יש משהו מטעה בתכנית עם שם כמו "מינדי" (The Mindy Project), כזה שגורם לך לחשוב שמאחוריה עומד אדם אחד נורא מוכשר שלוחץ על המון כפתורים. במציאות זה לא באמת אפשרי, טלוויזיה היא עדיין מדיום קבוצתי. כשמינדי קיילינג יצאה למסע המטורף בעקבות העונה ראשונה והמוצלחת יחסית של "הפרויקט של מינדי" (השנייה כבר בדרך), היא דאגה להקיף את עצמה בכמה מהאנשים המנוסים בתעשייה, שכל תפקידם הוא לאפשר לה לעשות את מה שהיא רוצה.
מאחורי כל אישה מצליחה
אחד מהאנשים האלו הוא מאט וורברטון, השואוראנר של "מינדי". שואוראנר הוא בדרך כלל התסריטאי והמפיק הראשי של הסדרה, מי שמנהל אותה ואחראי על כל פרט ופרט בה. מינדי קיילינג אמנם יצרה את הסדרה ומתפקדת ככותבת הראשית שלה, אך בזמן שהיא נמצאת מול המצלמות, וורברטון עסוק בכל השאר - החל מצבע הוילונות על הסט ועד הכתיבה של הסדרה. בצלמה ובדמותה של קיילינג, כמובן.
"מינדי" מגוללת את קורותיה של מינדי להירי (קיילינג), גניקולוגית מצליחה וחובבת מושבעת של קומדיות רומנטיות, שמופתעת פעם אחר פעם לגלות שלחיים שלה אין תמיד סוף טוב. במרפאה עובדים איתה גם ג'רמי (אד וויקס), איתו היא שוכבת מפעם לפעם, דני (כריס מסינה), איתו היא מנהלת יחסי ידידות עוקצניים (שאם למדנו משהו מקומדיות רומנטיות, יסתיימו בוודאי באהבה בלבד), ומורגן (אייק ברינהולץ), שמתפקד בדרך כלל כהפוגה הקומית חסרת הטאקט והסאבטקסט. בראיון טלפוני מביתו שבלוס אנג'לס, רק כמה ימים לאחר סיום צילומי הסדרה, מספר וורברטון על הסוד לגרום לכל המכונה הזו לעבוד יחד. אה כן, וגם על מינדי.
"מינדי היא בן אדם כל כך ייחודי, כמו דמות מצוירת בעולם של אנשים אמיתיים", פותח וורברטון, "כל מה שרואים בתכנית נולד מהחוויות האישיות שלה. הדמות שלה היא גניקולוגית, וגם אמא שלה הייתה גניקולוגית, ומזה נוצרים המון סיפורים. הסדרה היא הדרך של מינדי לדחוס את האנקדוטות המשונות והמעניינות שהיא אספה במשך השנים, וליצור באמצעותן דמות שונה באופן מובהק מדמויות אחרות שאנחנו רגילים לראות על המסך".
רוב הזמן זה די מצליח לה. למרות הפופולריות של סדרות בכיכובן וביצירתן של נשים, מינדי עדיין חריגה במקצת בנוף הזה. קיילינג (33) נולדה במסוצ'וסטס לזוג מהגרים מהודו, ואת תפקיד הכתיבה הראשון שלה קיבלה בגרסה האמריקאית של "המשרד", בה גילמה את דמותה של קלי קאפור. אחרי שהספיקה להשתלט על הרשתות החברתיות וגם לכתוב ספר שהפך לרב מכר, היא השיגה את מה שנחשבת לפסגת השאיפות עבור קומיקאים רבים, וקיבלה סדרה משלה. למרות שהיא לא נוטה לייחס חשיבות גדולה לעניין, היא עדיין אחת מדמויות הפריים טיים הבודדות שאינן לבנות. היא, מצידה, לא מבקשת לדבר בקולם של המהגרים, אלא בקולם של כלל האנשים הנורמליים. אתם יודעים, כאלו שיוצאים לדייטים ומקווים למצוא מישהו לרצות לחזור איתו הביתה ולא לעזוב לעולם.
