יש מי שיאמר שזו עדות נוספת לקו הברור שאנשים כמו פלפלר - אנשי הטלוויזיה הליניארית, המסורתית - שרטטו בחול: מי לנו ומי לצרינו. אפשר לאכול שיתוף פעולה כזה עם עוד ערוץ טלוויזיה, יריב מעצבן ככל שיהיה, כל עוד ננצח את הממזרים חסרי הכבוד מהאינטרנט. זה היה יכול להיות הסבר טוב, לולא בשנה שעברה הכריזה טיים וורנר, התחנה-האם של HBO, על עסקת ענק עם אמזון, להפצת הסדרות הישנות שלה באמזון-פריים, שירות הסטרימינג של אמזון.
לפלפלר יש גישה עקבית לגבי כל הדברים האלה - הכל כשר במלחמה על המנויים. בכנס של טיים וורנר מוקדם יותר החודש הוא שיבח את העסקה עם אמזון, ותיאר אותה כעוד מהלך במלחמה שהרשת מנהלת במטרה להשיב לחיקה החמים את "מנתקי הכבלים", שם הקוד האמריקאי לאנשים שמוותרים על מנוי לכבלים ועל הטלוויזיה הליניארית, ומסתפקים במנוי ייעודי יותר לשירותי סטרימינג, כשהשירות המוביל הוא כמובן השם שין להעלותו על דל שפתיים - נטפליקס. פלפלר טען שהעסקה נועדה להיות זרז להנעת אנשים לעשות מנוי והסביר שהעסקה סייעה לגידול במנויים בשנה שעברה, שלדבריו היה הגדול זה שלושה עשורים. "היו הרבה גורמים שהביאו לכך, ואמזון היא אחד מהם. לאנשים יש הזדמנות לראות מה שלא ראו עד כה".
עניין הצופים הוא קריטי, מן הסתם. בשנתיים האחרונות הטלוויזיה האמריקאית כולה סובלת מקיפאון במקרה הטוב, או מירידה במספרים במקרה הרע. לא כי אנשים צופים פחות בטלוויזיה - הם פשוט לא עושים את זה על מסך הטלוויזיה.
למרות הקידמה, שיחת הטלפון עם פלפלר, רגע לפני שהוא עולה על מטוס מלוס אנג'לס לביתו בניו יורק, וקצת יותר לפני שהוא עולה על עוד מטוס ונוחת בישראל לרגל כנס intv, מתקיימת באיכות ירודה, בלחץ זמן ניכר, וגרוע מכל - עם דיליי, ממש כאילו אנחנו משוחחים בשנות השמונים, כשהרשת שלו עוד לא חלמה על המספרים האלה והתמקדה בסרטים ובקרבות אגרוף.
את הדבר שאני הכי רוצה לשאול אותו אני לא שואל בסופו של דבר - איך, בשם האל, לא נתנו לדיוויד סימון לסיים את סדרת המופת "Treme" עם עונה שלמה, והגבילו אותו לחמישה פרקים בלבד בעונה הרביעית. אבל האמת היא ש"Treme" כנראה כבר לא עומדת בסטדנרטים של הערוץ, שהתרגל למספרים הרבה יותר גדולים מחצי המיליון צופים לפרק שקיבלה הסדרה על ניו אורלינס אחרי קתרינה. HBO היא כבר מזמן לא החוצפן הצעיר והמפתיע, אלא רשת שרוצה ומקבלת 6-7 מיליון צופים לפרק, כמו "משחקי הכס" בעונה האחרונה, ואם סדרה נשארת מתחת למיליון הצופים לפרק - שלפחות תהיה זולה וקצרה כמו "בנות". לצד הקשיים הטכניים שמקשים עלינו להבין אחד את השני, אולי גם זו הסיבה שכשאני שואל אותו על השנה המרגשת שעומדת להתרחש בתוכן ש-HBO עומדת להציע ב-2015, הוא עונה על משהו אחר, שבאמת קשור הרבה יותר למספרים.
