בואו נתחיל עם החדשות המסעירות של הפרק: אני לא מדבר על החזרה של דון, אני מדבר על הפיטורים של הארי. סתם נו, לא באמת. אם אתם מבולבלים מההתרחשויות בפרק הזה, אתם ממש לא לבד. זו כנראה גם הכוונה. ״טיול שטח״ הוא מסוג הפרקים שנוצרו בשביל לטרוף מחדש את הקלפים. אבל לא רק. במד מן אף פרק הוא לא רק הכנה, אלא גם הדבר עצמו. זה היה פרק פנטסטי שמעמיד את הדמויות בפני השאלה הבלתי אפשרית - איך אנחנו גורמים לאנשים שסביבנו לאהוב אותנו?
בואו נעמיד פנים
"טיול שטח" הוא פרק שמציב את הדמויות של מד מן מחוץ לאזור הנוחות שלהם. בטי יוצאת להתערבב עם העמך בליווי בנה הקטן, בעוד דון יוצא לבקר במשרד שסילק אותו. המשרד כבר לא מרגיש אותו דבר. הוא יושב שם בחוסר נוחות, לא נינוח ומזיע. הוא כבר לא האיש ששלט פעם במסדרונות האלה ביד רמה. דון יושב רוב הפרק, ונותן לאנשים אחרים לדבר אליו מגבוה. אפילו פגי מדברת איתו ממרום גובהה הנמוך. דון הוא הילד הקטן שחזר לשאול למה לא אוהבים אותו יותר. וזה מורגש, בין חיוכים מזויפים לפרצופים מודאגים, שדון נמצא בסביבה לא טבעית לו. דון הוא רוח הרפאים בדירה הרדופה ששב לנקום, אבל הפעם בעלי הבית החדשים יכולים להכתיב את התנאים.
דון רוג'ר
פגי ממורמרת על כך שהיא לא מקבלת מועמדות לפרסים, כשהיא מגלה שאפילו לא הגישו את המועמדות שלה. פגי נמצאת בעבודה שלא מסוגלת להעריך אותה, הרבה בגלל שהיא אישה, אבל גם בגלל ההתנהגות שלה. ההגעה של דון למשרד גורמת לה לחוסר נוחות אפילו יותר מהרגיל וגם מקומה נראה פתאום לא בטוח. כולם כל כך קשים ונוקשים בפרק הזה, שמפתיע לגלות שהאיש הכי משוחרר ועם הכי הרבה ביטחון הוא רוג׳ר סטרלינג. אפילו בבית שלו הוא לא מרגיש כל כך בטוח (לשם שינוי זה חבר *שלי*). רוג׳ר מסתובב במשרד ומודיע לדון (ולכולם) שזו הממלכה שלו, שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. באופן מפתיע, הוא אכן עושה את בדיוק את זה. הוא מכנס את השותפים האחרים ומודיע להם שהם צריכים לקבל את דון, כי אחרת זה לא משתלם להם. התגעגעתי לרוג׳ר הזה, ובמיוחד התגעגעתי לרוג׳ר ולדון ביחד, אולי הזוג הכי חמוד בסדרה. הרגע שבו רוג׳ר, המופתע מהופעתו של דון על מפתן דלתו, מודיע לו שהוא מתגעגע אליו - הוא הרגע הכי מרגש של הפרק.
"טיול שטח" הוא גם פרק שכולו קריצות לעבר של מד מן ולעלילות קודמות. הכל כדי לבלבל גם אותנו לגבי המקום שלנו בעונה כולה. בטי רוצה להיות אמא אוהבת, למרות שהיא לא יכולה. דון, שמקבל הצעות נדיבות ממקומות אחרים, רוצה לחזור לחברה שאותה הקים. זו החברה שלו. וגם כשהמשרד לא באמת יודע לקבל אותו ומציב לו תנאים בלתי אפשריים, דון מוכן לבלוע הכל ולהסכים. זאת הנטייה שלו לגרום לדברים להסתדר, להכריח אותם לאהוב אותו בחזרה.
הפרק מסתיים עם ג׳ימי הנדריקס "If 6 Was a 9". שזו אולי השאלה של הפרק.
מייגן ודון יכולים לחזור אחרי דבר כזה? נראה שלא. אבל דברים משונים יותר קרו.
התסריטאים והבמאים של מד מן לא אוהבים את ג׳נוארי ג׳ונס. מה הם כבר לא עשו לה: השמינו אותה, ואז עשו לה דיאטת רצח, והפעם הם לוקחים אותה לחווה, במה שנראה כמו הטיול הכי פחות מהנה בהיסטוריה. היא עומדת על העקבים הגבוהים שלה ומעשנת בצרורות תחת משקפי השמש העצומים שלה. בטי צריכה סיטקום משל עצמה. חבל שאף אחד מאנשי הצוות של מד מן לא היה רוצה לעבוד איתה יותר.
עוד פרק שבו פגי יוצאת איומה ונוראית? השיבו את פגי שאנחנו אוהבים!