גם פגומים רוצים לאהוב
"הדבר כי חשוב למינדי הוא לייצג את האנשים הרגילים והפגומים", מסביר וורברטון, "יותר מדיונים על מוצא אתני היא מעוניינת להביא למסך את המאבקים היומיומיים של אישה בשנות השלושים לחייה, שעדיין לא מצליחה להתמודד עם כל הבלגן שלה, אבל ממשיכה לנסות. היא אדם עם הרבה פגמים, ויש לה הרבה יותר אופטימיות וביטחון ממה שאמור אולי להיות לה, וזה ממד שכל מי שצופה בתכנית יכול להתחבר אליו. היא מקווה לטוב, ויודעת שמשהו מדהים הולך לקרות לה, גם אם זה נראה כמו משהו שלא סביר לצפות לו. זה עניין אוניברסלי, ולדעתי גם ההיבט שהכי אוהבים בדמות של מינדי".
היא כזו בגלל האובססיה שלה לקומדיות רומנטיות?
"היא אובססיבית לא רק לגבי קומדיות רומנטיות, יש לה עולם בדיוני שלם משלה והיא מאוהבת ברומנטיקה כאידאל. בתור קומדיה, אנחנו מחפשים את הרגעים בהם מינדי מקבלת את הרגע הרומנטי שלה, ואחרי שנייה הכל מתפרק. אני חושב שהרבה אנשים משווים את החיים שלהם לסרט או לתכנית טלוויזיה, ושוכחים שהכל מתוסרט במטרה להגיע לסוף הטוב. מה שכיף בתכנית שלנו הוא שיש FTI את מינדי, שחיה בעולם החלומות, רומנטיקנית מושבעת, שתמיד שואפת להגיע להפי אנד ותמיד מוצאת את עצמה מאוכזבת".
איך מאזנים את שני הצדדים האלו במינדי? דמות שמצד אחד מצליחה מאד, ומצד שני ילדותית במקצת
"מינדי היא התסריטאית הקומית הכי מצחיקה שיצא לי לעבוד איתה. היא למדה המון בתקופת 'המשרד מהמנטור שלה שם, גרג דניאלס (מיוצרי הגרסה האמריקאית של 'המשרד', מ.פ), בעיקר לכתוב את הדמויות כאילו הן אינטליגנטיות כמוך. זה כלל אצבע נהדר לכתיבה, ואנחנו משתדלים תמיד לכתוב את מינדי ואת שאר הדמויות כך שיהיו מודעות לעצמן. כשמינדי אומרת משהו ממש מטופש, או שהיא מתנהגת באופן ילדותי, היא מבינה את הסיטואציה באופן מיידי. אם היא לא תתנהג ככה, התכנית לא תהיה מצחיקה, וזה בדיוק האיזון שאנחנו מחפשים."
אתה מרגיש שהתכנית שוברת את התפיסה השגויה שנשים לא מצחיקות?
"זה אפילו לא קפץ לנו לראש, מאחר ומינדי היא חד משמעית האדם הכי מצחיק על הסט. אני מקווה שהתכנית שלנו תקל על נשים אחרות בקומדיה, כי אין ספק שאנחנו זקוקים לעוד קולות כאלו. מעולם לא הטלתי ספק ביכולת של מינדי לכתוב גם את הדמויות הגבריות, אבל אין ספק שיש ביצירה שלה קול נשי מובהק. שאר התסריטאים נמצאים שם בכדי לשרת את החזון הזה, ולכתוב בקול הזה, וזה נכון לגבי כל סדרת טלוויזיה".
הדרך שעבר וורברטון לפני שהגיע ל"מינדי" התחילה, כמו אצל תסריטאים רבים, בהרווארד. מהתואר הזה הוא ייקח בעיקר זיכרונות ממעבדות הקופים ("זה בהחלט הכין אותי לקראת התמודדות עם חדר מלא תסריטאים"), אם כי סביר להניח שדווקא הפעילות החוץ-קוריקולרית היא זו שזימנה לו את הג'וב הראשון שלו כתסריטאי ב"משפחת סימפסון". אחרי 11 שנים עם המשפחה הצהובה הוא המשיך לתפקידי כתיבה והפקה ב"קומיוניטי", עד שנבחר להוביל את "מינדי".
"התמזל מזלי לעבוד ב'משפחת סימפסון', תכנית שגדלתי עליה ואהבתי נורא. לעבוד בה הייתה חוויה יוצאת דופן. העבודה עם מארק הרמון ב'קומיוניטי' הייתה מרתקת כי הוא פשוט מאסטר של המבנה הסיפורי. זה משהו שהוא לוקח ברצינות תהומית, ולמדתי המון רק מלשבת לצדו ולצפות בו מרכיב סיפורים. הוא לימד אותי איך להסתכל על סיפור, להבין מה עובד בו ומה לא, ולבנות אותו שוב, כך שהוא יהיה טוב יותר. זו יכולת חשובה עבור כותב".
