מותה של רונית אלקבץ שלשום היכה את עולם התרבות בתדהמה. מעטים ידעו על דבר מחלתה, ורבים הופתעו לשמוע על כך לראשונה עם מותה. אחד משותפי הסוד המעטים של אלקבץ היה הבמאי הבלגי וינסנט לאנו, שביים את השחקנית בתפקידה האחרון במיני סדרה הצרפתית "טריפליום".
"קשה לי לדבר על זה", מספר לאנו בקול חנוק בשיחה מבריסל. "היא הייתה מאוד דיסקרטית לגבי המחלה שלה במהלך הצילומים, ואני בעצם היחיד על הסט שידע על זה. אני חייב לספר לך שבמהלך הצילומים המצב שלה רק הלך והשתפר. צילמנו את הסדרה במשך שלושה-ארבעה חודשים. בתחילת הצילומים היא הייתה קצת עייפה, אבל ככל שהצילומים נמשכו המצב שלה רק הלך והשתפר, ובסוף הצילומים היא נראתה ממש חזקה. מבחינתי, היא לא הייתה חולה. אני האמנתי שהיא ניצחה את המלחמה הזאת. המוות שלה היה עבורי הפתעה, הפתעה גדולה מאוד ורעה מאוד".
הייתם בקשר בחודשים האחרונים?
"דיברנו בפעם האחרונה לפני חודשיים-שלושה. אני קצת המום, כי אתמול (ג') השארתי לה בבוקר הודעה בטלפון שהיא לצערי כבר לא תראה. רציתי לדבר איתה על עבודה. לא היה לי מושג שהמצב כל כך רע. לא רק שרונית הייתה דיסקרטית, היה לה גם חשוב שלא יראו בה אדם חולה. היא תמיד חייכה והייתה כל כך אנרגטית".
איך שמעת שהיא נפטרה?
"שחקנית מצרפת התקשרה אליי ואמרה לי 'וינסנט, אני חושבת שרונית נפטרה'. זה כמובן נראה לי משוגע לגמרי והתקשרתי לסוכן הצרפתי שלי, שהוא גם הסוכן של רונית, ושאלתי אם הוא שמע על הבדיחה הזאת. ברגע שהוא ענה לטלפון, הבנתי מהטון שלו שזה נכון. הייתי בשוק גדול. אני מתנצל, קשה לי לדבר על זה".
"רונית היא לא חברה, היא אחות"
"טריפליום" (המשודרת אצלנו ב-yes VOD ובסלקום TV) מתרחשת במציאות דיסטופית בצרפת שבה אחוזי האבטלה הגואים גרמו לאזרחים העובדים להקיף את עצמם בחומה ולהשאיר את המובטלים בספר. אלקבץ גילמה בסדרה את דמותה של ראשת הממשלה נדיה פסרסון, אשר הממשלה בראשותה מתנהלת בהתאם לתכתיבי התאגידים הגדולים.
"המפגש הראשון בינינו נוצר בגלל הסוכן המשותף של שנינו", מספר לאנו, "אבל רציתי את רונית לפרויקט בלי קשר. ברגע שקראנו את הדמות של נדיה, רונית הייתה השם הראשון שעלה לי לראש, אבל חשבתי שזאת שאיפה מוגזמת ושהיא תסרב. כשהיא הסכימה, זה היה פשוט נהדר! היא הכירה המון שחקנים בצרפת, היא גם זו שצירפה את השחקן הנהדר צ'ארלס ברלין (המגלם את דמותה של פריז בסדרה – ב.ב.) - היא פשוט התקשרה אליו וסיפרה לו על הפרויקט והוא הסכים מיד. אתה יודע, הייתי בלוס אנג'לס לפני חצי שנה ועישנתי סיגריה מחוץ למלון שלי. פתאום ראיתי את סימון אבקריין (שחקן צרפתי שגילם את בעלה של אלקבץ בסרט 'גט' – ב.ב.). ישר התלהבתי ואמרתי לו: 'אני יודע שאתה חבר של רונית אלקבץ, עבדנו יחד ועכשיו גם אנחנו חברים'. הוא תיקן אותי ואמר: 'רונית היא לא חברה שלי. היא אחותי'. הסיפור הזה כל כך מייצג את רונית. כל מי שעבד איתה הרגיש קרוב אליה".
איך הייתה העבודה איתה?
"המצלמה אהבה אותה, והיא אהבה אותה בחזרה. האהבה שלה למשחק הייתה טוטאלית וזה בא לידי ביטוי בכל דבר, גם ביחס שלה לצוות. רונית הייתה דיווה, אבל דיווה של אהבה. היא הייתה שחקנית מדהימה ואדם מדהים לא פחות - מלאת אמפתיה, מכינה מתנות לצוות כל הזמן, מדברת על אהבה ומקסימה לכולם. מעל הכל - פשוט שחקנית מדהימה. לעיתים היא הייתה יכולה להיות קצת לחוצה, כי היה לה חשוב שהטקסט יעבור בצורה מושלמת. כבמאי היו לנו המון שיחות. בכל בוקר לפני הצילומים דיברנו על הסצנה שצריכה להצטלם והיא אמרה לי: 'אתה יודע, זאת נראית לי כמו סצנה נהדרת להכניס בה עוד קצת רגש'. אצל רונית כל סצנה הייתה הזדמנות להכניס עוד קצת רגש. רגש היה חלק מאוד משמעותי בחייה. אני זוכר אותה כמי שגם בסצנות בהן היא הייתה צריכה להיות כמה שיותר מאופקת, תמיד היה לה רגש כזה בעיניים. כבמאי, זה כל מה שאתה יכול לחלום לקבל משחקנית. היא הייתה מדהימה, היא כל הזמן אמרה לי 'אתה הבמאי ואתה צודק'. זה בגלל שהיא הייתה במאית בעצמה (צוחק)".