"הכרזנו שב-2015 נשיק את השירות העצמאי של הרשת לסטרימינג דיגיטלי", עונה פלפלר, "וזו עדיין התכנית. אנחנו נרגשים מאוד בקשר לזה, וזה יציע עוד יותר אפשרויות לצרכן של HBO, הרחבה של העוגה, אם תרצה, וחלקים שונים של בסיס הצרכנים יוכלו ליהנות מהתוכן של HBO ולהפוך את הרשת לחלק מחייהם. כמו התקופה שהלוויין הגיע ואפשר הזדמנויות חדשות, עכשיו העידן הדיגיטלי מגיע. זה לא ישנה את השותפות שלנו עם חברות הכבלים או הלוויין, זה רק ייצור ממד חדש של הפצה, שאנחנו חושבים שיהיה מרגש מאוד ויביא את המנויים לרשת. זו תהיה שנה דינמית ומרגשת בהיסטוריה של הערוץ".
"תהיה הרבה אבולוציה"
באותו כנס של טיים וורנר, פלפלר ומנכ"ל טיים וורנר ג'ף בווקס לא ממש שחררו פרטים לגבי השירות החדש, ורק ציינו שהוא יתומחר כ"מוצר פרימיום", מה שאומר שהוא יהיה יקר. בשיחה איתי זה נשמע כאילו השירות הזה הוא עוד אחת מהיוזמות העצמאיות והחדשניות של HBO, נטולת כל הקשר לשחקנים החדשים בשוק, אבל השנה האחרונה כללה סימן מדאיג עבור הרשת. באוגוסט 2014, לראשונה אי-פעם, נטפליקס עברה את HBO בהכנסות מהמנויים שלה. לנטפליקס, שירות הסטרימינג העצמאי שהחל גם להתחרות ב-HBO, ובהצלחה, בהפקת תוכן איכותי, יש כ-50 מיליון מנויים, בעוד ש-HBO נאלצת להסתפק בכ-30 מיליון. נטפליקס הכניסה 1.15 מיליארד דולר ברבעון השני של 2014, 10 מיליון דולר יותר מ-HBO. סכום זניח, אבל כואב. מאוד.
גם השותפה העסקית משנה שעברה, אמזון, התחילה פתאום להסעיר עם תוכן מקורי, והשתיים - נטפליקס ואמזון - קיבלו נוכחות בולטת ומעצבנת מבחינת HBO בטקס האמי, אחרי שבשנים האחרונות ממילא רשתות אחרות תפסו את משבצת הנער הפרוע, החוצפן והמוכשר-כמו-שד, כמו AMC ו-FX (באירוע בישראל ב-2013 הודו בכירי HBO, ובהם פלפלר, שלפני 20 שנה, בערך בזמן של השקת "אוז" פורצת הגבולות, "קל היה לבדל את עצמך מכל שאר העשייה הטלוויזיונית הבינונית, היום קשה יותר"), נראה ש-HBO הבינו שהם צריכים לפעול.
מה שפלפלר מדבר עליו הוא לא מעבר לשירות סטרימינג - את זה הרשת כבר הציעה למנוייה עם HBOgo בשנים האחרונות - אלא לאפשר למי שאינם מנויים לצפות בסטרימינג בתוכניות הרשת. לתת לכולם את החוויה שנותנת נטפליקס. אבל פלפלר, שנכנס לתפקידו בתחילת 2013 אחרי שנים ארוכות כסמנכ"ל ב-HBO, טוען שהם אינם פועלים בשל המתחרים.
"אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו עושים את הדבר שלנו", הוא אומר. "תחרות תמיד הייתה חלק מהנוף, מאז שהתחלנו ובהחלט מאז שהתחלנו בהפקת תוכן עצמאי. התחרות לא חדשה. אנחנו נמשיך להתרכז במה שאנחנו עושים היטב - להפיק קולות מקוריים וייחודיים, שמהדהדים בתרבות הפופולרית. מעבר לזה יש לנו יתרונות תחרותיים ברורים, כמו שותפות עם אולפני קולנוע, דבר ייחודי מאוד, והספרייה העשירה בתכנים שלנו".
