ענקית הסטרימינג נטפליקס לא רק שינתה האופן בו אנחנו צופים בסדרות, אלא גם טבלה את אצבעה במי התוכן ויצרה כמה סדרות מקור נהדרות שספק אם היו שורדות, או אפילו מגיעות, לטלוויזיה המסורתית. דרמות מעמיקות, סדרות קומיות פרועות ובעיקר המון אהבה לסדרות ואמונה בחדשנות הציבו את נטפליקס בחוד החנית היצירתי של התחום והשאירו אותנו עם כמה דמויות מופתיות, כמה רעיונות נפלאים במוזרותם ויותר מדי פעמים שבהם לא יכולנו להימנע מלשים את הפרק הבא והנה כל ההוכחות שלנו לזה:
1. בית הקלפים (5 עונות, 65 פרקים)
סדרת הסטרימינג הראשונה שהוציאו נטפליקס היא גם ההצלחה הגדולה ביותר שלה עד כה. עם דמויות בלתי נשכחות כמו פרנק וקלייר אנדרווד, שבירת שיאי הסטרימינג בזמנו והיותה סדרת (כן, הסטרימינג) הראשונה שזכתה באמי, אפשר לסמן וי מרשים על כל השאיפות של קודקודי נטפליקס. אבל גם הפרסים שגרפה רק מרמזים על החותם הגדול ש"בית הקלפים" תשאיר על התרבות, והפוליטיקה, של ימינו. כלומר, כל עוד הם יצליחו להדביק את הטירוף המושחת של המציאות.
2. כתום זה השחור החדש (5 עונות, 65 פרקים)
הדרמה הקומית של ג'נג'י כהן מכילה כל כך הרבה אלמנטים שלא היו אמורים בכלל להגיע לטלוויזיה. היא סדרה נשית במופגן, בעלת ייצוג גזעי ומגדרי חסר תקדים ועל אף שלרוב הם מוסתרים ע"י השחקניות הראשיות הנאות, מחזיקה כמה נשים מכוערות בקאסט, רחמנא ליצלן. התוצאה העצובה, מצחיקה, פוליטית, חברתית ובעיקר לבבית מראה שאם רק נותנים להם, גם מי שנדחק החוצה מעולם הטלוויזיה מביא קהל.
3. בוג'אק הורסמן (3 עונות, 36 פרקים)
עוד סדרה שלא היתה אמורה בשום צורה להגיע למסך. נראה לכם שבעולם הטלוויזיה הישן היו נותנים צ'אנס לסדרת אנימציה קומית עם צבעים בוהקים ותהומות אפלוליים של הנפש, ועוד בהובלת סוס-אדם דכאוני? טוב, אולי בימי הזוהר של הקוק באייטיז. למרבה המזל מישהו נתן לזה אור ירוק וסיפק מקום לסדרה נדירה שמגיעה לתהיות עמוקות על נפש האדם ועדיין מצליחה להצחיק בקול רם עם משחקי מילים מטופשים ומצחיקים להחריד.
4. סטריינג'ר ט'ינגס (עונה אחת, 8 פרקים. עונה שניה תצא ב-31.10)
סדרת האימה של האחים דופר היא ספק מחווה נוסטלגית ספק שחזור מוזיאוני של, למעשה, כמעט עשור שלם. מי ידע שיהיה כל כך כיף להתפלש באייטיז? הרפתקאות אילוון ושלושת הילדים (כי בואו נודה באמת, וויל באיירס לא באמת עושה הרבה) הם הכיף המפחיד-רק-קצת הכי טוב שהיה לנו מאז שהפסיקו לייצר סיימון. מה? הצבעים האלה מלחיצים!
5. קימי שמידט (3 עונות, 39 פרקים)
הסיטקום המוזר של טינה פיי נועד בראשית הדרך להיות משודר ב-NBC, בעיקר בזכות הלהיט הקודם של פיי, "30 רוק". אבל כשרשת הטלוויזיה הבינה שיש לה פה עסק עם סדרה על בחורה שנכלאה בבונקר במשך 14 שנים ונוחתת ישר לתוך דירה ניו-יורקית מרופטת עם שותף גיי שחור ואקסצנטרי, הם נטשו אותה יותר מהר משתוכלו להגיד קימי שמידט. אבל חברה כמו נטפליקס, שהמודל הכלכלי שלה מבוססת על צפיה מרצון ולא על מציאת מפרסמים, יכלה רק להרוויח מהטירוף. כך קיבלנו סדרה ביזארית להפליא עם הדיאלוגים המצחיקים בטלוויזיה ושיר הפתיחה הכי מדבק בהיסטוריה, דאמט.