איך עבדתם על הדמות?
"אני יודע שהפרויקט הזה היה מאוד חשוב עבורה. בפעם הראשונה שנפגשנו היא דיברה הרבה על חומות - אתה יודע, כמו החומה הענקית שנמצאת במרכז הסדרה. היא דיברה על ההפרדה הזאת, לא רק בהקשר של החומה בישראל. חומות היו דבר מאוד משמעותי עבורה. כאשר היא הגיעה לסט, היה לה מאוד קשה לראות את החומה. אנחנו בנינו חלק גדול מהחומה והצבנו אותו במרכז הסט, וזאת הייתה חוויה קשה לכולם. באחת הסצנות הראשונות שצילמנו נדיה נושאת נאום בפני הקהל ומספרת על הזמן בילדותה בה החומה לא הייתה קיימת ובמקום בו היא עמדה הייתה גינת משחקים לילדים. זאת הפעם הראשונה שראיתי נאום פוליטי מרגש (צוחק). רונית הייתה אישה אמיצה מאוד. אישה חכמה ואמיצה. כאשר צפיתי ב'גט – המשפט של ויויאן אמסלם' אמרתי לעצמי שרק אדם אמיץ כמו רונית יכול לביים כזה סרט".
הדמות של אלקבץ ב"טריפליום" שונה מהתפקידים שהיא עשתה בדרך כלל בישראל, יותר עצורה ומאופקת. איך היו התגובות בצרפת לתפקיד שלה?
"התגובות היו אדירות. והיא התעניינה מאוד - היא התקשרה אליי וביקשה לדעת איך הקהל מגיב לדמות ולסדרה, וסיפרתי לה שבאהבה והתלהבות רבה. גם בטוויטר כולם שיבחו את הדמות של נדיה".
"הייתה מגיעה לגבהים שלא ניתן לדמיין"
מותה של אלקבץ קטע לא רק את הקשר החברי בינה ללאנו, אלא גם את הקשר המקצועי ביניהם. "דיברתי איתה במהלך הצילומים של 'טריפליום' על פרויקט מאוד יפה שהיא התחילה לעבוד עליו", מספר לאנו. "זה סיפורה של אישה שהצילה המון יהודים במאה ה-16, והיא עבדה עליו בעיקר ברמת פיתוח הדמות שנקראה סניורה. אני חושב שיש לי עדיין כמה דפים שכתבנו, אבל זה פרויקט שכבר לא נצלם לעולם".
התכוונתם לעבוד על הפרויקט ביחד?
"כן. אני חושב שהיה לה קודם עוד פרויקט אחד עם אחיה שלומי, וזה היה הפרויקט הבא. בכלל, אני יודע שכל כך הרבה שחקנים וסוכנים כאן בצרפת רק תכננו לעבוד איתה על פרויקטים, וזה פשוט מוות טרגי. כל כך מוקדם ולא מוצדק".
תיכננתם גם עונה שנייה ל"טריפליום"?
"לא, זאת יצירת אמנות אחת. סיפרנו את כל מה שרצינו לספר בששת הפרקים האלה. למרות שיש אווירה של סוף פתוח, זה באמת הסוף של הסיפור. האמת היא שצילמתי שתי גרסאות לסוף הסדרה – אחת עם רונית ואחת בלעדיה - ובסופו של דבר השתמשנו, כמובן, בגרסה עם רונית. קשה לחשוב על הסדרה הזאת בלעדיה. בסוף הצילומים היא נתנה לי מתנה קטנה, שרשרת עם תליון שהיא ביקשה שאענוד והיא תשמור עליי. אבל שום דבר לא יכול להגן עליך בפני חדשות עצובות כאלה".
איך מגיבים בצרפת למותה?
"מיום שלישי השם של רונית מופיע על השערים של כל העיתונים הגדולים בצרפת, בעמוד הראשי של ה'ליברסיון' הקדישו לה כתבה גדולה, בכל אתרי האינטרנט. אתה יכול בקלות לראות כמה אהובה היא הייתה בצרפת וכמה האבל גדול. אני חושב שהיא הייתה רק בתחילת הקריירה של כאן. היא הייתה מגיעה לגבהים שלא ניתן לדמיין".
רונית אלקבץ בקטע מתוך הסדרה "טריפליום", באדיבות yes:
הסדרה "טריפליום" זמינה לצפייה בחינם ב-yesVOD