אחרי עונה עם בערה מעט איטית, פרק 5 היה הלהבה הגדולה שחיכינו לה. נתחיל בכך שאיסה ריי היא אישה אמיצה. תארו לכם שהייתם משתייכים למיעוט כלשהו בארה"ב, כזה ששועבד במשך שנים, כזה שכיום, במדינה עם רוב של אוכלוסייה לבנה ונשיא גזען, עדיין מקושר עם פשע ואלימות, כזה שרק בשנים האחרונות מצליח לתבוע את קולו בתרבות הפופולארית ולהרגיש מועצם. עכשיו, נגיד שאתם בני המיעוט הזה וקיבלתם הזדמנות להציג את החיים של התרבות שלכם בטלוויזיה, ולא סתם - ברשת ענקית כמו HBO. נכון שהייתם ממש משתדלים להוציא את עצמכם טוב? ולו בשביל הסיכוי הקטן שגזענים בפוטנציה יצפו, ישתכנעו ויגידו: אה, ראיתי סדרה על השחורים האלה, הם דווקא די נחמדים!
אז איסה ריי, היוצרת שמאחורי "לא בטוחה", לא נופלת במלכודת הזאת. היא מציגה לנו תמונה אותנטית של החיים כאישה אפרו-אמריקנית בארה"ב, והתמונה הזאת מורכבת, ולא תמיד חיובית.
בפרק הנוכחי הדמות של איסה מודה שהתעלמה במכוון מגילויי הגזענות של המנהל גיינס כלפי התלמידים הלטיניים בבי"ס. אבל רגע לפני שנגיע להתפרצות הגזענות הגולמית, שווה להתעכב על הבנייה המהונדסת של המהלך הזה. בתחילת הפרק, כשאיסה ומולי מדברות על סבב הסטוצים שאיסה מנהלת ביד רמה, היא מגלגלת "ררררר" על הלשון כשהיא מתארת גבר לטיני שהיא עומדת לפגוש, ומיד תופסת עצמה ומעידה: "זה ממש גזעני מצדי". קצת אחר כך, באופן מעודן עד כמעט בלתי מורגש, לורנס משוחרר מלהעיד בחבר המושבעים אליו זומן, כנראה כי הבחורה שנבחרה לפניו הייתה שחורה, וכמה מהם באמת צריך בפאנל? אחת זה מספיק.
אחרי הטפטופים הקטנים האלה מגיעה סצנת העימות בין איסה לפרידה בפינת הקפה בעבודה, ואנחנו נעים באי נוחות כשאיסה מצהירה: "האנשים שלי לא יכולים להיות כאלה גזענים". הרי לנו, ממבט מבחוץ, ברור שזה לא נכון. רק סצנה קודם לכן באותו הסיקוונס, פרידה אומרת למחנכים בהשתלמות שגם למבוגרים קשה להיות כנים עם עצמם לגבי דברים מסוימים - ופוגעת בול במה שעובר על איסה.
איסה מעמידה פנים שהאינטרסים שלה הם נקודות עיוורון כשהיא מסרבת להודות שמישהו "מהאנשים שלה", ועוד בעמדת סמכות חינוכית, מעז להתנהג בצורה כה מחפירה כלפי אנשים בכלל וילדים בפרט. וזה מה שכל כך אמיתי וכובש בסצינה הזאת - למרות שפרידה (ואנחנו) יודעים שאיסה טועה, אנחנו גם מבינים למה היא מגנה באופן כמעט אוטומטי על גיינס. בעולם שבו את רגילה להיות המותקפת, נדמה שבני המיעוט שלך אמורים להיות גם בני הברית שלך להגנה על חלשים, וכשהם לא - זה כואב. אז מה עושים? מתכחשים.
ובזמן שאיסה בשלב ההכחשה, מולי כבר כמה צעדים אחריה, בהתפכחות. במסיבת חידוש הנדרים של ההורים שלה היא מגלה שהנישואים שלהם לא בדיוק מושלמים כפי שחשבה כל השנים. ההצצה הזאת אל התא המשפחתי של מולי מבהירה לנו קצת יותר למה היא כל כך בררנית וקפדנית בעולם הדייטינג. הרי המודל שהיא ראתה לנגד עיניה מאז ילדותה הוא של זוג מאושר ללא פגמים, בטח שלא בגידה סודית, אז ברור שהיא מחפשת את האחד שלא באמת קיים.
בפרק הזה, הסרט שמולי חיה בו הופך מקומדיה רומנטית לסרט דוקו-ריאליטי, כשהמציאת סוטרת לה בפנים ואפילו שוברת כמה מאמונותיה, למרות שההורים שלה דווקא בשלב ההאפי אנד. אבל מולי לא מצליחה להתבונן במורכבות של הסיטואציה, כי מבחינתה זה או שהכל נהדר או שהכל בעצם היה שקר. במצב הפגיע הזה, היא מוצאת את עצמה שוברת את הכלים ומתמסרת לסקס עם דרו, כי אם אין דבר כזה זוגיות מושלמת, אולי זה בעצם לא כל כך נורא לשכב עם גבר נשוי (גם אם הוא במערכת יחסים פתוחה).
ומה עם הגברים בפרק? שניהם פגועים מאיסה ושניהם מעמידים פנים שהכל קול. לורנס תוהה בקול רם אם איסה שיחקה בו כל הזמן שהיו יחד, אבל בעצם מבוהל מהעובדה שהיא ממשיכה בחייה בלעדיו עם הגבר עמו בגדה בו. ודניאל, הפילגש השרירי בתרחיש הזה, מגיע לחלץ את איסה מתאונה שנגרמה על ידי דיקפיק ומקבל ממנה מסר שהיא לא בעניין של אקסקלוסיביות, אבל בקטע טוב, כן? דניאל אומר שכן, אבל המבט שלו מבהיר לנו שזה רחוק מהקאמבק שהוא דמיין בלב. אולי היא ולורנס לא כל כך שונים בכל זאת.
"לא בטוחה" משודרת ב-HOT, yes וסלקום טי.וי
>> בפרק הקודם של "לא בטוחה": הצעות שהתשובה להן צריכה להיות "לא"
mako תרבות בפייסבוק