"ג'יי.ג'יי אברהמס הפיק כמה מסדרות הטלוויזיה האיקוניות והמוערכות ביותר בעשור האחרון – סדרות ששינו את נוף הטלוויזיה כפי שהכרנו", הסביר יושב ראש הגילדה, מייקל דלוקה, את הטיעונים להענקת הפרס. "בזכות הכישרון המדהים, המסירות והיכולת לספר סיפורים מבריקים, הוא בהחלט ראוי לכל מה שהפרס הזה מייצג". האם אכן מדובר בגאון של פעם בדור או במי שהצליח לשדרג את יחסי הציבור לדרגה של אמנות?
קבלו ביטול
גם הפרויקטים של ג'יי.ג'יי ששרדו את מבחן העונה הראשונה, לא ידעו הצלחה מסחררת. "פליסיטי" הייתה דרמת ניינטיז נחמדה, אבל כזאת שלא הצליחה להתעלות בשום שלב מעל אלו ששלטו בז'אנר. "פרינג'" צנחה בשיטתיות ממעמד של הצלחה בעונה הראשונה, להישרדות בזכות מיעוט חובב קאלט, שסייע לה לקרטע עד העונה החמישית והאחרונה שתסתיים בקרוב (העונה הזו גם קוצרה ב-7 פרקים לפחות מהתכנון המקורי). כל זה ועוד לא הזכרנו פיילוטים כושלים כמו "Anatomy Of Hope" (אותה אברהמס ביים וכתב), שניסתה להפוך ל"אי.אר" הבאה, אבל נדחתה על ידי HBO.
אפקט ה-"מה לעזאזל קורה פה?"
הדינמיקה של אבודים כולה נבנתה על התובנה הפשוטה שלפנינו עולם מסתורי, שאותו צריך לגלות ביחד עם הדמויות הראשיות. בהתאם להיגיון הזה היינו מוכנים לקבל על עצמנו סתירות פנימיות, תופעות טבע חסרות היגיון, מסעות בזמן ועשן שחור עם אגרסיות – הכל מתוך הנחה שבסוף הדרך נקבל את הפתרון. הבעיה היא שלאברהמס לא היה כזה מעולם. לא המצאנו את זה, כותבי הסדרה הודו בשלב מסוים בעצמם, שהם לא ממש יודעים לאן כל ה"אמאל'ה, דב קוטב" הזה, אמור להגיע. כך הגיע הפרויקט הכי מרתק בעשור האחרון של הטלוויזיה לסיום מעליב ואפוף קיטש, כשהוא מותיר אחריו הרים של חידות בלתי פתורות.
את אפקט ה"לא הבנתי כלום, אבל תראו איזה אפקטים מגניבים יש פה", מביא מאז אברהמס לכל פרויקט אליו הוא הולך: "אלקטרז", "Person of Interest" וגם ל"מהפכה" – סדרת המד"ב החדשה על עולם פוסט אפוקליפטי, 15 שנים אחרי אירוע (מסתורי כמובן) שבו הפסיקו כל מכשירי החשמל לעבוד. גם כאן זה התחיל מבטיח, עם גרעין רעיון מעורר ציפייה, והגיע לאמצע העונה עם ביקורות חלשות, נטישה של צופים, וסיכוי לא רע לסיים את דרכה בדיוק כמו רוב הסדרות האחרות של אברהמס.
אה כן, ואל תתנו לאף אחד לספר לכם שאם לא בטלוויזיה אז בקולנוע האיש באמת מבין עניין. כי עם כל הכבוד ל"סטארטרק", מדובר במי שהביא לנו זוועתונים כמו "סופר 8" ו-"משימה בלתי אפשרית 3", שגרמו לנו לתעב ילדים, מפלצות ואת כל מי שאי פעם שיחק בסרט של טום קרוז. לכן, עם כל הכבוד לארון הפרסים המלא שלו, תרשו לנו לא להצטרף להיסטריית אברהמס. לפחות עד שיוכיח שהוא לא סתם נודניק שזורק רעיונות מגניבים, אלא כזה שיודע איך לסיים אותם.