נבחנים בריאליטי המצליח "לאמריקה יש כישרון" נאלצים להסכים לכך שהמפיקים ינצלו אותם, יערימו עליהם ויביכו אותם, תוך שימוש בסיפור חייהם באופן ש"אולי יהיה עובדתי ואולי בדיוני", זאת לפי החוזה בן 45 העמודים עליו הם צריכים לחתום, שנחשף ב"ניו יורק פוסט".
"אני מבין כי הופעתי, תיאורי והצגתי בתכנית עלולים להיות מזלזלים, מבזים, מביכים ועשויים לחשוף אותי ללעג ציבורי, השפלה או נידוי" כך נכתב בחוזה.
החוזה כולל גם חוזה כובל המונע מהם לקבל הזדמנויות עסקיות משתלמות יותר במקומות אחרים, ואוסר עליהם לתבוע מכל סיבה שלא תהיה.
"אתה פחות או יותר חותם ויתור על החיים שלך", מספר מתמודד עבר, "אין שום אופציה למשא ומתן".
"לאמריקה יש כישרון" משודרת כבר שמונה עונות וצוות השופטים שלה כולל את הווארד סטרן, האווי מנדל, היידי קלום ומל בי, לשעבר מה"ספייס גירלז". הפורמט נוצר על ידי סיימון קאוול כמובן, ואחותה הגדולה של התכנית, "לבריטניה יש כישרון", גילתה לנו את סוזן בויל.
התכנית מחפשת זמרים, רקדנים וכל אחד בכל גיל ועם כל כישרון איזוטרי ככל שיהיה. הפרס – מיליון דולר. אבל אל חשש, הפרס משולם על פני 40 שנה (!), והזוכים מקבלים 25,000 דולר לשנה לפני מיסים.
תנאים נוספים שמפורטים בחוזה: עשוי להיות שימוש במצלמות נסתרות בחדרי השינה של המתמודדים, במקלחות ובחדרי ההלבשה. אם מתמודד נפסל, המפיקים יכולים לספר את הסיבה לכך, לא חשוב מה היא. המשתתפים ובני משפחתם מחויבים לקנס של חמישה מיליון דולר על כך שסיפקו מידע כוזב לתכנית, המשתתפים מחויבים להשתתף בעוד תכניות ריאליטי של הרשת.