טיפשים, איך פספסתם: רשתות שוויתרו על סדרות שהפכו לסיפור הצלחה

קודם כל דיסקליימר: אי אפשר לנבא הצלחה, וכל מי שאומר שהוא יודע בוודאות מה יעבוד בטלוויזיה, מקשקש. זו בדיוק הסיבה שאנשי מפתח בעולם הטלוויזיה צריכים להסתמך על אינטואיציה במקום לרדוף אחרי הרייטינג, ולהיאבק עבור פרויקטים שהם מאמינים בהם. יש משהו לא הוגן בלהביט בדיעבד על סיפורי הצלחה ולצחוק על אלה שלא זיהו אותם, אבל לא זה מה שצריך לקחת מהכתבה הזו: בהרבה מהמקרים הפוטנציאל לגמרי זוהה, אבל ננטש לאנחות בגלל שאנשים לא רצו לקחת סיכון.

ממש לאחרונה רשת NBC (שתקראו עליה עוד הרבה בכתבה הזאת), ויתרה על הקומדיה החדשה של טינה פיי, "Unbreakable Kimmy Scmidt", שפותחה וצולמה עבורה, משום שחששה שסדרות קומיות לא עובדות כרגע. היא ארזה אותה באריזת מתנה והשאירה על מפתן הדלת של נטפליקס. הרווח כולו של פיי ושלנו, כמובן, אבל אם הדבר הזה יתברר כלהיט (וגם אם לא) - זו עוד דוגמא לאימפוטנציה של רשתות טלוויזיה, והסבר נוסף ללמה כל כך הרבה מהן לעולם לא יגיעו לגדולה אמיתית. הנה עוד כמה.

"הישרדות"? אי אפשר עוד פרס של מיליון דולר בטלוויזיה

זה אחד מהסיפורים האלה של מפיק אחד בעל חזון מהפכני שאף אחד לא רוצה להקשיב לו. מארק בארנט הציע את "הישרדות" לכל רשת שידור אפשרית, כולל רשתות כבלים, ונתקל ב"לא" מוחלט כי אף אחד לא האמין שהז'אנר הזה של "ריאליטי" הולך לתפוס.

המנהל העסקי של בארנט הצליח לאתר מפיק זוטר ב-CBS שרצה לפרוץ החוצה מהקיוביקל שלו, ובמקרה למד פסיכולוגיה חברתית והתלהב - עד כדי כך שהצליח לעקוף את הצינורות המקובלים ישר ללס מונבס, נשיא רשת CBS, והציע לו את הרעיון. כאן הסיפור היה אמור להסתיים, כי "הישרדות" הרי משודרת ב-CBS והכל טוב, אבל בזמנו מונבס כינה את הפורמט "הרעיון הכי מטופש שאי פעם שמעתי בחיי", ובארנט המשיך לחפש קונים עד שבסופו של דבר שמע את ה"כן" המיוחל - מרשת ABC: "הייתה לי עסקה חתומה עם ABC והתכוונתי להתחיל בהפקה", הוא מספר, "אבל אז הם התקשרו אלי ואמרו 'בעצם, מצאנו תכנית אחרת בשם 'מי רוצה להיות מיליונר', ואנחנו לא מאמינים שיכולות להיות שתי תכניות בפריים טיים שמציעות פרס בשווי מיליון דולר', אז הם ביטלו אותה לפני שאפילו שהתחלנו. 'אבל יש לנו חוזה!', התעצבנתי, ואז מישהו אמר לי 'נראה לך באמת שאתה הולך לתבוע את ABC?'". בארנט המבואס מספר שבלית ברירה חזר שוב ל-CBS והצליח לשכנע אותה שאם רשת אחרת האמינה ברעיון, כנראה שאולי יש בו משהו. כנראה.

