"נו?" שאל אותי היום בפתיחת כנס DLD במינכן, גרמניה, ריד הייסטינגס, המייסד והמנכ"ל של חברת המדיה והטכנולוגיה נטפליקס, "איך התקבלה אצלכם הכניסה שלנו בחודש שעבר? מה אומרים האנשים? תן לי בבקשה תשובה אמיתית".
בדרך כלל העיתונאי הוא זה ששואל את השאלה הראשונה בראיונות כאלה, אבל לא היתה לי ברירה, ועניתי: "מי שניסה את השירות בישראל התאכזב. מבחר הסרטים והסדרות מוגבל מאוד, ישן מאוד ואין כתוביות בעברית. זו האמת. ואם כבר העלית את הפעילות בישראל, אז אני מחזיר את השאלה אליך: מתי יהיה אצלכם תוכן ראוי בארץ הקודש? ומתי יהיו כתוביות בעברית?"
הייסטינגס לא הופתע מהדיווח על התגובות הפושרות להשקה בישראל, ובשלב זה אין לו בשורות גדולות ליושבים בציון. "יש לנו עתה תוכן ב-21 שפות, אבל עדיין לא בעברית, ברוסית ובעוד שפות אחרות חשובות, שאליהן ניכנס בהדרגה. אנחנו כמובן נספק תוכן בעברית. מתי? סדר הפיתוח תואם פחות או יותר את גודל השוק".
ומה זה אומר? הייסטינגס הוא מנכ"ל של חברה ציבורית אמריקאית, מדבר באופן זהיר ומדוד כדי שלא להפתיע את הציבור ואת המשקיעים, אבל משמעות הדברים פשוטה: יהיו שינויים ושיפורים בשירות של נטפליקס בישראל, אך הם יהיו אטיים והדרגתיים, אולי אפילו הדרגתיים מאוד. מי שקיווה שהמנוי לנטפליקס יאפשר לו "לנתק את החוטים" ולסיים אחת ולתמיד את המנוי היקר לכבלים או ללוויין, יצטרך כנראה לחכות עוד חודשים ארוכים - בעיקר אם חשוב לו לראות סרטים וסדרות חדשים, ספורט וחדשות, או שהוא זקוק לתרגום וכתוביות בעברית כדי ליהנות מהצפייה.
"רוצים להציע חבילה ב-10 יורו בחודש"
ואולם במבט לעתיד הייסטינגס מבטיח שהוא יציע לקהל הישראלי חבילת תכנים אטרקטיבית. "מכאן והלאה אנחנו רוכשים את התוכן שלנו יחד עם זכויות הפצה גלובליות. בעבר, למשל, לא יכולנו לשלם על הפצה גלובלית של סדרה כמו 'בית הקלפים' - זה היה יקר מדי. אבל הסדרות החדשות שאנחנו מפיקים כעת כבר יופצו גלובלית".
כתוביות ותוכן הם לא הבעיה היחידה בישראל. איך אתם מתמודדים עם מדינה שבה הורדת סרטים פיראטית ושיתוף סיסמאות כניסה הם ספורט לאומי?
"אנחנו לא יכולים להשפיע על פיראטיות, היא תמיד תהיה, אבל שירות כמו שלנו דווקא מקטין את התופעה. לגבי שיתוף אנשים בסיסמאות, המערכות שלנו יודעות לזהות את זה ולאפשר צפייה אחת באמצעות סיסמה אחת. כך, גם אם נתת את הסיסמה למישהו וברגע מסוים הוא משתמש בשירות - לא תוכל להשתמש בו במקביל".
מהי בדיוק נטפליקס? חברה טכנולוגית או חברת הפקה של תוכן?
"אנחנו רשת טלוויזיה גלובלית, טלוויזיה באינטרנט. ביחס לרשתות הטלוויזיה המסורתיות, לטלוויזיה באינטרנט יש שורה של יתרונות: אפשר לצפות בכל תוכנית, בכל זמן. אתה יכול לצפות בכל תוכנית בכל סוג של מסך או מכשיר. הטלוויזיה היא אישית, ואם אתה רוצה לעצור באמצע התוכנית ולראות את השאר מחר - אתה יכול. וכמובן, המערכת מכירה את ההעדפות שלך ויודעת להציע לך המלצות אישיות".
איך ייראה ענף הטלוויזיה בעוד שלוש־חמש שנים?
"תהיה הרבה יותר טלוויזיה באינטרנט. הרשתות הוותיקות יציעו שירות אינטרנטי משלהן, כאשר במקביל, גופים כמו יוטיוב, אמזון והולו יגדלו. כל השחקנים בשוק הלינארי ייכנסו לשוק האינטרנטי. אבל זה ייקח זמן, אולי 10-15 שנה, עד שרוב הצפייה בטלוויזיה תהיה באינטרנט".
לנטפליקס יש 1,000 עובדים בתחום הטכנולוגיה היושבים בסיליקון ואלי, מול 500 עובדים בתחומי ההפקה שיושבים בהוליווד. מה הם עושים, ומה יהיו פריצות הדרך שהם יביאו?
