הכותרת של הפרק היא "משתפי הפעולה". הכותרת שהיינו רוצים לתת לפרק היא "סוף סוף פיט קמפבל מקבל קצת בראש". ולא, הפעם זה לא רק אגרוף מליין פירס. אבל אנחנו נגיע לפיט עוד מעט, יש לא מעט אנשים בעייתיים מוסרית שצריך לטפל בהם קודם.
כולם דופקים את כולם
כולם בוגדים בפרק האחרון של מד מן. לא שיש בזה משהו חדש - הסדרה כולה כמעט מבוססת על בגידות. אבל הפרק השלישי בעונה (אחרי שני הפרקים הראשונים ששודרו ברצף) לוקח אותנו הישר מהחיבוק המתוק של המוות אל החיים במד מן כפי שאנחנו מכירים אותם - כולם בוגדים, כלומר דון, פיט ופגי, שלושת הגלגלים שמניעים את הפרק.
הבגידה של פגי היא הפחות ברורה מבין השלוש, היא בוגדת בחבר הכי טוב שלה, שנכון לעכשיו נראה שהוא החבר היחיד שנשאר לה. "איך עבר עליך היום, honey?" שואל אותה סטן, מדגיש מתחת לשטח שהחברות שלהם משולה לזוגיות במובן כזה או אחר. כשטד, הבוס החדש של פגי, ניכנס להם באמצע השיחה, פגי מנסה מיד להסוות את השיחה ומעמידה פנים שהיא מתקשרת לחנות כלשהי. "הפאה החדשה שלך תהיה מוכנה ביום שישי" אומר לה סטן בשליפה מהמותן, מחזיר לה קצת על מה שהיא הולכת תיכף לעשות לו (ברגע המשעשע היחיד בפרק, וחבל). לבסוף, פגי נכנעת ומספרת לטד על היינז. אחד המוצרים האמריקאים הנחשקים ביותר מחפש בית פירסום חדש, וטד רוצה אותו. פגי לא מוכנה לבגוד בצורה בוטה כל כך בחבר שלה, שסיפר לה סיפור כי הוא בטח בה. "הוא לא חבר, הוא האויב" אומר טד. בעולם של טד אין חברים, יש רק אנשים שלא מעריכים אותך מספיק. "אני מקווה שגם היינז עושים את הטעות של לא להעריך אותך מספיק, בשביל שתוכלו לפוצץ להם את המוח". תחת הנהגתו הקשוחה אך המחברת של דון זה לא היה קורה. אם זה לא מספיק, דון בעצמו מוותר על החיזור אחרי הקטשופ של היינז, מיכוון שהוא רוצה לשמור על נאמנות למי ששמר לו נאמנות כזאת - השעועית של היינז. "לפעמים אתה צריך לרקוד עם מי שהביא אותך" אומר דון.
מצחיק לחשוב על דון בריקודים, האיש נמנע מהם בכל מצב אפשרי. דון מעדיף לשבת ולעשן משהו בזמן שאשתו מנענעת את הישבן עם גבר אחר (כפי שקרה בפרק הקודם). אבל בראש שלו, דון הוא רקדן מצוין. כי בראש של דון העולם פועל בצורה רומנטית, אנשים עושים את מה שהם צריכים לעשות, הם נקראים למשימה ומבצעים אותה. ודון צריך תמיד לצאת טוב וצדיק, גם כשהוא בוגד באשתו. "עכשיו אני מבין. את רוצה להרגיש חרא, עד לנקודה שבה אני מוריד את השמלה שלך" הוא אומר לסילביה (אשתו של הדוקטור איתה דון בוגד) כששניהם נשארים לבדם במסעדה. "אל תעמידי פנים" הוא אומר לסילביה, המשחק פשוט - שנינו בוגדים ומכירים את האנשים שאנחנו פוגעים בהם, את שניהם. אנחנו שנינו צריכים להרגיש לא טוב עם זה. אבל אנחנו לא יכולים לעצור את עצמנו". דון לא משחק משחקים כאלה.
קרוב מדי לבית
דון אוהב את הרעל שלו נקי - אלכוהול, סיגריות, נשים. הצדקנות שלו נלעגת במיוחד לאור מה שכולנו כבר יודעים כשאנחנו מגיעים לסצנה במסעדה - מייגן עברה הפלה טבעית. גם סילביה יודעת את הפרט הקטן הזה, מאחר ודון עצמו, בדרך הישרה שהוא מייחס לעצמו, לא רואה דבר לצדדיו. הוא לא רואה את המצוקה של אשתו, שוב, או איך הוא מרעיל את החיים שלהם בכך שהוא בוגד עם מישהי שגרה קומה מתחתיהם. מישהי שאותה אשתו עלולה לתפוס במכבסה של הבניין ולהתפרק מולה. הבגידות הכי כואבות במד מן מתרחשות קרוב לבית. הבגידה של סילביה כואבת אפילו יותר כי הרומן שלה עם דון הפך למערכת יחסים. דון חוזר אליה כמו לרעל. "אתה חייב להפסיק עם השטויות האלה" אומר לו הרופא כשהם במעלית. אבל דון חייב לחזור לקחת את הסיגריות שלו.
