אומרים שאחד מהאירועים הסטרסוגניים ביותר בחיים הוא מעבר דירה. שזו מעין מיקרו-טראומה של היומיום. ומה הקטע בטראומה? היא חוויה מעבר למילים. יפה, אם כך, שהפרק האחרון לעונה 2 של "אינסקיור" בו איסה עוזבת את דירתה, מתחיל בשקט. היא משוטטת ברחובות אינגלווד, השכונה בה היא מתגוררת, אשר עוברת ג'נטריפיקציה מטורפת לנגד עיניה, ושותקת. אין מוזיקה ברקע. אין דיאלוג. דממה. זה חריג בסדרה עם פסקול כל כך חזק, ועוד יותר חריג כשמדובר באיסה, דמות אימפולסיבית ופטפטנית למדי שצפינו בהתקף הזעם הרועש שלה רק בפרק שעבר.
עוד זוגיות, עוד כישלון
אחרי שהפתיח עולה, מתחילה לפעול טכניקת הסיפר של הפרק הזה, ב-30 הימים עם לורנס. אני מודה שכבר בצפייה ראשונה הכל הרגיש לי קצת מוכר מדי. כמובן שעלו פלאשבקים מ"500 ימים עם סאמר", אבל ככל שהפרק התקדם ועמו ההתמקדות במערכת היחסים בין לורנס לאפרנה, נזכרתי שכבר עשו מהלך דומה כזה בטלוויזיה בעונה הראשונה של "מאסטר אוף נאן", תוך קלוז-אפ ערמומי ומיוסר על קשר זוגי שמתחיל נפלא וגווע עם הזמן.
אפרנה, החברה החדשה של לורנס, ממשיכה להיות המפיקה הראשית של מערכת היחסים שלהם. היא מלהקת את לורנס לעבוד תחת קולין, בחור שהיו לה עמו כמה אינטראקציות מיניות בעבר, וכשהיא נשאלת את השאלה המכשילה מה אהבה בקולין, היא משיבה: "הוא קורע מצחוק וחכם". ניכר שאפרנה לא קראה ספרי הדרכה של קואוצ'ריות זוגיות שממליצות לא לגרום לגבר להרגיש מאוים, או שפשוט לא כל כך אכפת לה להדאיג את לורנס. לורנס, מצדו, לא מצליח להתמודד עם המצב באלגנטיות, ותכלס, בהתחשב בעברו כגבר נבגד אנחנו די מבינים אותו. נדמה שסצנת הקנאה שלו באוטו סתמה את הגולל על יחסיו עם אפרנה. נגיד שאנחנו מופתעים? ממש לא, אבל לאור המכשולים הרבים שעבר בעונה הזאת, נאחל לו הצלחה בהמשך, הפעם מכל הלב.
קצת נחת זה יותר מדי לבקש?
הידעתם שהשחקנית איבון אורג'י בת ה-33 המשחקת את מולי היא בתולה? אורג'י, בת למשפחה ניגרית מסורתית, מגוללת בהרצאת טד את הסיפור שמאחורי העובדה המסקרנת הזאת ומגינה על החלטתה לא לקיים יחסי מין בטענה שעדיין לא פגשה את האדם הנכון. היא אומרת שבפעם הראשונה בה היא תשכב עם גבר, היא לא מעוניינת להתפשר על אף אחד שלא יהיה בדיוק עבורה. מזכיר לכם מישהי?