"הסופרנוס"? אנתוני לה'פליה לא מספיק בעניין

קשה לדמיין את "הסופרנוס", הסדרה שבנתה את רשת HBO, בכל רשת שידור אחרת, ולא רק בגלל כל השיט והפאק. HBO אמנם נחשבת כיום כבית הגידול של כל מה שטוב ומושקע בטלוויזיה, ככל הנראה המקום הראשון אליו רוצה להגיע כל יוצר, אבל בסוף שנות התשעים היה לה רק את "אוז". דיוויד צ'ייס, יוצר "הסופרנוס", מספר שהגיע אליה בלית ברירה אחרי שכל רשת אמריקאית אחרת ויתרה על הסדרה שלו. הפרויקט, שהוגדר כ"סדרה על מאפיונר שהולך לפסיכולוגית", הוצע ב-1997 לרשת FOX וזו התלהבה וביקשה לראות תסריט, אבל כשהוא הוגש לה היא פשוט סירבה. שנה לאחר מכן ניסתה להחיות את הפרויקט ולהצמיד אליו את השחקן אנתוני לה'פלייה ("ללא עקבות"), אבל הרשת והשחקן לא הצליחו להגיע לכדי הסכם והפרויקט נקבר שוב. סיבוב נוסף אצל כל הרשתות לא הניב פירות (היום, בדיעבד, כולם טוענים שהם מאוד אהבו את זה ושאף אחד לא הסכים איתם, כמובן), חוץ מרשת הכבלים HBO, שהסכימה לצלם פיילוט, ולאחר שנה גם את שאר 12 הפרקים. צ'ייס מספר, ספק בצחוק ספר ברצינות, שאם "הסופרנוס" אכן הייתה נוחתת בסוף ב-FOX, הרשת הייתה מבקשת להפוך את טוני לסוכן FBI סמוי שמשתמש במאפיה כדי לרדוף אחרי טרוריסטים. והוא היה חייב לזיין את מלפי.

"מד מן"? לא בלי דייויד צ'ייס

האירוניה היא שדווקא HBO, שנתנה סיכוי ל"הסופרנוס", לא הסכימה לתת סיכוי ליורשת הטבעית שלה, ועד היום לא מוכנה להסביר בדיוק למה. תסריט הפיילוט של "מד מן" הושלם כבר בשנת 2001 על ידי מת'יו ויינר ונשלח לדיוויד צ'ייס, ששכר מיד את ויינר לצוות הכותבים של "הסופרנוס" ואף העביר את התסריט ל-HBO. לקראת סופה של "הסופרנוס" ביקש ויינר לדעת מה דעתה של הרשת על הפרויקט שלו, וב-HBO הסכימו להתקדם איתו הלאה, אבל בתנאי אחד - רק אם דייויד צ'ייס מעורב. צ'ייס השתעשע ברעיון של להיות מפיק בפועל, ואף חשב לרגע לביים את פרק הבכורה, אבל לבסוף החליט שהוא לוקח פסק זמן מסדרות טלוויזיה והשאיר את ויינר בודד במערכה. אז HBO ויתרה, ולאחר מכן גם שואוטיים, ולוויינר לא הייתה ברירה אלא לקחת צ'אנס על רשת לא מוכרת שמעולם לא הפיקה סדרת דרמה, AMC. בדיעבד, אומרים גורמים, המרוויח העיקרי מכל הסיפור הזה היה ג'ון האם. אם צ'ייס, שסלידתו משחקנים שנראים טוב מדי ידועה לכל, היה מסכים לביים את הפיילוט, האם מעולם לא היה מלוהק כדון דרייפר.

"משפחת קוסבי"? שחורה מדי

למרות כל הצרות שאופפות אותו בימים אלה, ביל קוסבי לעולם לא ישכח שבשנת 1984 הוא הציע סיטקום משפחתי לרשת ABC ונתקל בסירוב מוחלט. לפי קוסבי, נשיא הרשת דאז טען כי הקומדיה הטלוויזיונית "מתה, לנצח, אפשר לקבור אותה", ובנוסף בכירים ברשת חששו שסדרה על משפחה שכולה שחורה היא הימור גדול מדי. אלא שלפי ABC, קוסבי דרש התחייבות מראש מבלי להראות להם תסריט או פיילוט, ובהתחשב בכמה ניסיונות לא מוצלחים שלו בעבר, הם לא הסכימו לחתום. כך או כך קוסבי לקח את הרעיון שלו לרשת NBC , שהייתה אז בצרות והחליטה לקחת סיכון על סדרה שהיא לא באמת האמינה בה. בסופו של דבר, לא רק ש"משפחת קוסבי" הצליחה להרים את NBC מהאשפתות, היא גם הצליחה להחיות מחדש את הסיטקום האמריקאי.

