צרה של חברה טובה היא תמיד הזדמנות להוציא החוצה את כל מה שהטריד אותך. כך, כשאדם והאנה נפרדו, כל הדמויות קופצות על הצ'אנס להתאבל על עצמן. חוץ מהאנה, כמובן. היא לעולם לא תזכה ברחמים
אין כמו חברות טובות או חפצים ישנים | צילום: Craig Blankenhorn, באדיבות yes
אם יום אחד ינחת חייזר מהחלל החיצון ויבקש בריף קצר על מה שקורה ב"בנות" (משודרת ב-yes Oh), תראו לו את פרק חמש של העונה הרביעית. ואז תתפללו שישרוד.
לא בגלל שפרק חמש הוא פרק רע. להפך - הוא מעולה. כל אחת מהדמויות מוצגת בו במלוא האינטנסיביות של אופייה, על כל היתרונות, החסרונות והנוירוזות. זו חוויה שתגרום לכל אחד מהצופים הקבועים לעונג, ולכל מי שהבנות כבר עולות לו על העצבים לדפוק את הראש בקיר.
התירוץ של הבנות לשחרור הרסן הוא מצוין ואמין. אין כמו חוויה מטלטלת שעובר אדם בסביבתך הקרובה כדי לנצל מנגנון אהוב ואנושי להחריד - השלכה. הכאב של האנה אילץ כל אחת מהדמויות להתמודד עם החיים והכאב שלה: שושנה עם הרצון שלה להיות דמות נשית חזקה, חברה מעודדת, מהסוג שהיא רואה ב"סקס והעיר הגדולה"; ג'סה עם ההזדהות שלה עם האלכוהוליזם של אדם וחוסר היכולת לשאת חולשה של אחרים; ריי עם התמוטטות העצבים הקלה שהוא עובר והעובדה שבסופו של דבר הוא מרגיש שמארני ניצלה אותו; ומארני, שדיברה על הצורך לשחרר את מי שלא אוהב אותך בחזרה - החולשה הכי גדולה שלה ועצה שהיא מעולם לא הצליחה ליישם בעצמה.
איך להיות חברה מאת: שושנה שפירו | צילום:
Craig Blankenhorn, באדיבות yesמציאות נושכת
אבל בראש ובראשונה זה הסיפור של האנה, והפרק הנוכחי מעביר בצורה נפלאה (כלומר, מזעזעת) את תחושת הקרקע שנשמטת מתחת לרגלייך ברגע שמשהו שחשבת שמתקיים כבר לא נמצא שם. האנה מנסה לחזור מאיווה לקרקע הבטוחה שהיא ניו יורק, ומגלה שכמו באיווה, גם שם שום דבר לא מחכה לה. הדירה בה היא גרה מאכלסת עכשיו את הספק-אקס ספק-חבר שלה, שתוך זמן קצר הספיק להכיר מישהי חדשה, לשבור בשבילה קיר, לפנות את החפצים של האנה, ובעצם למחוק כל זכר לקיום שלה.
לא צריך דרמות גדולות כדי להבין עד כמה שבריריים החיים. מקום שחשבת שהוא בית יכול להפוך תוך חודש לזר לחלוטין, וסדרה שחשבת שאת מכירה טוב הופכת למפתיעה במהלך די מדכא. אם ב"משחקי הכס" הורגים אנשים, כאן הורגים תקוות.
גם אנחנו, כמו האנה, היינו קצת עיוורים. כל כך רצינו להאמין בסוף הטוב של האנה ואדם עד שהעלמנו עין מכל המגרעות. התעלמנו מזה שאדם נאלץ להתמודד עם קריירה כושלת בזמן שהאנה נוסעת לאיווה לרדוף אחרי הקריירה שלה. התרגלנו לזה שרוב הזמן אדם מתפקד כמטפל של האנה בזמן שהוא מנסה להתגבר על האלכוהוליזם שלו. שכחנו שבבוקר הנסיעה הוא העמיד פני ישן ואפילו לא עזר לה להעמיס את הציוד על המכונית. הדחקנו את העובדה שאדם התחיל כבחור המטורף, את הנטיות הספק-סאדיסטיות שלו, את סצנת חצי-האונס. הכול למען האהבה.
מערכת היחסים של האנה ואדם לא הייתה טבעית מההתחלה, אבל היא התפתחה בצורה כל כך יפה ורומנטית, עד שהאמנו לה כמו שהאמנו למערכות יחסים אחרות. רצינו לקבל את הסוף הטוב שפחדנו לפנטז עליו לעצמנו. ובסופו של דבר קיבלנו זריקת מציאות מכוערת.
יחסינו לאן? | צילום:
Craig Blankenhorn, באדיבות yes
כל הפרק ניסיתי להבין למה האנה לא בוכה. איך זה שהיא חוזרת לדירה שלה, לגלות שכל החפצים שלה אופסנו ושהבחור שהיא אהבה וחשבה שאוהב אותה, מצא לעצמו זוגיות פחות מחודש מאז שעברה. אבל בסופו של דבר, כשאדם הסביר לה שהם כבר מזמן לא הזוג שהיו, הצלחתי להבין. האנה בכתה רק אחרי שהיא נאלצה להתמודד עם האמת של אדם והבינה שזו גם האמת שלה. האנה סיפרה לעצמה במשך כל הפרק תירוצים על כך שהעולם השתגע ושאדם פועל בצורה לא טבעית, אבל הרבה יותר קשה להדחיק מציאות כשהיא מתחילה להיות הגיונית. ומרגע שהמציאות מתחילה להתבהר, אפשר להתחיל להתאבל עליה באמת.
זה היה הפרק של: האנה
כי בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, היא הייתה צריכה רחמים אמיתיים אבל הסתפקה בחברים שרק מנסים להבין מה זה אומר עליהם. כלומר, כמו שהיא עושה במשך כל הסדרה.
אבל לא שכחנו מ: מארני
חברה מחורבנת עם עצות גרועות, עד שהיא אומרת להאנה את מה שכל אחת רוצה לשמוע מהחברה שלה: אנחנו הזוג הארטיסטי ששורד. קרי, זה הסיפור שלנו. לא של הבחור שמחליף אותך תוך חודש. זה די שקר, אבל לפחות זה שקר יפה.
