האם גזענות עבור מטרה טובה היא לג'יט?
איסה רוצה, קודם כל, להחליף שלוש תסרוקות בפרק ("לא בטוחה" משודרת ב-HOT, yes וסלקום TV). כל העסק הזה מסקרן אותי יותר מקו העלילה שלה. האם היא שוזרת לעצמה את הצמות? האם היא פוקדת מספרה קבועה בתדירות מבהילה? איך הסרט הזה בשיער עוזר לשמור על הפריזורה בלילה? ולמה כל זה אוף-סקרין, לעזאזל?
הפרק היה שזור באזכורי תרבויות; החל מהפסיכולוגית של מולי שיושבת על רקע ספרייה עם פסלוני דמויות כהות, דרך האירוע במוזיאון האפרו-אמריקני שהווייב הנשי שלו הזכיר הפעם יותר "סקס אנד דה סיטי" ולא "גירלז" (כי פשוט לא קרה משהו מביך מדי) וכמובן התקרית של איסה ופרידה, לבושות בחולצות הפרויקט בצבעים המנוגדים לצבעי העור שלהן, בבית הספר מול המנהל גיינס שהתגזען על תלמידים ספרדים ומקסיקנים. מדובר באיש חינוך שלא מתבייש לרפרר לטראמפ עם "אולי נצטרך לבנות חומה ולגרום להם (התלמידים!) לממן אותה". איסה לא מרוצה מההערה הזאת, אבל יש לה מטרה ברורה: היא רוצה שהפרויקט החינוכי יצליח, והמנהל בהחלט בא לקראתן ויש התקדמות. אבל כשהוא אומר על התלמידים ש"הם חומים יותר מבשר טאקו", התחושה המגעילה בבטן מופיעה לא רק אצל הצופים, אלא גם אצל איסה. יחד עם זאת, היא עדיין לא פועלת בעניין, למורת רוחה של פרידה. האם זה כי הגזענות אינה נוגעת לגזע שלה ספציפית? האם זה כי היא מוכנה לסבול את הביטויים המזעזעים הללו למען מטרה טובה? לא יודעת, אבל זה כיוון שמזכיר במעט את הדילמה של מולי ולכן יהיה מעניין לראות מה כל אחת תבחר לעשות.
איסה גם רוצה קצת לרגל אחרי טשה, הנוכחית של לורנס, למרות שהיא מצהירה שזה אקט קטנוני. בואי חמודה, לא לקח הרבה זמן עד שהעלית את טשה במסופי כל הרשתות החברתיות לטובת סטוקינג איכותי בלילה עלוב. איסה מגיעה במדי המלחמה שלה, ג'קט קמופלאז' ושיער און פליק כדי להתעמת עם טשה בבנק, אבל מספיק לה רק לדמיין אותה מפוצצת לה אחת כדי להירגע באוטו. סחתיין על האיפוק.
לורנס, מזל שהתאפסת על עצמך. בינתיים
לורנס רוצה... רגע, מה הדוד הזה ששכב שנתיים על הספה של איסה ומלמל תירוצים חסרי שחר על "התכנית העסקית" שלו רוצה? להזכירכם, בעונה הקודמת זה הרגיש קצת כאילו לורנס שלק מאיזה חלום או סטלה רעיון לאפליקציה, עף על עצמו בטירוף אבל החליט ששלב היישום פחות מתאים לו. הוא מהסס לגבי הקריירה שלו, מהסס לגבי המצב המשונה החדש עם איסה, מהסס לגבי הדירה החדשה, אבל בסוף הפרק הוא סוף סוף גואל אותנו מאי הנחרצות שלו וחוזר לחיקה של טשה, אחת הדמויות החביבות עלי העונה, גמדה מתוקה שלא חוששת להפגין את המיניות שלה ומגלה חמלה וסלחנות שלא בטוח שתשתלם לה.
בדרך למיקסום הקריירה עוברות בהוקי
מולי, עם הקארה השחור החדש והמוחלק יתר על המידה, רוצה לצמוח ממשבר השכר בעבודה ולקדם את הקריירה שלה. אולי גם לטפל בשיט האישי שלה על הדרך, אבל רק אם היא תקבל הסכמה גורפת על הבחירות שלה מצד הפסיכולוגית שמנסה לטפל בה. מולי ממש לא מעוניינת שהפסיכולוגית תעזור לה להתבונן בעצמה או תגרום לה להבין את המניעים של הפעולות שלה. הלו, היא באה לפגישות הללו כדי לסמן וי, לא חלילה לעבור תהליך של שינוי.
אם תהינו לגבי האסטרטגיה של מולי לגבי האישיוז בעבודה, בפרק הזה היא כבר נכנסת לפעולה. הוקי הוא הספורט החדש החביב עליה פתאום, כדי שתוכל להתמנגל עם הקולגות. חדורת דרייב מרשים, היא מנהלת שיחת חולין חיננית עם אחד השותפים ואף נותנת לו להסגביר לה מה תפקידו של הבלם במשחק. רק על זה מגיעות לה נקודות. אבל האסטרגיה נכשלת כבר בבוקר למחרת, ובתושייה חייכנית היא עוברת לפלאן בי שלה - גישוש לגבי עבודה על ציר שיקגו-אל.איי. הפסיכולוגית אמרה לה שלפעמים זה שאת רוצה דברים לא אומר שהם יקרו, כי גם אם את עובדת ממש קשה יש את החיים, יו נואו, החיים נוהגים אותך. אבל מולי מתעקשת להיות בשליטה וכולנו מנחשים איך העסק הזה יגמר – בהתפרקות.