"עקרות בית נואשות"? נשית מדי

בושה? בעסקי הטלוויזיה? אין דבר כזה: כמה שבועות לאחר ש"עקרות בית נואשות" עלתה לאוויר ב-ABC, התקשר יו"ר NBC דאז ליוצר הסדרה, מארק צ'רי, ושאל אותו חד וחלק - "למה הסדרה הזו לא ברשת שלנו?". צ'רי ענה לו בנימוס שהוא אכן הביא את הרעיון ל-NBC, ספציפית למחלקת הקומדיה של הרשת, ושם טענו שהם בכלל לא בטוחים שזו קומדיה, והעבירו אותה הלאה למחלקת הדרמה. בישיבה שנערכה במחלקת הדרמה עלה שוב הרעיון לדיון, אבל אף אחד מהנוכחים לא התלהב מתוך ידיעה ש-NBC, בגדול, פחות מחפשת דרמות שפונות לקהל הנשי, ולכן הרעיון נדחה על הסף. יו"ר NBC המופתע התקשר בעצבים למנהל הפיתוח של הרשת, שטען כמובן שהוא בעצמו מעולם לא קרא את התסריט ושהצוות שלו ויתר על הסדרה בשמו. אין ספק שהרבה אנשים איבדו את העבודה שלהם באותו יום. NBC לפחות יכולה להתעודד שהיא לא הרשת היחידה שוויתרה על הסדרה - "עקרות בית נואשות" הוצעה גם ל-CBS, FOX, HBO, שואוטיים ואפילו לערוץ הנשי Lifetime, כולן סירבו. כולן מתחרטות.

"אבודים"? יקרה מדי

את הסיפור על איך נוצרה "אבודים" כולם מכירים. בקצרה - יו"ר ABC, לויד בראון, הוגה רעיון של גירסה מתוסרטת ל"הישרדות" בשילוב "להתחיל מחדש" של טום הנקס, ומחליט להביא תסריטאי שיכתוב אותו. התסריטאי עושה עבודה ממש גרועה וכולם מסכימים שזה לא עובד, אבל בראון מתעקש, פונה לג'יי ג'יי אברמס ומצליח לשכנעו אותו להתערב. התוצאה הסופית היא תסריט הפיילוט של "אבודים", ו-ABC מחליטה ללכת על זה. ובכן, לא בדיוק. 
אברמס אמנם פיתח את הסדרה (יחד עם דיימון לינדלוף שניהל אותה), אבל הציג תיאור כללי בלבד בשילוב עם דו"ח הוצאות להפקת הפיילוט, והצוות ב-ABC למעשה סירב בפעם השנייה לרעיון בטענה שמדובר ב"בזבוז זמן" ש"לעולם לא יעבוד". אבל בראון כל כך התלהב מהרעיונות של אברמס ולינדלוף, החליט לתת להם אור ירוק על דעת עצמו בלבד ולאשר תקציב של כ-12 מיליון דולר - היקר ביותר שאי פעם אושר להפקת פיילוט בטלוויזיה דאז. הדירקטוריון של ABC התעצבן ופיטר את בראון, אבל הדבר היחיד שבאמת הדאיג אותו היה מה יקרה לסדרה שלו. אז בראון פנה בדלת האחורית לרשת NBC וניסה לגרום להם לגנוב את הפרויקט מ-ABC, מתוך חשש שהוא לעולם לא יראה אור יום. אלא שהנשמות ב-NBC טענו שזה יקר להם מדי והחליטו לוותר גם על זה. בינתיים הושלם התסריט הסופי, ו-ABC החליטה שאם כבר אז כבר. הדבר היחיד שנשאר ממעורבותו של בראון המסכן, אגב, היה הקריינות של "Previously, on Lost" בתחילת כל פרק.

