ריק: "החוקים שלהם? אנחנו לא מצייתים להם"
גלן: "אנחנו 'הם' עכשיו. אנחנו חייבים לגרום לזה לעבוד"
אלכסנדריה ממשיכה להיות מתוחכמת יותר ממה שחשבנו. בתחילה חששנו שהיא תתגלה כוודברי או טרמינוס. אחר כך הבנו שהצרה של אלכסנדריה היא לא התושבים הוותיקים שלה, אלא התושבים החדשים שלה – השורדים. ועכשיו מתברר שזה אפילו מסובך יותר. השורדים הם לא רק הבעיה של אלכסנדריה. השורדים הם הבעיה של השורדים.
כבר בתחילת הפרק, בשיחה בין גלן לריק, מסומן הקו המפריד בין השניים. ריק הוא אולי השריף החדש של העיירה, אבל הוא לא מרגיש מחויב אפילו לחוקים שהוא עצמו אמור לאכוף. גלן, לעומת זאת, איבד זה לא מכבר את נואה לנגד עיניו הקרועות – ועוד בשל פחדנותו ואנוכיותו של אחד מבני העיירה – ובכל זאת מתעקש להפוך לחלק מהקהילה.
גלן, במובנים רבים ומזה זמן רב, הוא טוען ראוי לכתר "ריק הבא". מכל הסגנים הפוטנציאליים, נדמה שהוא ניחן בשילוב המאוזן ביותר של קשיחות ורגישות. בקונפליקט הרעיוני בינו לבין ריק, כל אחד מהשניים מסמל את המחנה שהוא מוביל. גלן הוא נציג הרוב, שמגי ומישון הן הבולטות בחבריו. ריק, לעומתו, חבר בקנוניית המורדים עם קרול, ובמידה פחותה – עם דריל (שיצא לצוד מועמדים חדשים) ועם סשה (שמסתובבת עם משאלת מוות על המצח).
כל המשפחות האומללות
אבל הקונפליקט הזה גם ממחיש מי שומר על שפיותו ומי מאבד אותה. גלן רוצה לתקוע יתד באלכסנדריה, מכיוון שהוא מבין שהעיירה – בהנחה שאינה מסתירה סודות מסוכנים (הנחה שהולכת ומתבססת עם כל פרק שעובר) – היא עדיין גן עדן ביחס לגיהינום הזומבים שמעבר לחומה. ביום רע באלכסנדריה, נגמר השוקולד לעוגיות. למרות החוויה הטראומטית שזה עתה עבר, גלן שומר על שפיותו ונוקט בצעד ההגיוני והמתבקש.
ריק, לעומת זאת, מתגעגע לג'ונגל. הוא אפילו מנסה לשכנע את ג'סי לעזוב איתו. ג'סי היא אולי הבחורה הכי אומללה באלכסנדריה – זו שסובלת מצרה אמיתית, בדמותו של בעל מכה. בעלים מכים הם תופעה חמורה, אבל בואו נודה על האמת – כשמעמידים את זה מול זומבים וקניבלים, בעלים מכים הם צרות של עולם ראשון. כן, ג'סי צריכה מישהו שיגן עליה ויוציא אותה מחזקתו של פיט. אבל מה פתאום לחפש שקט בזומבילנד? לא יותר פשוט לעבור לבית אחר? ולמה מדיניות הענישה המקומית כוללת רק אפשרויות כמו התעלמות, הגליה ועונש מוות? לא שמעתם על הקונספט של כליאה? לא הייתם בבית סוהר לפני שתי עונות?
המאבק בין ריק לפיט הסלים יותר מהר משחשבנו. המתח בקושי הספיק להצטבר לפני שהשניים מצאו את עצמם נזרקים מהחלון אל הרחוב ופורצים בקרב אגרופים. כשג'סי ניסתה להפריד – היא חטפה מפיט. כשקרל ניסה להפריד – הוא חטף מריק. לפתע היו ברחוב שני גברים מכים – מכים זה את זה, ומכים את בני משפחתם. כל אחד מהם פוגע בקרובים לו, כל אחד מהם עומד בראש משפחה אומללה על פי דרכה.
ואז באה מישון – סגנית השריף – ואכפה את החוק שאיננו. היא השתיקה את ריק, והשיבה את השקט אל הרחוב. אבל זה רק זמני. בין ריק ההולך ומתערער, גלן המטולטל, סשה הפוסט טראומטית, דריל הלא צפוי, קרול הערמומית, אברהם האלכוהוליסט, טארה הגוססת וגבריאל הבוגדני, החיים באלכסנדריה כבר לא נראים כמו גן עדן. הם נראים כמו גיהינום שמחכה להתפרץ.
מועמד להדחה: פיט
אתה בעל מכה – אזהרה ראשונה. קרול הורתה להרוג אותך וריק שם עליך את הכוונת – אזהרה שנייה. באזהרה השלישית, פיט כבר לא יהיה איתנו.
שרשרת חסינות: מישון
הדפיוטי שריף לקחה את השליטה לידיה. מצד אחד, מישון רוצה להישאר באלכסנדריה. מצד שני, היא לא מפחדת ללכלך את הידיים, לריב עם סשה ולהמם את ריק. הריקטטורה בשלה לרוטציה.