הצורך לפנות לקהל חדש מן הסתם משנה את תמהיל הלקוחות שלך. במה הקהל שונה מהקהל שהיה לפני כמה שנים?
"כולנו יודעים שאנשים צופים בטלוויזיה ובסרטים בכל מיני מסכים ואמצעים. לנו לא אכפת אם מישהו נהנה מ-HBO על מסך שטוח בגודל 50 אינץ' או על טאבלט. האמת היא, שאנחנו פשוט רוצים שהם יצפו בתוכן שלנו, ועוד לפני שהכרזנו על השירות החדש אנשים נהנו מ-HBOgo כחלק מהמינוי שלהם במשך שנים. זה אמר לנו שאנשים כבר נהנים מהתוכן שלנו בכל מיני אמצעים ומה שאנחנו עושים זה להקשיב לצורכי הצרכן ולהבטיח שהוא יוכל ליהנות בכל מקום, בכל זמן ובכל דרך שהוא רוצה".
איך התוכן הזה ישתנה בעקבות השינויים האלה?
"התוכן המרכזי בשירות הדיגיטלי יהיה תכני הרשת עצמה, אבל זה לא אומר שבמוצר הדיגיטלי לא יהיו הזדמנויות לעשות דברים שונים, תכניות פורמט-קצרצר לרשת או ממדים חדשים של מה שאנחנו עושים. אתה תראה הרבה אבולוציה, לצד 2,800 שעות של הספרייה שלנו, בנוסף לכל מה שיש ברשת עצמה".
אבל כאמור, התוכן החדש ש-HBO עומדת להציע השנה תפס הרבה מאוד תשומת לב לאחרונה. מעבר לעונה חדשה ומסקרנת של ההצלחה הפנומנלית של "בלש אמתי" (שלא יהיה לה כנראה שום קשר לעונה הראשונה ותכלול לא רק עלילה חדשה, אלא גם צוות שחקנים אחר לחלוטין), גם סקורסזה יחזור להפיק עבור הרשת אחרי ש"אימפריית הטיילת" ירדה, עם פרויקט מסתורי, כשלצידו יפיק גם מיק ג'אגר, ויעסוק בתעשיית המוזיקה של שנות השבעים בניו יורק, ואפילו שרה ג'סיקה פרקר תחזור לרשת עם "Divorce", סדרה חדשה שפלפלר לא מוכן להגיד עליה כלום.
מה לגבי כל המסתורין שאופף את התוכן עצמו - העונה החדשה של "בלש אמתי"? הפרויקט הסודי של מרטין סקורסזה? "Divorce" שאמורה להחזיר למסך את שרה ג'סיקה פרקר?
"אני לא רוצה ללכת רחוק מדי בקשר לדברים שעוד לא חשפנו בציבור. אתה תראה עונה מדהימה של 'בלש אמתי', הכתיבה פנומנלית, אבל אני לא רוצה לחשוף. אני בטוח שכולם יישבו ויהיו מרותקים על ידה. והפרויקט של סקורסזה הוא סקורסזה בשיאו. כתיבה עילאית. מבחינת 'Divorce' אנחנו בשלבים מאוד ראשוניים ואני לא רוצה להגיד כלום עדיין. זה יהיה נפלא".
ניכר שפלפלר מיומן מאוד בלא לחשוף ספויילרים, אפילו מינוריים ביותר. נדמה שהיום חלק מטקטיקת השיווק של יצרני התוכן הטלוויזיוני היא ליצור שמועות וחוסר ידיעה בקרב הקהל, שוב - בניסיון לעודד עוד ועוד אנשים להיחשף לתוכן ובסופו של דבר להצטרף למנויים. זה, אולי, מה שגרם לג'ף בווקס, מנכ"ל טיים וורנר, הבעלים של HBO, לטעון שהמיתוג החזק של "משחקי הכס" נגרם יותר בזכות ההורדות הפיראטיות מאשר מזכייה בפרסי אמי - ש-HBO מחזיקה בדי הרבה שיאי זכייה בהם.
כשאני שואל אותו על זה, קשיי התקשורת מקשים עליי להבהיר למה התכוונתי ופלפלר משוכנע שהתכוונתי למשהו אחר - להתבטאות שלו שלפיה לרשת לא אכפת שמנוייה חולקים עם אחרים את הסיסמה שלהם לשירות HBOgo. "זה לא משפיע על העסקים", הוא טען בנושא זה באירוע של BuzzFeed, בשנה שעברה, "אנחנו בעסק של יצירת מכורים". הכוונה, כמובן, להתמכרות לתוכן המעולה ש-HBO מציעה, ולא לחומר המעולה שמכרו גיבורי "הסמויה". אבל גם בנושא הזה פלפלר מציע עכשיו הסתייגות מסוימת.
"אתה מדבר על חלוקת סיסמה, שהיא באמת לא חייבת להיות דבר רע לעסקים. יש מעט כאלה ואנחנו עוקבים אחרי זה מקרוב, ואם זה יהפוך לבעיה נבדוק את זה. בכל מקרה, אסור להשוות את זה לפיראטיות. אף אחד לא חושב שפיראטיות זה דבר טוב". ובכן, מנכ"ל טיים וורנר, לכאורה, חושב קצת אחרת.
"להיות חכם וגם כיפי"
לפלפלר, שהגיע לכנס intv, זה לא הביקור הראשון בארץ, שכנראה מהווה תחום עניין רציני שלו, כיוון ש-HBO עמלה על הפקת סרט תיעודי בעקבות הספר המשפיע של ארי שביט, "My Promised Land", שכבש את לבבות הליברלים בארה"ב והפך לרב-מכר. אחד מאלו שנשבו היה פלפלר עצמו.
"אנחנו מתרגשים בקשר לזה מאוד", הוא אומר, "כשקראתי את הספר אהבתי אותו מאוד, חשבתי שארי הצליח לעמוד על משהו מאוד חשוב בקשר לאתגרים הנוכחיים בישראל. פניתי אליו ושאלתי אותו אם הוא יהיה מעוניין לעשות סרט דוקומנטרי על הספר, שיהיה לו כוח והדהוד משלו, ולשמחתי הוא הסכים. עבדנו על זה נמרצות ואפילו נוכל להראות חלקים מהסרט בכנס".
זה לא בלתי קשור לבחירות הדרמטיות שיתקיימו יום אחרי שהכנס ייגמר.
"אני לא בא כאיש פוליטי, אלא כמנכ"ל חברת בידור. מה שארי עושה הוא להיאבק בנושאים שהמדינה נאבקת איתם, והוא עושה זאת בדרך כנה ורהוטה. אם נצליח לתפוס את האמת הבסיסית של הספר, נעשה משהו דינמי ומוצלח, שיהדהד לא רק בארה"ב אלא גם בישראל".
בכלל, פוליטיקה הפכה לכלי בידורי בזמן האחרון: "ניוז רום", "Veep", "בית הקלפים". אפילו "משחקי הכס".
"אנחנו רוצים לספר סיפורים מצוינים, ולתפוס באמצעותם אספקטים שונים של רוח הזמן הנוכחית. פוליטיקה מן הסתם היא תמיד אחד מהאספקטים האלה. אנחנו מאירים מורכבויות וניואנסים על הנושאים האלה, על המערכת הפוליטית. 'Veep' זו פרודיה מבריקה על האבסורד שבתהליכים פוליטיים. זה חלק מהמשימה של תוכן המקור שעליה אני מדבר. בצד הרציני, דברים כמו 'My Promised Land' לוקחים נושאים רציניים ומורכבים ומטפלים בהם בצורה הכנה ביותר האפשרית, מעלים אותם על סדר היום בפני קהל שאולי לא היה נחשף אליהם בצורה אחרת. יש לנו היסטוריה ארוכה מאוד של בחינת נושאים שהם חלק מהדיאלוג הציבורי, והצגתם בצורה מעניינת".