איך זה לעבוד ב"מינדי", לעומת שתי התכניות האלו?
"מה שאני אוהב במיוחד ב"מינדי", זה שלכל הדמויות יש לב. הן חיות ונושמות, ואנחנו מתייחסים אליהן כאל אנשים אמיתיים, ונהנים לראות איך הן גדלות ומתפתחות. בתכנית מונפשת כמו 'משפחת סימפסון', בארט לא מתבגר וכל הסיפורים עבורו הם כאלו שמתאימים לילד בן עשר. בתכנית שלנו, הדמויות נמצאות בשנות השלושים לחייהן, הן כבר מתחילות להזדקן, רוצות להתחתן ולהביא ילדים וכל הזמן ניצבות בפני אתגרים חדשים".
מיהי הדמות שהכי קרובה ללבך?
"הדמות שאני הכי נהנה לכתוב עבורה היא מורגן, כי לפעמים אני מרגיש מטומטם כמוהו. סתם, הוא לא מטומטם, הוא גם נבון מאוד. הוא דמות שכשאתה כותב בדיחה עבורה, אתה מבין לפתע משהו חדש על העולם, כי הוא מאלץ אותך לחשוב באופן אחר. זה קצת כמו לעבוד על הומר סימפסון במובן מסוים: דמות שהיא לכאורה ממש מטומטמת, אבל כשכתבתי עבורו מצאתי את עצמי חושב מפעם לפעם 'היי, הוא דווקא ממש חכם!'. צריך דמויות כאלו בתכניות טלוויזיה, כי הן מאפשרות גישה לחוכמתו של האידיוט".
שוב פעם הזמנת אורחים?
חכמת ההמונים מעסיקה גם היא את האנשים שמאחורי "מינדי", בין אם בנוכחות המאסיבית שלהם ברשת ("גם אם אנחנו נמצאים 200 מטר אחד מהשני, אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשרים בעיקר דרך טוויטר"), או בשאיפה שלהם להגיע לכמה שיותר אנשים. "כדי להפוך לסדרת טלוויזיה גדולה באמת, התכנית חייבת להיות אינטליגנטית ומתוחכמת, אך באופן שיפנה לכל אחד", מסביר וורברטון. "זה מה שניסינו לעשות גם ב'משפחת סימפסון'. יש שם אמירות נוקבות ובדיחות מתוחכמות, אבל זו תכנית שמיועדת גם לילדים.
"אנחנו מכוונים לקהל הכי גדול שאנחנו יכולים למצוא. חשוב לנו שכל אחד יאהב את התכנית, ושכולם ימצאו משהו להתחבר אליו בה. מינדי מעוניינת בעיקר בקהל של נשים צעירות, צעירים שנמצאים בשלב חיפש אהבה, להקים משפחה, זו קבוצה עצומה של אנשים. אנחנו מנסים גם לכתוב את הסדרה כך שתהיה מובנת בכל מיני רבדים, שהבדיחות בה יהיו חכמות ומטופשות כאחד. זה אפשרי לעשות סדרה שצופים בה המוני אנשים וכל אחד מהם לוקח ממנה משהו אחר".
עוד תופעה שעוזרת למקם את "מינדי" לצד הסדרות הגדולות באמת, הן הופעות האורח הרבות והמגוונות שהיא מספקת. נדמה כי שחקנים נעמדים בתור כדי להופיע בה, או שהם פשוט חייבים לקיילינג טובה. ביל היידר וסת' מאיירס מ"סאטרדיי נייט לייב" כבר הופיעו, אד הלמס ובי.ג'יי נובאק מ"המשרד" נחלצים לעזרתה של ה-BFF וגם אליסון וויליאמס ("בנות") ברשימות.
איזו הופעת אורח הייתה הכי מוצלחת בעיניך?
"סת' רוגן התארח בפרק בו הוא גילם חייל שיוצא עם מינדי, רגע לפני שהוא נשלח לאפגניסטן. ההתרגשות לקראת זה הייתה עצומה, כי הוא שחקן קומי אדיר שכולנו מאוד אוהבים. מה שקרה לבסוף זה שמינדי וסת' אלתרו כל כך הרבה על הסט, עד שנשארנו עם מספיק חומר גלם בשביל סרט באורך מלא. היינו צריכים להיפטר מהמון רגעים מעולים כדי לסיים עם פרק של עשרים ומשהו דקות. השתעשענו קצת במחשבה על גרסה ארוכה שלו שתעלה לאינטרנט, ואולי זה עוד יקרה. סת' הוא דוגמא למישהו שנורא ציפינו לבואו, וכשהוא סוף סוף הגיע, זה היה אדיר כמו שקיווינו והרבה יותר מזה".
