אז פרק הבכורה של ה״טונייט שואו״ במתכונתה החדשה עבר בשלום. ומי לא היה שם? רוברט דה-נירו הנפלא, מריה קארי האלוהית, קים קרדשיאן המאופקת, דבורה בש… טוב, דבורה בש אמנם לא הגיעה, אבל את טבילת האש של פאלון, שנכנס לתפקיד אחרי שהנחה את תכנית הלייט נייט במשך חמש שנים, ליווה מצעד שלם של כוכבים. מהמתחרים (סטיבן קולבר), דרך חברים וותיקים (טינה פיי) וכלה באלו שהוגלו מהתכנית לפני שלושים שנה (ג׳ואן ריברס), כולם היו צריכים לראות את פאלון מאחורי השולחן כדי להאמין שהוא באמת עושה את זה. אחרי פרשת קונאן-גייט, מקומו של אף אחד לא מובטח, או כמו שניסח זאת פאלון בעצמו: ״אני המנחה. לעת עתה״.
מצחיק או לא, פאלון נדרש להרבה יותר מאורחים מפורסמים כמו וויל סמית׳ ו-U2 על מנת להשיק את התכנית החדשה. בשנים האחרונות מעמדן של תכניות האירוח המסורתיות החל להישחק. הצופים הצעירים לא מוצאים עניין בראיונות יח"צניים עם כוכבים, ולמרות שלנו ולטרמן, מנחה תכנית הלילה של CBS, נחשבים לשניים מהקומיקאים המשפיעים בארצות הברית, יש דור שלם של צופים שהם כבר לא מצליחים להצחיק. הרשתות לא מתעלמות מקהל כזה, שנחשב גם אטרקטיבי עבור מפרסמים. הבעיה היא שרובם לא צופים בהן בטלוויזיה.
גם אם הם לא ימהרו להודות בזה, רבים מהחומרים שנוצרים בתכניות האלו מיועדים להציף לכם את הפיד למחרת בבוקר. ״מפורסמים מסדירים חובות עם ג׳ימי פאלון״, ״וויל סמית׳ וג׳ימי פאלון עם ״האבולוציה של ריקודי ההיפ הופ״ (המשך ל״אבולוציה של ריקודי אמא״ עם מישל אובמה) הם רק שניים מהקטעים שהספיקו לצוף במדיה החברתית מתכנית הבכורה. רובנו לא נתקשה להיזכר בקטעים מוקדמים יותר של תכניות לייט נייט שהפכו לתופעות ויראליות, כמו F*@#ing Matt Damon מתוך תכניתו של ג׳ימי קימל. נראה כי מסרטונים שנועדו לקדם את התכנית, הפכו התכניות לפלטפורמה לקידום הסרטונים. שלא תטעו — האנשים מאחורי הלייט נייט עדיין רוצים שתצפו בתכניות שלהם, הם פשוט יודעים שכדי לנצח בקרב על הרייטינג הם חייבים להילחם בכמה מערכות, וכרגע, האינטרנט הוא הזירה החמה ביותר.
זוהי ההצדקה הטובה ביותר לקיומן של תכניות הלילה גם כיום. גם אם לא צפיתם בפרק שלם של אחת מהתכניות האלה כבר עידנים, סביר להניח שכמה מהקטעים הויראליים הכי ויראליים על הוול שלכם בפייסבוק הגיעו מהן. גם היוצרים של התכניות האלה הפכו לאורך השנים לכמה מהכוכבים הבולטים בתעשייה. לואי סי.קיי נמנה עם צוות הכותבים המקורי של ״לייט נייט״ עם קונאן אובראיין, וגם עשה שם את הופעותיו הטלוויזיוניות הראשונות. קרטר בייס וקרייג תומאס כתבו אצל דיויד לטרמן לפני שיצרו את אחד הסיטקומים המצליחים של השנים האחרונות, ״איך פגשתי את אמא״. בית הספר הגבוה לקומדיה.
קשה כמובן לשפוט בשלב זה לאן ייקח פאלון את התכנית החדשה שלו. אבל ניסיון העבר מלמד שהוא כנראה ימשיך להיות המאמי הלאומי. מנחה צעיר יחסית (39), חייכן וחיובי, כזה שלא תמיד מצליח להחזיק את עצמו במערכון וצוחק המון על המסך. לסבתות שהעבירו שני עשורים עם לנו ועוד זוכרות את ג׳וני קרסון, יהיה קל מאוד לעכל את ג׳ימי החמוד (בוודאי יותר מאת הג׳ינג׳י המוזר והגבוה, קונאן). אבל האם הוא גם יהפוך למותג כמוהם? רק השנים יגידו.
טריילר השבוע
נטפליקס, עשית זאת שוב. אחרי בכורה מטלטלת לעונה השנייה של ״בית הקלפים״, אנחנו כבר לא סומכים עליכם בכלום. ובמלים אחרות, מי נעדרת מהטיזר הזה ל״כתום זה השחור החדש״, שעונתה השנייה תעלה ב-6 ביוני? בין הפותרים נכונה תוגרל אזהרת ספוילר.
בחדשות הטובות
״סקראבס״, קומדיית בית החולים הכיפית שסיימה את דרכה (שתי עונות מאוחר מדי) ב- 2010, מתכננת קאמבק. לא, לא מדובר בספין-אוף וגם לא בסרט קולנוע, החברים מ״הלב הקדוש״ יחזרו במחזמר בברודוויי. סיבה מעולה להיזכר בפרק המיוזיקל מהעונה השישית.
בחדשות הרעות
זה יקרה רק ב- 2017, אז אל תמהרו להזמין כרטיסים לניו יורק.