד, לה נישא לפני חמש שנים. לזוג ארבעה ילדים קטנים משותפים, כשלווסט בת מתבגרת נוספת ממערכת יחסים קודמת.
המורכבות של מערכות יחסים בין בני אדם היא לדברי ווסט גם מה שסיקרן אותו לקחת חלק ב"הרומן". "השורה התחתונה של הסדרה היא שאף אחד מאתנו לא מפרש את הדברים באותו האופן", הוא מסביר. "זה אף פעם לא זהה בצורה מוחלטת ובטח לא כשיש שבר במערכת יחסים כלשהי. הדרך בה אנחנו מספרים את הסיפור מדגישה את העובדה שאין דבר כזה מציאות אובייקטיבית, אלא אולי רק בדיעבד. אני מאמין שמה שעושה את הסדרה למרתקת כל כך היא שאין אחד שלא מסתקרן ברגע שנושאים של בגידה ורומנים עולים לדיון. לאנשים כמעט תמיד יש דעות נחרצות על הנושא הזה, בדרך כלל זה התנגדות לבגידות וקביעה כי זה הדבר החמור ביותר שאפשר לעשות, אבל יש גם אנשים שנורא משתוקקים לנהל רומן בעצמם. ברגע שהם שומעים על רומן הם מתמלאים קנאה ותוהים לעצמם מה היה קורה לו הייתה להם ההזדמנות להיחלץ מהנישואין נטולי האהבה שלהם".
מה היית מייעץ לנואה, אם היה חבר שלך ששוקל לנהל רומן?
"הייתי אומר לו שירד מזה וימשיך עם מה שיש לו. למה לזרוק הכל לטובת מלצרית שהכרת במסעדה? מה שהוא עשה עד כה בעונה הראשונה זה מטורף, אבל עצם זה שהוא כן עם התאוות שלו הופך אותו לדמות אהודה. מי שבוגד יוצא למסע של טעויות מטופשות - שולחים הודעות SMS מפלילות ושוכחים מאחור הלבשה תחתונה - אבל אצלו אין העמדת פנים והוא אמיתי עם ההחלטה שלו לעזוב את אשתו והילדים לטובת המאהבת כי טוב לו איתה. הפידבקים שאני מקבל הם שנואה הוא הדמות שמעוררת הכי מעט סימפטיה בסדרה, או שהוא האדם שהכי פחות ראוי למחילה. אנשים לא סולחים לו ואני מסכים. הציפייה החברתית מגבר היא שבראש ובראשונה ידאג לאשתו והילדים, לא שיזנח אותם. בעיני הוא טיפש בדברים שהוא עושה אבל זה מה שגורם לי לחבב אותו".
כמה חשוב לך לחבב דמות שאתה מגלם?
"בתור שחקן אתה באופן אוטומטי שואף שהדמות שאתה מגלם תוצג באור הכי מחמיא ואתה סולח לה מחמת הספק בכל סיטואציה. ללא ספק הדמות של נואה עוררה בי קונפליקט, כי הוא בהחלט שמוק כשהוא אומר לעצמו שזה לא בסדר לבגוד ועדיין הולך ועושה זאת. אבל העובדה שיש יותר מנקודת מבט אחת עושה עמו חסד מסוים, בטח בעונה החדשה כשיש שתי נקודות מבט נוספות. אני אהבתי לגלם את המניאק כפי שהוא נתפס בנקודת המבט האחרת, בטח עכשיו כשיש את הלן ממנה הוא עומד להתגרש ובעיניה ההתנהגות שלו היא לא הגיונית. אני בסופו של דבר מגלם כמה דמויות שונות כשאחת מהן היא טיפוס מניאק. זו נקודת המבט שלי".
"הרומן" משודרת בימי רביעי, 22:00, ב-HOT Plus ו-HOT VOD