יש עוד הופעות אורח לצפות אליהן?
"שום דבר עוד לא סגור לקראת העונה הבאה. למזלנו מינדי מאוד אהובה בקרב קהילת הקומדיה, כך שאנחנו רק שואלים אנשים והם מיד מתלהבים מהאפשרות לתרום. יש לנו כמה רעיונות מגניבים, שאני לא יכול לחשוף עדיין, אבל אנחנו מכוונים לשחקנים מעולם הקומדיה הרומנטית".
את מי הכי היית רוצה לראות בתכנית?
"קולין פירת'. הוא שחקן גדול, שמפורסם בעיקר בזכות קומדיות רומנטיות, ופשוט מתאים בדיוק לתכנית הזאת. נכתוב לו הכל, אם הוא רוצה לשחק פועל זבל, התפקיד שלו. מה שירצה".
לפני שפירת' מגיע, לבוש סוודר איילים מגושם, למינדי יש דארסי משלה. כבר מהפרק הראשון ברור היה שמינדי ודני צועדים בדרכם של סאם ודיאן, רוס ורייצ'ל או ג'ס וניק. הם יהיו ביחד, השאלה היא רק מתי ואיך.
"כולם סקרנים לגבי דני ומינדי, וגם אנחנו, למען האמת. נורא חשוב לנו להתייחס אליהם כאל מבוגרים, לא כטינאייג'רים וגם לא כאנשים בני עשרים ומשהו. שניהם, לכל הפחות, מוקסמים האחד מהשנייה, ומבחינתי הכל יכול לקרות. או שום דבר. אבל גם אם לא יקרה ביניהם דבר, זה יהיה הכלום הכי מעניין בהיסטוריה של הטלוויזיה. אנחנו זהירים מאוד לגבי מערכת היחסים שלהם, אבל אפילו בפרקים הקרובים דברים מתחילים לקרות".
לאן אתה רואה את שאר הדמויות מגיעות?
"בפרקים הבאים נגלה יותר על הרקע שלהן, מאיפה הן באו ומה הפך אתם לווירדוז שאנחנו רואים על המסך. אבל התכנית היא על מערכות יחסים, וזה הנושא שאנחנו מתכננים לחקור בהמשך. אני רוצה להקדיש עוד זמן לחיי האהבה של מורגן ושל ג'רמי (אד וויקס). מעניין יהיה לראות גם איך הקבוצה הקטנה של החברים תגיב לקשרים האלה. הם תמיד נדחפים, רוצים לדעת הכל ולייעץ אחד לשני" מגלה וורברטון. "כל הדמויות רוצות, בסופו של דבר, להתחתן ולהקים בית. זה הכיוון שלך, כשאתה בשנות השלושים לחייך, וכולם מסיימים אותן במקומות די דומים. כולם מתחתנים פעם-פעמיים, מביאים כמה ילדים, אבל כל אחד עובר מסע שונה לגמרי בדרך לשם. זה מה שמעניין ואת זה אנחנו מקווים שאנחנו מראים בתכנית".
מה הפנטזיה הגדולה ביותר שלך עבור מינדי?
"הייתי רוצה לראות אותה יוצאת עם מישהו מפורסם או עשיר באופן חריג. זה יהיה מדהים: היא תבלה, תשיט יאכטה ותלך לאוסקרים, ותעבור את כל זה רק כדי להוציא את הפנטזיה הזאת מהראש ולראות באופן קצת יותר ברור עם מי היא באמת רוצה להיות. אני לא חושב שמינדי תצליח למצוא את גבר חלומותיה אם היא לא תחווה משהו קיצוני כזה".
אז מינדי לא תהיה מאושרת אם היא לא תמצא אהבה?
"את יודעת מה? אפילו אז היא עלולה לא להיות מאושרת. ככה זה כשצופים ביותר מדי קומדיות רומנטיות, הדברים האלו מצטלמים נהדר אבל בפועל, הם אף פעם לא קורים".
"מינדי" משודרת בימי ראשון, 21:30, ב-HOT3 וב-HOT VOD