6. מאסטר אוף נאן (2 עונות, 20 פרקים)
על פניו, העולם לא היה צריך עוד סדרה של קומיקאי צעיר מניו יורק שנאבק למצוא עבודה ואהבה, אבל מסתבר שעזיז אנסרי הוא דובי אנושי קטנטן והדבר המתוק ביותר על הטלוויזיה שלכם. על אדי האנרגיה הממגנטת שלו הוא מצליח לדבר על נושאי גזע, דת ומין, ובעיקר לייצר סדרת Feel Good שלא תהפוך אתכם לאנשים חכמים בהכרח, אבל בהחלט תהפוך אתכם לאנשים רגישים בהרבה.
7. ג'סיקה ג'ונס (עונה אחת, 13 פרקים. עונה שניה תצא ב-2018)
שיתוף הפעולה בין נטפליקס למארוול סיפק נכון להיום מעט סדרות גיבורי על חמודות, אבל בין דרדוויל ללוק קייג' דווקא ג'סיקה ג'ונס התבלטה לטובה. סדרת גיבורי על אפלה, מותחת ופמיניסטית לחלוטין בתפקיד שסוף סוף מנצל את מלוא יכולות הסרקזם החמוד של קריסטין ריטר. גם אם היא לא עומדת ברף שהציבו סרטי הקולנוע של מארוול, ג'ונס היא סיבה מספקת לחכות לגרסת ה"אוונג'רס" של הטלוויזיה – "הדיפנדרס", שתעלה ב-18 באוגוסט.
8. נרקוס (2 עונות, 20 פרקים)
במשך שנים הוליווד ניסתה להביא את סיפור חיי המורכב של הפושע האכזרי והנדבן פבלו אסקובר, ונכשלה בכל פעם. למעשה, יש עונה שלמה של "הפמליה" שעוסקת בתרחיש כזה בדיוק. כנראה שהיה צריך את העולם הסטרימינג כדי להציג את העולם עמוס הסקס, סמים ומוזיקה לטינית של הבוס הקולומביאני. דרמת פשע מטונפת כמו שדרמת פשע צריכה להיות.
9. Dear White People (עונה אחת, 10 פרקים)
החופש האמנותי שנטפליקס מאפשרת ליוצריה, שלא צריכים לקוות שחברת קוקה קולה תפרסם אצלהם, מאפשר גם לנושאים מעוררי מחלוקת להגיע למסך. כך הפך סרט האינדי הסאטירי "Dear White People" לסדרה מעוררת מחלוקת לא פחות. הסדרה ממשיכה בדיוק איפה שעצר הסרט ומתארת את המתחים הגזעיים בקולג' אמריקאי בו הסטודנטים השחורים מתעוררים, ממש כמו הקהילה השחורה, ומתחילים להתנגד ללבנים הפריבילגים שסביבם.
10. איזי (עונה אחת, 8 פרקים)
אנתולוגית סיפורי האהבה הקומית "איזי" היא פנינה נסתרת שלא בטוח שאפילו נטפליקס עצמם יציגו כמומלצת בסיומו של עוד בינג'. ובכל זאת, מדובר באחת מפיסות הטלוויזיה הכי חמודות שנראו לאחרונה. שמונה סיפורים קטנים, פשוטים ועם זאת מרתקים על אהבה מוצגים בטון קומי מדויק שאשכרה מצליח להגיד משהו מקורי על הנושא השחוק.
11. ליידי דיינמייט (עונה אחת, 12 פרקים)
סיטקום נונסנס פרוע או מסמך מדאיג וביקורתי על יחס החברה לאנשים שמתמודדים עם מחלות נפשיות? למה לא שניהם? קומיקאית האבסורד מריה במפורד מבססת סדרה על סיפור ההתמוטטות הנפשית שלה, וזה מופלא, מפוזר ומבריק כאחד. הומור מטא בשכבות רבות, שני כלבי פאג חמודים ובעיקר, תחושה שצעדתם לתוך ראש של אדם מופרע במיוחד. כאילו, מופרע קלינית. זה כיף.
mako תרבות בפייסבוק