הגברים של "בנות" ממשיכים לספק עלילות משנה מסעירות, אבל לא לוקחים לרגע את הפוקוס מהגיבורות האמיתיות של הסדרה. איך מרגיש אבא של האנה כשהוא יצא מהארון? למי אכפת, בואו נדבר על האמא
מסכן אבא של האנה. עד שהוא סוף סוף יצא מהארון (ושתי נקודות לאלייז'ה של העונה הראשונה), לאף אחד לא אכפת. הייתם מצפים שאחרי בילד אפ של ארבע עונות, המיניות שלו תזכה לפחות לפרק משלה, אבל זה לא המצב בעונה שהוכיחה לנו שאין כזה דבר יותר מדי עלילות משנה בפרק אחד.
ההחלטה להוציא את אבא של האנה מהארון דווקא בפרק שכולו שיר הלל לנשיות היא די תמוהה, אבל הייתה שווה רק בשביל הסצנה בה האנה מתקשרת לאמא שלה כדי לשאול עד כמה היא דרמטית (מאפס עד המהפך הבלונדיני של קים קרדשיאן? מיליון. הדרמטיות שלה משתווה בגודלה רק לטבעת האירוסין של בר רפאלי, למעשה). סוף סוף נמצאה דרמה קווין יותר גדולה מהאנה – אמא של האנה.
זה היה לקח טוב על הורות ונרקיסיזם. האנה מקטרת על הדרמות שלה בזמן שאמא שלה מוכיחה שיש דרמות גדולות יותר, האנה מקטרת על הדרמטיות שלה בזמן שאמא שלה מוכיחה שהיא לא מסוגלת לחכות שנייה נוספת כדי לצרוח את החדשות הגדולות ("אבא שלך הומו!"). חשבת שפירסינג מתחת ללשון הוא כאב שלא תוכלי לשאת? נסי להתמודד עם העובדה שההורים שלך מקיימים מערכות יחסים מסובכות לא פחות משלך ומתחזקים עולם משלהם. אומרים שהדור שלנו מתקיים על חשבון ההורים, והאנה בטוח מצטיינת בזה; אומרים שכל המהות ההורית השתנתה במטרה לשרת את הילדים ושכולנו, כחברה, נשלם על כך מחיר. איזה כיף לראות שזה נושך אותנו בתחת. אבל ב"בנות", גם כשזה קורה, הפוקוס עדיין נשאר על הדור הצעיר. בינתיים.
בנות רק רוצות לעשות חיים
ולא שיש בזה דבר רע (קריצה, קריצה), הדור הצעיר סיפק חומרים לא רעים לעבוד איתם, ובדור הצעיר אני מתכוונת לתיכוניסטים. הקשר בין קליאו להאנה אולי נראה כמו ניסיון לא חינני של האנה לפצות על חוויית התיכון שלה (או של ג'אד אפאטאו לעזור לקריירה של הבת שלו), אבל בסופו של דבר הוא מוכיח שגירלז וויל בי גירלז. כי אם יש דבר שמגשר על פערי דורות, זוהי אחווה נשית מהסוג שגורם לך לקטר על בחורים (ולגלות את העובדה העצובה שאי שם בגילאים 40-14 כולם מתנהגים בדיוק אותו הדבר), להבריז ממחויבות כדי לעשות פירסינג, ולהבריז מהפירסינג כדי לרקוד ברחוב בשביל אף אחד. מצטערת להישמע כמו פרסומת לטמפונים, אבל זה עובד, כי במציאות של "בנות", בדומה למציאות שלנו, תמיד יש את הגבר שיעמוד בצד, ינסה לנכס את המיניות שלכן לעצמו ויבקש מכן לנענע. מה שגורם לאנה וקליאו לברוח מהמקום, מצליח גם לחמם את הלב. הן רוקדות בשביל עצמן, הן מתחברות כי הן נשים, ו"בנות" היא עדיין, בראש ובראשונה, סדרה על בנות. לפעמים זה כיף.
"בנות" סיפקה פרק בו הגברים הם רק דמויות המשנה: התהליך הרגשי שעוברת לורין הרבה יותר מעניין מזה שעובר טד, למרות שהיציאה שלו מהארון היא זו שכביכול סיפקה את הדרמה. גם שוש מחזירה את השליטה על חייה והופכת, בלי שברור אם היא בכלל מרגישה בזה, למושא אהבה של שני גברים, והכל תוך שהיא זורקת לפח את גינוני הליידי, בסצנה שתיכנס להיסטוריה כאחת הסצנות הבלתי נשכחות בסדרה. ומארני מקבלת טבעת רק אחרי שהיא סוף סוף מחליטה להתעמת עם השטויות של דזי ולהעמיד אותו במקום. מדובר בצעד הכי לא אמין מאז שאדם הפך מהבחור ששולח תמונות של הזין שלו לנשים אחרות, למאהב מכיל. אצל אדם זה עבר בשקט כי הדמות שלו קיבלה עומק שלא היה לה בפאזת הדושבג הפלקטי איתה התחיל את הסדרה. עם דזי כבר לא בטוח שיהיה קל להשתכנע, אז רק נשאר לקוות שאיזה אוטובוס ידרוס אותו והחתונה לא תתקיים.
בשורה התחתונה, הנשים של "בנות" הן דמויות ראשיות בעולם בו נשים הן דמויות משנה. הן דמויות ראשיות גם בסיפור של הגברים שמסביבן, וזה לא מובן מאליו. פוסט יום האישה שמח!
כבר לא מרכז העולם | צילום:
Mark Schafer/yes
זה היה הפרק של: שוש
ששוב גנבה את ההצגה בלי להתכוון בכלל. ההתנהלות שלה בראיונות העבודה האחרונים לא הצביעה על נטייה גבוהה מדי ליציבות או יכולת להסתגל לעולם האמיתי, אבל דווקא בדייט היא במיטבה: האישה הבוגרת שבאמת רוצה ויכולה לכבוש את העולם. שוש הצליחה לעבור דייט ראשון עם בחור מוצלח שהיא מאוד מחבבת ולהישאר חיננית בלי לנסות למלא אף ספר חוקים. אני רוצה את המשפט על המלפפון החמוץ והווגינה שלה מודפס על חולצה ומבטיחה לא להוריד אותה לנצח.