גם פיט קמפבל בוגד קרוב מידי לבית, אבל פיט כבר לא רואה מה הוא עושה. הוא מתחיל עם אשתו של השכנים אל מול עיניה של טרודי אשתו. לפיט יש דירה במנהטן אליה אפשר לקחת בחורות, וכשהיא מגיעה לביתו של פיט הוא מנסה את כל שיטות החיזור אותן הוא למד בשנים האחרונות. רוצה לשמוע מוסיקה? רוצה לשתות משהו? תרגישי בנוח, כי הסיטואציה הזאת היא לא הדבר הכי טבעי בעולם. לבסוף הוא פשוט ניגש ומנשק אותה. היא מרגישה ממנו אינטימיות. עיני העגל העלובות של פיט עושות את שלהן. "אחנה בחניה שמול הבניין שלך שתדע שאני פה" היא אומרת לפיט, בניסיון לקבוע אתו סיבוב נוסף. פיט לא מעוניין בסיבוב נוסף. הוא לא מוצא בה דבר מלבד מישהי לנסות עליה את הדירה שלו במנהטן, שאותה הוא קיבל באישורה של אשתו האהובה. אבל אם אתה הולך כל כך רחוק בשביל לבגוד באשתך, אז למה עם אשתו של השכן?
פיט היה רוצה להיות דון, אבל הוא לא. הצדקנות והמוסרנות של דון אמנם צבועה, אבל היא עדיפה בהרבה מחוסר היכולת הפתטי של פיט. "היא הבעיה שלך עכשיו, קמפל" צועק בעלה של האישה אחרי שהוא הכה אותה באכזריות. ומה קמפל יודע לעשות? להרים את הטלפון. מידי פעם הוא יודע גם לסנן הערה כמו "מה לעזאזל סיפרת לו?" לבסוף טרודי עושה את מה שפיט היה צריך לעשות ומסיעה את האישה לבית מלון. פיט נשאר בבית לצפות בטלוויזיה כאילו כלום לא קרה. נראה שהוא אפילו נהנה מהערב החופשי שהוא קיבל לבדו לפתע.
בבוקר, טרודי סוף סוף עושה מעשה. ברגע השיא של הפרק, טרודי הטובה והמקסימה סוף סוף מתפקחת מהמחלה ששמה פיט קמפל. "מעכשיו מה שאני אומרת הולך לקרות" היא אומרת לפיט, שעוטה על עצמו את הפרצוף הרגיל שלו של "אני עדיין בשליטה על העניינים". הוא מאיים עליה שהוא הולך הלילה למיטה לבדו. "אני יכולה לחיות עם זה" אומרת טרודי. הוא לא מנסה להילחם על אהבת אשתו, על הבת, על הבית. הוא מנסה להילחם על הכבוד. על הרעיון שטרודי לא יודעת מה טוב בשבילה והוא כן. על התפיסה של פיט שהוא יודע מה הוא עושה, ושהוא יכול להוביל בבטחה את הבית שלהם, את העסק, את החיים שלו. ופעם אחר פעם, הוא מצליח לשכנע בזה רק את עצמו.
מוסר כפול
שלוש בגידות, שלושתן קרובות לבית. אחד הדברים הכי עדינים בסדרה כמו מד מן היא לנסות להבדיל בין המוסריות של הגיבורים שכלואים בתקופה מסוימת, לבין המוסריות של יוצרי הסדרה שכביכול כבר יודעים יותר מהם. ההדגשה של טרודי שמה שפוגע בה זה הזלזול של פיט בכך שהוא בגד עם מישהי שקרובה כל כך לבית שלהם היא הדבר שצורם בסצנה. מבחינת טרודי, גבר הוא גבר. והיא אהבה את הגבר שלה למרות שהוא בגד בה מידי פעם. לא הבגידה הורגת אותה, אלא הבושה. גם דון חטף על הראש מבגידות שהתרחשו קרוב מידי לבית. והבגידה שלו מודגשת לאור העובדה שמייגן פורקת את לבה דווקא אצל האישה שאתה דון בוגד. אולי זה בגלל שמד מן עצמה אינה עסוקה במוסרניות, למרות הצורה האירונית שבה היא מציגה את המוסר בשנות השישים.
שלא כמו הגיבור שלה, מד מן עצמה אינה עוסקת בדרך הישר כל הזמן. דרך אותו מוסר, היא בודקת את החוקים המאפשרים לשני אנשים לנהל מערכת יחסים. קודים ששני אנשים קובעים, במודע או שלא במודע, על מנת שיוכלו לחיות אחד עם השני. ובסופו של דבר, לא משנה אם זו זוגיות או חברות, הקודים האלה יופרו. פגי תפר אותם בשביל להתקדם הלאה ולרצות את טד. פיט יפר אותם כי הוא לא מבין בכלל מזה להסכים על קודים שהם לא מתוך הראש הקטן והמטופש שלו עצמו. ודון יפר אותם דווקא בגלל שהוא כל כך אובססיבי לגבי חוקים וקודים. נו, לפעמים אתה צריך לרקוד עם מי שהביא אותך.
"מד מן" משודרת ב-HOT3 מדי שבת ב-22:15 וב-VOD