"אנחנו עושים הרבה מאוד דברים עם אלגוריתמים סביב הרגלי הגלישה של המשתמשים. אפשר לחשוב על כך במונחים של דירוג, שיראה לאנשים את מה שבאמת מעניין אותם. אנחנו עובדים על פורמטים טכנולוגיים כמו 4K ו-HDR (פורמטים בעלי רזולוציה גבוהה; א"א). חשוב לנו שהטלוויזיה תהיה אישית".
אומרים שישראל היא מדינת הסטארט-אפ ואומרים שיש לה יכולות בענף הווידאו באינטרנט, אבל לנטפליקס אין מרכז פיתוח בישראל. זה עשוי להשתנות?
"המדיניות שלנו היא של ניצול הזדמנויות, ואם נרכוש חברה ישראלית היא מן הסתם תהפוך למרכז שלנו בישראל. אבל עד כה לא ביצענו אף רכישה, לא בישראל ולא בכלל. בדקנו כמה אפשרויות, אבל לא ביצענו רכישה. לעומת זאת, אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות הוא להפיק סרטים וסדרות ברחבי העולם, ושם אנחנו פתוחים לשיתופי פעולה. היתרון הגדול לחברה ישראלית שתעבוד אתנו בהפקה הוא שהיא תקבל הפצה בכל העולם".
האם ומתי תיכנסו לסוגי תוכן אחרים, כמו ספורט או חדשות?
"סרטים וסדרת טלוויזיה הם הליבה של העסק שלנו, ואנחנו נמשיך לחזק את זה ולהתמקד בהם. לראשונה ב-2016 נתחיל להפיק גם תוכניות טוק-שואו, שתהיה בהגשת הקומיקאית צ'לסי הנדלר. אנחנו לא רוצים להיות הכל לכולם, אנחנו רוצים להתמקד. אנחנו רוצים להציע חבילה טובה ב-10 יורו בחודש - ואי־אפשר לתת הכל, כי יש יותר מדי מבחר. לא נקנה זכויות לאירועי ספורט כמו האולימפיאדה".
עם מי אתם משתפים פעולה ובמי אתם מתחרים?
"יש מדינות שבהן אנחנו משתפים פעולה עם בעלי ממירים שמאפשרים לעשות שימוש באפליקציה שלנו. המתחרים המרכזיים שלנו הם עדיין רשתות הטלוויזיה הלינאריות המסורתיות. אנחנו עדיין רק 1% מהצפייה. אנשים עדיין רואים הרבה מאוד טלוויזיה מסורתית".
השקת נטפליקס בישראל עלולה לפגוע במספר המנויים הישראלים לשירותיה
בעסקים, ובוודאי בעסקים מורכבים כמו עולם האינטרנט והתוכן הטלוויזיוני, דברים יכולים לפעמים לשאת תוצאות הפוכות ממה שניתן לחשוב בתחילה - והסיפור של השקת נטפליקס בישראל יכול להיות דוגמה לכך.
עד לא מזמן הצליחו גולשים ישראלים לצפות בשירות נטפליקס המלא מישראל. נטפליקס אמנם חוסמת כניסות של גולשים מישראל, אך כל מי שלמד כיצד להתקין רשת וירטואלית פרטית (VPN) במחשב שלו ולהציג אותו כאילו הוא מגיע מכתובת אמריקאית - ידע לעקוף את המגבלה. גורמים בתעשייה הסבירו כי נטפליקס לא ממש התאמצה לחסום את אותם משתמשים, ששילמו עבור השירות ומספרם עוד לפני ההשקה כנראה הסתכם באלפים.
אלא שבשל הכרזת נטפליקס לפני כשבועיים כי היא מרחיבה את שירותי הסטירימנג שלה ל-130 מדינות נוספות, ובהן ישראל, התבקשה החברה על ידי חברות הפקת התוכן הגדולות, שמהן היא רוכשת את הסרטים והסדרות, להקפיד הרבה יותר על חסימת כניסות בלתי מורשות ממדינות שאינן ארה"ב - ולפתח טכנולוגיות שיבטיחו זאת.
מדוע זה כה חשוב להן? למפיקי התוכן - אולפנים, מפיקים ורשתות הטלוויזיה - חשוב לתכנן ולתזמן את ההפצה הגלובלית של התכנים שלהם. באותו אופן, סרט יוצא בארה"ב ורק לאחר מכן מופץ במדינות אחרות במטרה למקסם את התמורה ממנו. כך, מרגע שמפיקי התוכן העניקו לנטפליקס את האפשרות לעסוק בהפצת תכנים בינלאומית, הם גם דרשו ממנה לוודא שההפצה והתשלומים יהיו בהתאם למה שנקבע - על מנת שנטפליקס לא תיהפך לדלת אחורית שדרכה רבים רואים תכנים ללא הרשאה.
התוצאה הסופית של המציאות הזאת היא שנטפליקס עשויה להקשיח את האפשרות לצפות בשירות האמריקאי שלה בישראל, למשל, באמצעות תוכנות רשת פרטית (VPN) - בעוד שהשירות הרשמי בישראל דל בתכנים חדשים. בעקבות זאת, יכול להיות שדווקא לאחר השקת החברה בישראל, המספר הריאלי של משתמשי נטפליקס בארץ הקודש יירד במקום לעלות.
פורסם במקור באתר TheMarker
עוד על נטפליקס ב-TheMarker: