הו דון, איך עבדת עלינו. חשבנו שמה שמעסיק אותך זה המוות המתקרב, אבל מה כבר יכול להרוג את דון? שום דבר, אין כדור שהאיש הזה לא חומק. דון הוא איש שבהרבה מובנים כבר ממזמן היה צריך להיות באדמה. את ההזדמנויות השניות שהוא מקבל פעם אחר פעם, הוא מבזבז על רחמים עצמיים. הפרק האחרון מזכיר לנו עד כמה מד מן חולקת גנים עם הסופרנוס. בשתי הסדרות עומד אדם שמסרב ללכת לעולמו, בזמן שהעולם סביבו מתלבט האם לתת לו להשחית אותו או לא. בשני הפרקים האחרונים הרבה מאוד מהדמויות אמרו לדון חד וחלק - לא, אני לא אתן לך להשחית אותי.
בתחילת העונה, למשל, הרגשנו שדון הצליח להשחית את פגי. היא לא שמה לב לסביבה שלה, היא גורמת לעובדים תחתיה לעבוד בשעות לא הגיוניות בלי להתחשב בהם ודורכת על אנשים בשביל להעצים את הביטחון העצמי שלה. אבל ככל שהיא התקרבה לטד, עד כדי התאהבות, פגי הצליחה להתרחק מדון. היא גילתה שאפשר לעשות דברים אחרת. כן, היא עדיין תבגוד בחברים ישנים, אבל רק כשהם לא יעריכו אותה כמו שצריך. טד מעניק לפגי ביטחון חדש וחיים חדשים, הוא מושא ההערצה החדש של פגי שרוצה ללכת דווקא בעקבות הבחור הנמוך עם החיוך המקסים שלא יודע לשתות אלכוהול כמו דון. זו הסיבה שפגי מגיעה לדון בסוף הפרק ומבקשת ממנו לרדת מטד. כי למרות שהיא חזרה לעבוד במשרד שלו, היא לחלוטין עדיין בצד של האויב.
בהתחשב בכך שהתסכול מטד הולך וגדל גדל, לא פלא שדון מוצא מישהו להתעלל בו. הפעם זו סילביה. זה במילא לא התחיל מזהיר עבורה, כבר בבוקר דון הצליח לשמוע אותה צורחת על בעלה ארנולד. היא צורחת עליו שהוא לא כזה "ביג דיל", אבל דון דווקא די מעריך את ארנולד. האם באותו רגע דון נעלב עבורו? די ברור לנו שלמרות שדון לא אוהב את הגישה הוותרנית של ארנולד, וחושב שהזדמנויות תופסים בשתי הידיים או לא תופסים בכלל, הוא מעריץ הרבה מאוד מהתכונות שלו ויודע שלעומת דון הוא באמת מישהו מוכשר שמציל חיים. דון כל כך מעריץ את ארנולד שהוא מזיין את אשתו, המשיכה אליה היא תוצר ההערצה הזאת. ועכשיו, כשארנולד מושפל בביתו, דון כבר יודע שעליו לנקום ועל הדרך להוכיח מי התרנגול האמיתי בלול (כמו שאמר לו האיש בבית הזונות כשהיה נער).
אבל בסופו של דבר, אפילו התרגיל עם סילביה לא עובד. סילביה מספרת לדון על החלום שהיה לה, שבו היא ראתה את דון מת בתאונת מטוס. בסופו של דבר, אחרי שהיא מנחמת את מייגן בבית הקברות, היא הולכת לשכב עם בעלה. "והרגשתי בבית" היא מסיימת את התיאור של החלום. החלום הבהיר והצלול של סילביה מבהיר לה את מה שהיה צריך לקרות. שעל מנת שהעולם יוכל להשתחרר מהכבלים שהם דון דרייפר, דון צריך למות. אבל שוב, באורח נס או בגלל אנשים שהם פשוט טובים יותר מדון כמעט בכל דרך אפשרית (והפעם זה תורו של טד להציל את דון ולהטיס את המטוס דרך הגשמים החזקים), הוא מצליח לשרוד. הוא חי, למרות רצונו של העולם. אבל בחלום של סילביה, היא רואה כיצד החיים שלה יכולים להיות מלאים יותר בלי דון. כיצד היא יכולה לשוב ולהרגיש בבית. לכן לסילביה קל לוותר כל כך על דון. דון הוא משהו שיש להתבייש בו. ושוב דון חוזר להיות הילד בבית הזונות, זה שצריך להציץ מבעד לחורים.
כשבובי קנדי נורה, מייגן יושבת מול הטלוויזיה ובוכה. אבל לדון אין דמעות עבור המדינה שלו, או עבור העתיד שלו, או עבור האישה שאתו. דון רק יושב בצד וחושב על עצמו, עסוק בעצמו. בכולם יורים כל הזמן, דון דרייפר נשאר בחיים.
"מד מן" משודרת ב-HOT3 מדי שבת ב-22:15 וב-VOD