אמש כבש בנימין נתניהו את גבעת הקפיטול. אולם מאוחר יותר גילינו כי לא כל אמריקה עמדה אתמול ומחאה כפיים לראש הממשלה. מגיש הטלוויזיה ג'ון סטיוארט, למשל, מצא את הסיפור כולו מביך למדי.
אתמול הקדיש סטיוארט עשר דקות ב"דיילי שואו" לנאום, תחת הכותרת "ההרפתקה הגדולה של ביבי". סטיוארט פתח בסדרת גיחוכים על ג'ון ביינר, יו"ר הקונגרס; על רשת CNN ("מתי הם התחילו לארח את ליל הסדר המשפחתי שלי?"); ועל סגן הנשיא ג'ו ביידן, שבכלל נמצא בגוואטמלה (כדי להגן על שרה נתניהו מביידן עצמו, "הממשש" המדופלם מוושינגטון, או כפי שכינה אותו סטיוארט - "גרופר קליבלנד"). הוא גם החמיא לאיפוק שהפגין הנשיא אובמה כלפי הצעד של נתניהו, באומרו שהרפובליקנים היו יוצאים מדעתם במקרה הפוך. "רק על זה שהצרפתים לא הצטרפו לקואליציה", אומר סטיוארט, "הרפובליקנים הסירו את המילה 'פרנץ'' מפרנץ' פרייז (צ'יפס) ונתנו שם חדש לקטשופ".
בהמשך הגיע סטיוארט לנאום עצמו. התשואות, לדבריו, היו כנס חנוכה שהיה אמור להחזיק דקה אחת – והחזיק שמונה דקות. "זה היה הנאום לאומה שהרפובליקנים רצו, נישא על ידי המנהיג שהם היו רוצים שיהיה להם", אמר סטיוארט כאילו שרה נתניהו עצמה מדברת מפיו. בהמשך הציג סטיוארט את נאומו של נתניהו בקונגרס ב-1996 ("הזמן אוזל"), ואת דבריו של נתניהו על המשטר העירקי ב-1992 ("אם משטרו של סדאם ייפול, אני מבטיח לכם שיהיו לזה השלכות חיוביות עצומות על האזור"). "או להפך", אמר סטיוארט. המגיש האמריקאי גם תהה "איך זה שהוא לא מזדקן?". הסיפור האמיתי, הסביר, הוא לא הנשק הגרעיני של איראן, אלא ש"העולם צריך את הסוד של נתניהו לאנטי-אייג'ינג".
ואז חתם סטיוארט את הדיון: "נתניהו סיים את נאומו, וזה היה הזמן לעוד עשר דקות של תשואות. בין אם נתניהו השיג את מטרותיו לחבל בהסכם עם איראן או לא, דבר אחד בטוח: תגובת בית הנבחרים לנאום הזה הייתה בלי ספק המציצה הכי ארוכה שקיבל יהודי אי פעם".