"זירת הפשע"? פשוט לא

מילא לשמוע "לא", אבל לא לשמוע למה? הכי מחרפן. בשנת 1999 יוצר אלמוני בשם אנתוני זויקר (עדיין אלמוני), הגיע למשרדי רשת ABC חדור מוטיבציה, והעמיד הצגה שלמה שכללה קולות, צעקות, קפיצה על רהיטים, שימוש באקדחי פלסטיק ודיבוב של דמויות - הכל כדי למכור רעיון לסדרה שתיקרא "זירת הפשע". זויקר, שגדל בלאס וגאס, האמין שהמשפט של או ג'יי סימפסון הצליח לרתק אמריקאים לכיסא בגלל הדיונים על הכפפה המוכתמת בדם, וחשב שיש מקום לסדרה שלמה שעוסקת בזיהוי פלילי. ABC חשבה אחרת ופשוט ויתרה על הרעיון, בלי לטרוח אפילו להסביר למה או לתת תירוץ ראוי (הסברה הרווחת היא שזויקר היה נלהב יתר על המידה והצליח לעצבן את החליפות בחדר). בסופו של דבר הסדרה אמנם נחתה ב-CBS, אבל זויקר כל כך נעלב מהסירוב של ABC עד שהוא החליט שמעתה ואילך חברת ההפקות שלו תיקרא "Dare to Pass", כדי שאם מישהו ישאל אותו למה, הוא יסביר ש"אם תעז לוותר על הרעיונות שלי, הם פשוט יופיעו במקום אחר".

"אמריקן איידול"? מוזיקה זה נישתי

לעיתים נדירות למדי, אלי המזל נותנים הזדמנות לתקן טעויות עבר ולעשות דברים קצת אחרת. רשת ABC לא למדה כלום כשסירבה פעמיים להצעה של "אמריקן איידול" שהונחה על שולחנה, בטענה כי מוזיקה הוא קונספט מורכב מדי בשביל הפריים טיים של הקהל האמריקני, וכי כישלונות של שתי תוכניות ריאליטי מוזיקליות בעבר מוכיחות שזה לא מספיק מושך את ההמונים. גם NBC החליטה לוותר על התענוג, ורק FOX הביעה עניין בלעבד את הרעיון לתוכנית קיץ קלילה, אבל טענה שאין לה כסף. בסופו של דבר בתו של איל ההון רופרט מרדוק, שאהבה את הגרסה הבריטית המקורית "Pop Idol", שמעה שההצעה להפיק גרסה אמריקאית מסתובבת ברשת המחמד של אביה והחליטה להרים לו טלפון ולשכנע אותו לרכוש אותה. "כי הבת שלי רוצה" זו אחלה סיבה, של מיליונרים.

"מינדי"? מתוחכמת מדי

מינדי קיילינג גדלה ב-NBC. היא התחילה כמתמחה בסדנת כתיבה מיוחדת לבני מיעוטים, המשיכה לכתוב ב"המשרד" ואף הפציעה לפני המצלמות. במסגרת החוזה שלה עם החברה היא פיתחה פיילוט לסדרה קומית שנקראת "It's Messy", על גניקולוגית שנאבקת לאזן בין החיים המקצועיים לאישיים שלה. אלא שבשלב הזה, לרשת NBC היו שתי בעיות בחיים: הראשונה - קומדיות "מתוחכמות" כמו "רוק 30", "המשרד", "מחלקת גנים ונוף" ו"קומיוניטי" הביאו לה מעט מאוד צופים, והרעיון של עוד קומדיית סינגל קאמרה באותו הסגנון לא בדיוק קסם לה. השנייה - היו לה יותר מדי פיילוטים בכיכובן של נשים, כמו למשל שרה סילברמן ורוזאן בר. אז הרשת החליטה לוותר על הפחות מוכרת שבחבורה ושחררה את קיילינג לחופשי. זו פנתה לבוס הקודם שלה ב-NBC, שעבר מאז לנהל את FOX, ושכנעה אותו ש"הפרויקט" שלה יכול לחבור לערב השידור של "הבחורה החדשה". כך גם דבק בסדרה שם הקוד "הפרויקט של מינדי", לתוהים.

