מה משותף לפרק האחרון של "בנות" ולבחירות 2015? הורים. אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם (כאילו, מבחינה פיזית, פשוט אי אפשר). אם התמזל מזלנו להיוולד להורים אינטלקטואלים ואמידים ממישיגן נחסכו מאיתנו לא מעט דברים, בהם ויכוחים פוליטיים סביב השולחן שבסופו של דבר ייגמרו בממשלת ימין. מנגד, גם בצד השני של העולם הורים יכולים להביך. אז נכון, הם לא יביכו אותנו בפתק הצבעה הלא נכון, אבל הם ללא ספק יכולים לצאת מהארון בגיל 50 פלוס. עכשיו תחליטו אתם מה יותר נורא.
לא שיש לי משהו נגד זה. גם להאנה אין. הנה, היא אפילו כמעט מרשה לאבא שלה להסתובב עם אלייז'ה. אלוהים אדירים, אישה, האיש העניק לך חיים ומימן לך שנים של בטלה בקולג', ובמקום לתמוך בו ברגע הכי מטלטל בחייו, את נותנת לו להסתובב עם אחד האנשים הכי בלתי נסבלים בטלוויזיה? ואולי האנה קצת יותר מתוחכמת ממה שחשבנו, והיא בכלל מנסה להמאיס על אביה את הנטייה המינית שלו בכך שתאפשר לו להעביר את זמנו במדידת חפתים עם אלייז'ה? בסך הכול, טאד חי מספר לא מבוטל של שנים כסטרייט, ואם זו החוויה הראשונה שיספוג מחוץ לארון, הוא עוד עלול להתחרט. עצרו את הנטייה המינית שלי, אני רוצה לרדת.
זה או הוא או שוש
ההתמודדות של האנה עם היציאה מארון של אביה היא די מרשימה. לראשונה בחייה האנה מתעסקת בעצמה, אבל בצדק מוחלט, ונראה שהיא אפילו מנסה לשמור על איפוק. וכן, ככה נראה איפוק אצל הבנות של "בנות", וזו גם הסיבה שלמרות שזוהי עונה חלשה (באנדרסטיימנט), זו עדיין סדרה שכיף לחזור אליה: ב"בנות", כמו בחיים, איפוק הוא לאו דווקא הדבר ההירואי והקולי שאנחנו מכירים מדמויות אחרות. ב"בנות" אנחנו מדברים על איפוק מהסוג האותנטי יותר, שכולל לא לנתק לאמא שלך בפרצוף כשהיא מדברת על מין אנאלי. זה לקח חכם שהאנה למדה - היא מבינה שאנחנו תקועים עם ההורים שלנו תמיד וכנראה גם אוהבים אותם כל הזמן. זה אומר שאנחנו נאלצים להתמודד עם הדיסוננס בין העובדה שמדובר באנשים שעומדים בפני עצמם, לבין העובדה שבתכלס אין לנו שום סיבה להאמין או לרצות שהם יעמדו בפני עצמם. אבא של האנה הוא אדם עצמאי, לא עלינו.
בזמן שהבחירות של אתמול בערב סיפקו לנו בדיוק עוד קצת מאותו הדבר, בניו יורק, גבירותי ורבותיי, מדובר במהפך. ריי פלושנסקי נבחר למועצת העיר וקיבל כמה דקות אחרי זה את השיעור הראשון שלו בפוליטיקה: אף אחד לא באמת נהנה בפוליטיקה (חוץ ממירי רגב. היא באמת נהנית יותר מכולנו). לא להאמין שמי שהתחיל כלוזר הכי גדול בסדרה הצליח להציב מטרה ראויה ולהסתער עליה.
מנגד, הוא לא באמת היה מצליח לעשות כלום בלי האישה שלצדו. שושנה שפירו שוב הוכיחה שבתוך המטר שישים של נוירוזות מסתתרת אישה חזקה באמת שלוקחת מה שהיא רוצה. אם אפשר, אני מציעה את שוש להרכבת הקואליציה ולרוטציה בראשות הממשלה. היא יהודייה יותר ממה שביבי יהיה אי פעם; היא חובבת אנדרדוגים ואוהבת לאמץ לעצמה מקרי סעד בדיוק מהסוג שאריה דרעי צריך במפלגה שלו; ואם בוז'י נראה לכם לא כריזמטי, נסו להיזכר בריי בעונה הראשונה של "בנות". האישה שהצליחה להפוך את ריי לפוליטיקאי תהיה מסוגלת לגרום להרצוג להחליף אפילו את פוטין.
שוש היא דוגמא קצת עצובה לטרגיות שבלהיות אישה צעירה. ברור שאם היה לה בן זוג או עבודה מכניסה, היא לעולם לא הייתה מעזה לקחת את הסיכון הזה על עצמה (והיא בעצמה הודתה שהיא מתפנה לקמפיין כי אין לה שום דבר אחר להתעסק בו). בפרק שעבר שוש הודתה שהיא מקווה להתחתן עם מישהו עשיר ולא לעבוד. בכך סיפרה שוש את סיפורן של לא מעט נשים מוכשרות, עם פוטנציאל אדיר, שמחליטות בשלב מסוים לוותר. לפחות נשארנו עם סתיו שפיר.
ומה יהיה עם אדם וג'סה? כואב הלב לראות שניים מהאנשים הכי חדים ופיקחים מוצאים את עצמם פיונים במשחק דפוק במיוחד של שתי דמויות שככל הנראה לא היו עוברות מבחן עגבת. אדם וג'סה, לבני והרצוג - אותה מהפכה שלא הייתה.
זה היה הפרק של: שוש
שהייתה אקסית מדהימה ותומכת ולא שכחה להזכיר לריי שהוא יכול להשיג כל מה שהוא רוצה. חוץ מהבנות שהוא רוצה, כמובן. מסוג הרגעים שגורמים לי לחשוב שכולנו בעצם ריי פלושנסקי. אם כחלון הוא לפיד של המזרחים, אז פלושנסקי הוא צ'רצ'יל של שבורי הלב.
אבל לא שכחנו מ: אמא של האנה
עונה שנפתחה בסצנת רימינג לוהטת (כמעט ו)נגמרת בבדיחות מין אנאלי. ג'אד אפאטו פוגש את נורה אפרון. נשאר עוד פרק אחד לסיום העונה, אז אם אפשר עוד קצת מזה.