עשרים וארבע שעות, זה מה שדרוש לטריילר נוסף, בן דקה בקושי, לעונה הרביעית של גירלז להפוך לאייטם בכל אתר תרבות/בידור מקומי ועולמי ולהישתות בצמא על ידי כולנו. למה לא בעצם? הוא קולי וקצבי ועם פאנצ'ים דחוסים כמו אפרוחים בפח של מדגרה, וכל אלו משאירים מקום לתהייה שמא העונה תהיה העונה, ויש בכל זאת בשביל מה להישאר.
ה-עונה, בהא הידיעה, היא עדיין הדבר שכל הצופות והצופים ממתינים לו כשזה מגיע לגירלז. אולי כי פחות או יותר מאז שעלתה, הסדרה מדיפה יותר ויותר ניחוחות של החמצה ש(עדיין) אסור להחמיץ. קשרו לה כתרים וגם תלשו אותם בזעם עוד לפני שבאה לאוויר העולם והגדירה מחדש הייפ מהו. כך, במובן מסוים, השאלה אם גירלז היא סדרה טובה מעולם לא עלתה. ברור, היא נרמסה על ידי סדרת שאלות אודות האחריות החברתית והאמירה התרבותית שלה, וכאלו יש בגירלז בשפע. מה שחסר הוא אולי, נניח, סיפור.
מצפייה בטריילר אפשר להסיק שגם העונה, כמעט כל הדמויות חוץ מהאנה ימשיכו להיות פלקטים מרושלים ללא מניעים אמינים לכלום וימשיכו לדפוק פרובוקציות כדי לתפור את סיפורן הקטן בכל פרק (אין לי הסבר אחר להשתתפותה של ג'סה בהמתת חסד של אישה שהיא מכירה מזה שתי סצינות). כמובן, אף קונפליקט לא יהיה ממש קונפליקט ואף שיא לא יהיה חצי קתרטי. "חבר'ה", אמר בראש שלי ג'אד אפאטו לצוות, "העונה הזאת הולכים לעשות כלום, אבל בקרוס-קאנטרי".
זו הולכת ונהיית משימה בלתי אפשרית לייצר תוכן לדור הדאחקה. לכי תייצרי נרטיב עבור דור שלם שסף הריכוז שלו הוא עד-שהחתול-ביוטיוב-מתטעש וכל דבר חצי אירוני זוכה בתואר "גאוני" (גם אני, ברוטוס), ונשכח לחלוטין לאחר שתי שניות (נוח על משכבך בשלום, מיקס ראפ לשובר שורות). לינה דנהאם הפכה את עצמה למותג חזק שקשה לא לאהוד עד צהלולים, וזה כרגע קו ההחייאה של גירלז. לא בטוח שהוא יעמוד לה בהליך הפיכתה למיצג וידאו בג'יבריש, ואולי כן. אני רק לא בטוחה מי הולך להישאר בעונה הרביעית כדי לברר.