"לואי"? אי אפשר לתת לו לשלוט בהכל

כמו שבדרך כלל קורה לו, המקרה של לואי סי.קיי שונה משל כל השאר. בשנת 2009 הוא כבר ביסס את עצמו כאמן סטנד-אפ (אחרי סיטקום כושל ב-HBO, ש"לואי" צחקה עליה לא מעט), והחליט שהוא מוכן לנסות שוב את המסך הקטן. הוא נפגש עם רשתות כמו FOX ו-NBC והודיע להן שהוא רוצה לעשות תכנית מערכונים. NBC הגדילה לעשות והציעה לו 500 אלף דולר רק בשביל שיכתוב לה פיילוט, ואחר כך אפילו תדבר איתו על עוד כסף. לואי כבר היה מוכן לחתום ולהפקיד את הצ'ק, אבל המנהל שלו התעקש על עוד פגישה אחת עם רשת FX הקטנה. נשיא FX ידע שאין לו סיכוי להתחרות בתקציב של הרשתות הגדולות, אז הוא תקף את סי. קיי מזווית אחרת - "אנחנו רוצים שתעשה לנו את מה שאתה עושה על הבמה, דבר על איך זה להיות אבא וכל זה, אבל אל תעשה לנו פיץ'. אני פשוט אכתוב לך צ'ק ואתה תעשה לי פיילוט". לואי דרש בתמורה חצי מהסכום - 250 אלף דולר ישר לחשבון הבנק, והבהיר - אני לא אומר לך על מה הסדרה, אני לא כותב תסריט ואני לא מראה לך כלום עד שזה גמור. NBC כמובן לא הסכימה לשחק פוקר בתנאים הללו, וסי.קיי החליט ששליטה יצירתית הרבה יותר חשובה לו מכסף. כולנו מודים לו עד היום.

"שובר שורות"? משעממת מדי

בשנת 2007, כשווינס גיליגן חיפש קונים עבור "שובר שורות", הוא מספר שחווה את הפגישה הטובה ביותר שהייתה לו בחיים ואת הפגישה הגרועה ביותר - בהפרש של יום אחד. שני מפיקים ברשת TNT היו לגמרי בעניין - הם הקשיבו לו בקשב רב, התעניינו בכל פרט בסיפור והיו על קוצים לדעת מה קורה הלאה. כשהוא סיים את הפיץ', הם פשוט הסתכלו אחד על השני ואמרו "אלוהים, הלוואי והיינו יכולים לקנות את זה". השניים הודו בפניו בפה מלא שאם הם יקנו את זה הם יפוטרו, פשוט כך, בגלל שמדובר בקריסטל מת' וזה שערורייתי מדי. "אנחנו חייבם לשאול", הם פנו אליו, "וולט יכול להיות זייפן במקום?". יום לאחר מכן נפגש גיליגן עם בכירה ב-HBO, וטוען שהיא כל כך לא התעניינה בסדרה, ברמה שהביטה בשעון כל שתי שניות וכמעט נרדמה בחדר.

"המתים המהלכים"? אלימה מדי

"זה נהדר, אנחנו אוהבים את זה. חייבים להיות בזה זומבים?" - זה פחות או יותר מה ששמעו יוצרי "המתים המהלכים" בפגישה שלהם ברשת NBC. נשיא הרשת דאז אפילו מודה בפה מלא שהביט בהם בחצי עין והפטיר: "באמת? זומבים?". יוצרי הסדרה מספרים שהם הבהירו מראש שהם נאמנים לקומיקס, אבל נתבקשו למתן את האווירה האפלה, תיאורי האלימות וצילומי הזוועה כדי שמישהו יסכים לשדר את הדבר הזה. מה שמפתיע הוא שאת אותה התגובה בדיוק הם קיבלו גם מרשת HBO – אותה רשת שרצחה זונה בהריון ב"סופרנוס". אחת המפיקות קמה, אמרה "לא, תודה", והעדיפה להמשיך לחפש אחר רשת שידור אחרת. "תודה לאל על AMC", הם מסכמים, "שהבינה את הסדרה שלנו מההתחלה". נזכיר רק שמדובר בסדרה הנצפית ביותר בארה"ב כיום. באמת, זומבים.

• אבודים
• אמריקן איידול
• הישרדות
• המתים המהלכים
• הסופרנוס
• לואי
• מד מן
• מינדי
• עקרות בית נואשות
• שובר שורות