לפני 25 שנה עלתה באוסטרליה סדרת ילדים דלת תקציב וטיפשית למדי. העלילה התבססה על שיר ילדים בריטי, בו חבורת בננות לבושות פיג'מות רודפות אחרי דובי צעצוע. בפרקים בני חמש דקות דילגו צמד בננות ענקיות, בנני ובנוני בגרסה העברית, במורד מדרגות ביתם המשותף והסתבכו בשלל הרפתקאות משעשעות עם שכניהם – שלושה דובי צעצוע (מולי, אפי ולילי) וחולדה פרחחית בשם עכברוש. היוצרים וצוות השחקנים המחופש לא האמינו שהסדרה תהפוך להצלחה כלל עולמית, למקור לגאווה פטריוטית במדינתם, ושיום אחד הם אפילו יונצחו במטבעות חגיגיים שתנפיק ממשלת אוסטרליה. למרות ההתחלה הצנועה, ברגע ש"בננות בפיג'מות" הגיעה למסכים, הילדים התאהבו בסדרה הקלילה באופן מיידי.
"בננות בפיג'מות" חגגה בסוף השבוע האחרון (20 ביולי) חצי יובל לעליית הפרק הראשון ברשת השידור האוסטרלית ABC, ומקומה בפנתיאון סדרות הילדים הקלאסיות כבר נחקק מזמן. הסדרה זכתה להצלחה רבת שנים, השיקה קו צעצועים ומוצרים נלווים, דובבה לעשרות שפות ושודרה ברחבי העולם. בטקס הסיום של אולימפיאדת סינדי, בשנת 2000, אפילו קיבלו הבננות משאית המוקדשת לתכנית האהובה. קנת' רידלי, שגילם את דמותו של בנני, מספר שהוריד את ראש הבננה הענקי כדי לאוורר מעט את התחפושת החמה והכבדה, והופתע לגלות תור של ספורטאים עטורי מדליות שרק מחכים לקבל ממנו חתימה.
ההצלחה העצומה הפתיעה את כל המעורבים, הסדרה נוצרה בהשראת שיר ילדים פשוט, ופותחה במונית חזרה ממשרדי ABC. הסדרה הייתה כל כך דלת תקציב, שהיוצרים נאלצו לבטל פרק בו הבננות נאבדות בערפל, כי לא היה מספיק תקציב וזמן צילום להפעלת מכונת עשן. אך דווקא האלמנטים הצנועים של ההפקה, כמו העובדה שהבובות לא הזיזו את הפה כשדיברו, עזרו לדיבוב ולשיווק הסדרה במדינות נוספות. השחקנים, רידלי וניקולאס אופולסקי (שגילם את בנוני) - בוגרי בית ספר גבוה לדרמה, מיינד יו - התאמנו במיוחד עם מפעלי בובות מנוסים, כדי ללמוד איך מבטאים רגש עם מחוות גוף בלבד, ללא יכולת להזיז את הפה או לשנות את הבעת הפנים.
רידלי מודע לאירוניה בין הלימודים הגבוהים והתפקיד הפשוט, ומודה כי בנני הוא ככל הנראה התפקיד הגדול והחשוב ביותר בקריירה שלו. בראיון לאתר "Bustle" סיכם השחקן בציניות אוסטרלית: "אנחנו צמד בננות עם הכשרה קלאסית". אופולסקי התייחס גם הוא לחשיבות התפקיד, ואמר על השפעת התכנית על הקריירה שלו: "האם זה שינה את חיי? כן. כשאתה לבוש כמו חתיכת פרי ענקית, אתה לא יכול לקחת את עצמך יותר מדי ברצינות, וזה אומר שיש הרבה יותר כיף בחיים".
היוצרת הלנה האריס השתמשה בקשיים והבעיות שהכירה מחיי ילדיה הקטנים (שגם נתנו את שמם לשניים מהדובים), ויצרה עלילות פשוטות ומצחיקות, ללא מוסר השכל או אמירה חינוכית בולטת. הפרקים הקצרים והקלילים מצאו במהרה את דרכם לליבם של הצופים הילדים. האריס חושבת שהחוויות של ילדיה עזרו לקרב את הסדרה לעולמם של הצופים הקטנטנים: "חשבתי שהתמות שהתמקדנו בהן היו מאוד אוניברסליות ושילדים ברחבי העולם יוכלו להזדהות כי הם חווים קשיים דומים בחייהם".
בעיה אחת שעמדה בפני היוצרים בתחילה הייתה סוגיית המגורים של בנני ובנוני, שחלקו חדר שינה במעלה מדרגות ביתם. ברשת השידור האוסטרלית היו מודאגים מהצגת זוג דמויות גבריות שישנות בחדר משותף, מחשש שסידורי השינה הייחודיים מרמזים על מערכת יחסים הומוסקסואלית נסתרת. יוצרת הסדרה הייתה צריכה להסביר שבנני ובנוני הם צמד אחים תאומים, מה שהניח את דעתם של בכירי הרשת. אך למרות קשר הדם (או מיץ הבננה?) בין צמד הפירות עטויות הפיג'מה, הסדרה עוררה במשך השנים תיאוריות רבות על נטייתם המינית, ואפילו ספרות מעריצים בה בנני ובנוני יוצאים מהארון ומנהלים זוגיות גלויה.
בשיא הצלחתה הסדרה הפכה לתופעה כלל עולמית, והבננות אף התארחו בבית הלבן, במשחקי חג הפסחא שערך הנשיא ביל קלינטון. רגע משמעותי נוסף היה אזכור בסדרה הפופולארית "ER". אופולסקי מספר על הרגע בו הבין את מידת ההצלחה של הסדרה: "היה פרק של 'ER' שבו ג'ורג' קלוני אמר לילד קטן 'אני מתערב שאתה מעדיף לראות 'בננות בפיג'מות''. האזכור הזה הגיע לכותרות בעיתונים האוסטרליים".
מהתחלתה הצנועה ועד הצלחתה העולמית, תכנית הילדים הייחודית שמרה על החן המוזר שמשך אליה דורות של ילדים. עד היום, מספיק לזמזם את שיר הפתיחה, שבוצע בעברית על ידי חני נחמיאס, "בנני ובנוני יורדים במדרגות, בנני ובנוני קופצים שם בזוגות" - וכבר עולה על השפתיים חיוך חם ונוסטלגי, שעושה לנו חשק לחזור אחורה בזמן. למישהו יש מכונת זמן בשלוף?
mako תרבות בפייסבוק