מולי המתוקה והאומללה פשוט לא מקבלת ברייק של נחת מאיסה ריי. מדובר בסינדרום התעללות שמזכיר במעט את מה שעברה הדמות של מארני ב"גירלז", על ידי לינה דנהאם. בפרק הזה ראינו איך דברים כמעט (אבל רק כמעט) מסתדרים למולי: היא לוקחת את עצמה בידיים וחוזרת לטיפול. היא נאבקת על זכותה לקבל העלאת שכר בעבודה. היא אפילו נותנת צ'אנס מדומה לקוונטין, הקולגה השמנמן הממושקף עם הזקן. אבל בבוקר שאחרי ארוחה מרוקאית מקסימה עם החברה הכי טובה שלה, איסה, שמצהירה פעמיים כמה היא מאוהבת בה, אחרי שפיתחנו שביב של תקווה שמולי קיבלה מנה מספקת של חום ואולי קצת נרגעה, היא שוברת לנו ולעצמה את הלב ופותחת את הדלת ללא אחר מדרו, הגבר שלא עושה לה טוב חוץ מבמיטה. מה שמצחיק (ועצוב) בכל הסיפור הזה הוא שבתחילת סיקוונס 30 הימים עמה, מולי יושבת בראיון עבודה בו היא מתגאה כיצד היא עוזרת ללקוחות שלה לקבל את ההחלטה המושכלת ביותר עבורם. ואני אומרת: הגיע הזמן שהיא תעזור גם לעצמה.
אם את אוהבת מישהו, שחררי
עכשיו נחזור למי שפתחה את הפרק, אחרונה חביבה ומהממת, איסה. אולי זה לא ממש הורגש, אבל איסה כן עברה תהליך בעונה הזאת, גם אם לא כל הפעולות שלה היו מחושבות אלא נבעו מדחפים, כמו הדחף לעבור דירה שקלירלי הגיע מניסיון להוכיח לחבורת הבנות שגם היא מתקדמת בחיים. בעוד קלי נכנסת לכושר, מולי מנהלת משא ומתן על עתידה הקרייריסטי וטיפאני נכנסת להריון (נקווה שהיא חובשת פיאה ולא גורמת לעובר נזק של חמצון יתר), איסה, כביכול, עדיין לא ממש עושה משהו. אבל ברטרוספקטיבה, אפשר להבחין בכמה נקודות ציון חשובות שלה העונה: היא התוודעה לגזענית הסמויה שבתוכה, הספיקה לחזור בכל הכוח לעולם הדייטינג וגם למאוס בו, הזמינה סוף סוף את פרידה לדרינק שפרידה כה השתוקקה לו, והכי חשוב: היא למדה לשחרר. גם את הדירה שבה גרה במשך שנים וגם את לורנס. בסצנת המפגש האינטימית שלהם בכתלי הדירה הריקה בה בנו והרסו את חייהם המשותפים, איסה מתנצלת בפני לורנס, אבל הפעם היא מתכוונת למילותיה באמת. מאחר שהיא כבר לא מנוהלת על ידי הפאסון שלה מולו, היא אפילו מצליחה להגיד ללורנס שהיא אוהבת אותו ולכן היא גם נותנת לו ללכת.
אבל לא לפני שקיבלנו את החזון המדומיין של איסה לעתיד האלטרנטיבי שהיה יכול להיות לה עם לורנס. החזון הזה החליף באופן חד פעמי את סשן הראפ שלה שהפך לאייקוני, וסיפק לנו הצצה די בנאלית לתרחיש ממנו חששנו שיקרה: מה אם איסה ולורנס יחזרו. כמובן שבתרחיש בדמיונה של איסה, הכל הולך חלק - השניים מתחתנים, יש להם חיי מין פעילים ואיסה אפילו יולדת תינוק אותו הם מגדלים יחד בחדווה. אבל כולנו, כולל איסה, יודעים שבחיים האמיתיים זה לא היה עובד. איסה ולורנס אמנם אוהבים זה את זו, אבל הם לא כופים את האהבה הזאת על החיים, כי זה פשוט לא מתאים. הסיפור ביניהם נגמר, לפחות לעת עתה, עד שאחד מהם ישתנה מספיק כדי לקבל את האחר כמו שהוא. כך יוצא שאיסה מסיימת את העונה בלי בית, בלי זוגיות, מושעית זמנית מעבודתה ומתדפקת על דלתו של... דניאל. הכל חוזר או שאולי היא, בניגוד למולי, תצליח ליישם את מה שלמדה?
למרות הבאסה המהולה בהומור שאפפה את פרק סיום העונה, יש גם חדשות טובות: "אינסקיור" חודשה לעונה נוספת ב-HBO. בואו נקווה שעד אז שלוש הדמויות התועות הללו ימצאו כיוון (ואז יטעו בדרך, ואז ימצאו אותו שוב).
