ב-1994 שלושה צעירים קנדים הקימו את "קול מונטריאול", מגזין קטן שאמור היה להתעסק בטרנדים צעירים, מוזיקה וסמים. שנתיים לאחר מכן הם שינו את שמו ל-"Vice", בראשית שנות ה-2000 הם כבר עברו מקנדה לברוקלין והפכו לשם נרדף לעיתונות צעירה, עירונית, בועטת ונועזת. עם פריחת האינטרנט, המגזין המודפס קיבל גרסת אונליין, והחברה הקטנה שהוקמה על ידי שלושה חברים הפכה לתאגיד תקשורת של ממש. הם מינו את הבמאי המוערך ספייק ג'ונז ("להיות ג'ון מלקוביץ'", "אדפטיישן", "היא") למנהל האמנותי שלהם והתחילו ליצור תוכן וידאו מגוון. תחומי הלייף סטייל, התרבות והסמים נותרו מרכזיים, אך לצידם התחילו ב-Vice לגעת גם בנושאים אקטואליים ושנויים במחלוקת.
ב-2013 השקיע איל העיתונות המפורסם רופרט מרדוק 70 מיליון דולר בחברה, והמהפך ממגזין צעיר ועצמאי לתאגיד תקשורת שמשחק בכל המגרשים של הגדולים הושלם. היום החברה מפעילה 11 אתרי תוכן בנושאים שונים (טכנולוגיה, אמנות, מוזיקה, מוזיקה אלקטרונית, חדשות, אופנה, אוכל, אמנויות לחימה, ספורט, נשים והאתר המרכזי), הוצאת ספרים, לייבל מוזיקלי, אולפן סרטים, סדרות טלוויזיה בערוצים כמו MTV ו-HBO, משרד פרסום, חברה המפתחת טכנולוגיות מציאות מדומה ואפילו מועדון הופעות ופאב בלונדון.
עכשיו, בצעד מתבקש, Vice משיקים ערוץ טלוויזיה בכבלים משלהם, שזכה לשם VICELAND. המנהל האמנותי הוא ספייק ג'ונז, שנשמע נלהב במיוחד. "זו הזדמנות מטורפת, יש לנו ערוץ טלוויזיה ואנחנו יכולים לעשות בו מה שנרצה ומה שאכפת לנו ממנו" אמר בראיון לרגל עליית הערוץ. מרבית התוכן של הערוץ זמין לצפייה ברשת, ביוטיוב או באתר הרשמי של הערוץ. לאחרונה הודיעה Vice כי היא מתכננת לשדר את הערוץ גם ברחבי אירופה במהלך מדורג בחודשים הקרובים, בין היתר ברשת Sky הבריטית באנגליה. הנה חלק ממה שיש לערוץ להציע:
NOISEY
מגזין המוזיקה של Vice שמתיימר לתפוס ברגע הנכון סצינות ותופעות מוזיקליות מעניינות ורלוונטיות. הפרק הראשון עושה בדיוק את זה, ומתמקד בקומפטון, הפרבר של לוס אנג'לס בו צמחו אגדות היפ-הופ כמו ד"ר דרה ואייס קיוב (מ-N.W.Aׂׂׂ), וקנדריק לאמאר - כנראה אמן ההיפ-הופ החשוב ביותר בעולם היום. המנחה זאק גולדבאום נפגש עם קנדריק וחבריו, ובוחן בצורה יפה את הקשר ההדוק בין סצינת המוזיקה למלחמות הכנופיות במקום ואת הבחירה בין השניים. הפרקים הבאים יתמקדו בסצינות המוזיקה במיאמי ובסאו פאולו שבברזיל.
Fuck That's Delicious
תכנית האוכל של הראפר הפודי אקשן ברונסון, שמסתובב עם הלהקה שלו ברחבי ארה"ב ועושה שלושה דברים מרכזיים: מופיע, מעשן (מריחואנה) ואוכל. מי שמתחבר לאישיות הכובשת של ברונסון וחבריו ו\או לפורנו אוכל מהסוג שהפך פופולרי כל כך בשנים האחרונות יהנה מהסדרה הזו, שנותנת מענה קליל וכיפי למי שרוצה לראות קצת בישול עילי, קללות עם פלואו מפחיד ובדיחות סטלנים.
Gaycation
תכנית תיירות במבנה קלאסי (צמד מנחים שמגיע בכל פרק לעיר אחרת ובוחן מה יש להציע ואיך נראים החיים בה), אבל מתמקדת בנושא אחד - הקהילה הגאה. השחקנית אלן פייג' ("ג'ונו") שיצאה לאחרונה מהארון כלסבית מנחה את התכנית יחד עם חבר הומו, ויחד הם יוצאים לבדוק איך נראה גיי-בר טיפוסי, מה האתגרים של הקהילה הגאה במקום ומה הפטישים הפופולריים. בפרק הראשון הצמד מגיע לטוקיו, ומספק הצצה מעניינת אבל מעט שמרנית לסצינה הגאה באחת הערים הכי קוויריות ומיוחדות בעולם. בפרקים הבאים: ברזיל, ג'מייקה ועוד.
Balls Deep
אחת התכניות הרציניות יותר של הערוץ שולחת את העיתונאי החיוור תומאס מורטון להיטמע בסביבות וסיטואציות קיצוניות ומיוחדות. בסגנון שמזכיר את הבריטי לואי ת'רו מה-BBC, מורטון חווה בעצמו (ועל עצמו) את הדברים האיזוטריים עליהם הוא מדווח. בפרק הראשון הוא מצטרף למטיף נוצרי פנטקוסטלי שעורך אירועי התגלות באוהל (Tent Revival) ומביא את מאמיניו למצב של טרנס דתי. בפרקים הבאים: עובדי נמל, מוסלמים ברמדאן וגייז שמשתייכים לתת-הקבוצה המכונה "דובים".
Flophouse
סדרה העוקבת אחר קבוצה של קומיקאים צעירים שגרים יחד בבית גדול בלוס אנג'לס. הפרק הראשון מציג הרבה קטעי סטנד-אפ, סצינת מסיבה פרועה ומעט ראיונות קלילים עם המשתתפים.
Weediquette
דוקו אינטליגנטי שבוחן דילמות מוסריות שונות הקשורות לקנאביס. העיתונאי קרישנה אנדאבולו ממשיך את אחד הקווים העקביים והמעניינים של Vice ויוצא לבדוק זוויות לא מטופלות של שימוש בוויד באמריקה. בפרק הראשון הוא פוגש ילדים חולי סרטן שמשתמשים בכמויות גדולות של שמן קנאביס כדי להתמודד עם תופעות הלוואי של הטיפולים הרפואיים - חלקם מאמינים שהקנאביס גם עוזר לרפא אותם מהמחלה עצמה. בפרקים הבאים: המלחמה בסמים וחיילים משוחררים שמתמשים במריחואנה כדי להתמודד עם פוסט טראומה.