זו אולי תפיסה בלבד, אבל התקשורת ידועה כליברלית. תפסתם צד בוויכוח הפוליטי.
"אני לא מסכים. אנחנו לגמרי לא לוקחים צד. העלינו נושאים כמו נישואי גאים וכלי נשק בארה"ב או ביטוחי בריאות, שאינם ליברלים ואינם שמרנים אלא פשוט העצמה של נושא שאנשים לא בהכרח מודעים אליו. הדוקומנטרי שלנו, 'CitizenFour' על אדוארד סנודן מעלה לא פחות שאלות מאשר תשובות, אבל הוא דרך מסעירה להסתכל על ביטחון לאומי וזכויות הפרט. אנחנו לא מסתכלים על נושאים ואומרים 'יש לנו נקודת השקפה שאנחנו רוצים להעצים'. תביט על סרטים כמו 'Recount', שמספר את הסיפור של מערכת הבחירות הנשיאותית בשנת 2000, או 'Too Big to Fail', שמתאר את המשבר הכלכלי של 2008. אלה לא סרטים ליברליים או שמרניים, אלא כאלה שלפי דעתי מציירים תמונה של מה שקרה בתקופות האלה, ומנסים להוסיף ניואנסים".
הדברים שאתה מתאר הם מאוד דרמטיים. אתה רואה היחלשות של הטלוויזיה כמבדרת? קומדיה, שעשועונים וריאליטי כבר לא מעניינים?
"לא הייתי אומר לרגע שאנשים לא רוצים להמשיך להיות מבודרים באמצעות טלוויזיה. תמיד אפשר להיות חכם וכיפי באותו זמן. חכם וכיפי אינם סותרים זה את זה. 'ניוז רום' מאוד מבדרת אבל מעוררת מחשבה. 'Veep' מבדרת אבל מעוררת מחשבה. אפילו 'משחקי הכס', שהיא בבסיסה תכנית בידור, מדברת גם על נושאים רציניים כמו טבעו של כוח. מה שאנשים רוצים זה סיפורים מצוינים ולהתבדר ולהתרגש. ואם אתה עושה זה בלי להטיף - אתה מגיע לדרך המלך, חכם ומבדר".
מצד שני, עשיתם סדרה כמו "בלש אמתי", שהייתה מתוחכמת, פילוסופית, כמעט בלתי מובנת. קשה מאוד לצופה הממוצע להתחבר.
"אני לא מסכים. העונה הראשונה של 'בלש אמתי' הייתה הטובה ביותר עבור HBO. עדיף לא לרמוז שהקהל לא מוכן לעבודה מתוחכמת או לא מעריך אותה. 'בלש אמתי' הייתה סנסציה לא רק בקרב הביקורת, אלא גם בקרב הצופים".
ריצ'רד פלפלר
יו"ר ומנכ"ל HBO
אישי: בן 56, נשוי ואב לבת
מקצועי: החל את דרכו כעוזר לסנאטור בראשית שנות השמונים. לפני שמונה לתפקידו הנוכחי, בינואר 2013, היה סגן נשיא HBO במשך שש שנים, במהלכן אישר לפתח את סדרות הדגל של הערוץ, בהן "משחקי הכס" ו"דם אמתי"
השכלה: תואר בממשל מאוניברסיטת פנסילבניה
עוד משהו: אשתקד נבחר ל"איש המדיה של השנה" בפסטיבל קאן
ריצ'רד פלפלר משתתף בכנס INTV לחדשנות בטלוויזיה נערך בארץ זו השנה השלישית. הכנס יערך בירושלים בתאריכים 15-16.3, ובמסגרתו יתקיימו הרצאות ופאנלים בנושאי תוכן, מדיה וחדשנות, בהשתתפות בכירי התעשייה בארץ ובעולם. לפרטים והרשמה: http://in-tv.net/register
