"גירלז" נגמרת. זהו, היא באמת באמת נגמרת, ועוד בסנכרון מעיק-מתוק עם הנעורים שלי עצמם. ממש כמו האנה, ג'סה, מארני ושושנה, גם אני עדיין גרה בדירות שותפים ורחוקה מלהיות מבוגרת מתפקדת לחלוטין, אבל ענן הנעורים שעוד מרחף מעליי עומד להתפזר. ידעתי שזה יגיע, אני מוכנה לזה שזה יגיע, רק שזה לא הופך את זה לקל יותר. זה כואב לי בברכיים כמו כאבי גדילה, כמו להפוך מקוראת של הריקאפ הזה לכותבת שלו. אבל לינה דנהאם לא הייתה סולחת לי אם הייתי נותנת לחרדות ולרגשי הנחיתות לסרס אותי. זאת אומרת, כל עוד אני לא שחורה או בת מיעוטים אחרים. אז בואו לא נגלה לה שאני מזרחית.
יש שני דברים שאני לא אוהבת בהאנה: חוסר החמלה שלה לפרקים, והתנועה המעצבנת שהיא עושה כשהיא מכניסה את הלשון בין השיניים כמו ילדה בת 5. הדבר השני פותח את הפרק, וגם מסיים אותו. לדבר הראשון עוד נגיע - אליו, ואל מארני, הדמות האומללה בתבל. אבל קודם, הפרק.
האנה הורבאת' = מירי מסיקה של HBO
אנחנו בעידן של הסכם הגירושים בין מארני ודזי, בעידן שבו טוקיו היא סתם זיכרון רחוק עבור שושנה, ובעידן שבו מערכת היחסים של אדם וג'סה שרירה וקיימת, ואני כמעט מתפתה להוסיף כאן "לצערי". אבל אל תדאגו להאנה, היא עשתה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: לנצל כל דבר שקורה לה בחיים כדי לקדם את עצמה הכי רחוק שרק אפשר, ואז עוד קצת. יש שיאמרו: המירי מסיקה של HBO. אם זה נשמע ביקורתי מצדי, זה כנראה נכון, אבל זה רק כי כולנו עושות את זה כל הזמן, וב"כולנו" אני פונה לפלח הספציפי שאליו "גירלז" מדברת. יצא אלבום חדש? הזדמנות מצוינת ללהג על פרידה שבדיוק עברתי. אני הולכת לחדרי בריחה? שנייה, תנו לי רק לקשר את זה לכך שאני שונאת פסיכולוגים. ככה זה היום, כל מה שקורה בעולם הוא בסך הכל סיבה טובה לכתוב טקסט על עצמנו: אם זה סטטוס בפייסבוק, ריקאפ באתר חדשות, או סדרה עטורת שבחים בטלוויזיה.
מהבגידה הכפולה של אדם וג'סה יצאה לא רק הסצנה הכי טובה בטלוויזיה בשנים האחרונות (הרגע שובר הלב שבו האנה מגלה ממבט בלבד על הרומן שלהם), אלא גם כתבה (ועוד בפרינט). להאנה יצא מזה פיס שכולם קוראים בהתרגשות (כולל אבא שלה, הויאז'ה* הכי חמודה בסביבה), וגם עבודה. במסגרת העבודה החדשה שלה, האנה נשלחת לכתבות חוויה למיניהן. "אני יותר דאמפלינג מאשר אישה", היא מסבירה לעורכת החדשה אחרי שהיא מסבירה לה על ההשפעה המהממת של חשיפת הכוס לשמש והזוהר שזה מקנה לפנים. אבל כצפוי, הרגשות שלה לא באמת מזיזים, והעורכת מעוניינת בה רק בגלל הטוטאל לוק שלה - כל מה שהאנה, וכנראה כל אישה, רוצה לשמוע. בתור תוצר קלאסי של התפיסה הזאת, אין מבינה ממני. עשית קעקוע אחד במקום נראה לעין? דפקת טבעת מוגזמת שאי אפשר לפספס? יש לך מה למכור, יש לך "וייב". כן, זה עד כדי כך קל.
האנה נשלחת על ידי המגזין לקורס גלישה לנשים, שם היא כמובן מוקפת באוסף מילפיות משועממות ששמות את ה'בילת'* ב"בלתי נסבלות". החוויה כולה עמוסה בעקיצות לנשים מתבגרות שמעבירות את הזמן ביוגה ומתיחות, וחוץ מהעובדה שכבר היינו בביקורת על עולמות ההתכנסות הנשית בעונה הקודמת (בסוף השבוע המסויט שהאנה בילתה עם אמה, זוכרים?), העקיצות פוגעות במקום אישי וכואב במיוחד - גם אני הגעתי לשם, אל סטודיו היוגה בחלל "אורבני" ו"מאפשר", וגם אני מנסה להזיע ולנשום את הרעל שלי החוצה, ומה לעשות, זה מבאס, אבל זה עובד.
מארני ואלייז'ה נפרדים מהאנה כשהיא מסכימה להשאיר את חדרה לאחרון למען קיום אורגיות (זאת בדיוק הסיבה שבגינה אני לעולם לא משאירה לחברות ההומואיות שלי את החדר כשאני בחו"ל). למזלי, זאת הפעם האחרונה שאלייז'ה יצוץ בפרק הזה. כמו בעונות הקודמות, ההתדרדרות שלו ממשיכה, וכל מה שיש לי לאחל לו זה שמישהו יציע לו סמים טובים יותר. אם הוא היה גר בתל אביב ומוריד את אפליקצית נוקנוק, אלייז'ה היה מגלה שהכינוי שלו בעיר הוא "אלייז'ה חגיגת", וזה הדבר הכי מכמיר לב שאפשר לומר עליו.
בקרוב אצל כולנו: פסיכיאטר בספיד-דייל
בינתיים מארני מצאה את הקאץ' פרייז שפותר אותה מכל אשמה: "אני באמצע גירושים". הלוואי שיכולתי להתחתן כדי להתגרש ואז לשלוף את זה בכל רגע נחוץ במקום, פשוט, להתנהג כמו בת אדם. זה גם מספיק למארני כדי לחפף את ריי מהדירה ולהסביר שהפסיכולוגית אונליין שלה עוזרת לה להבין שהפוקוס צריך להיות עליה. כך מסתמן שלאט אבל בטוח, הדור שלנו יגרש את הפסיכולוגיה ויישאר עם הדבר היחיד שטוב בה - הפסיכיאטריה.
כשריי חוזר לדירה שלו, בה הוא מתגורר לכאורה עם אדם, אנחנו פוגשים את הזוג בפעם הראשונה ובדיוק כמו שריי תיאר - אקווריום מלוכלך שלא החליפו לו את המים, כשאדם וג'סה מבאישים וכואבים בעיניים (מסתבר שזה אפשרי גם כשאת בלונדינית מהממת ואתה סמי-חתיך). בעוד ריי ומארני לפחות מקפידים על המוני "בייבי" מרוקנים אחד לשני, אדם וג'סה עברו רגרסיה אבולוציונית וכעת הם זוג קופיפים ששורץ בעירום בדירה ומתקיים מיוגורט. אחרי שההלם מהקשר ביניהם שקע, פתאום אין דבר טבעי יותר מהחיבור הזה. מבחיל, אבל טבעי.
עזוב וחמוד כפי שהוא, ריי עושה מעשה שדינו סקילה למוות וחוזר לגור עם שושנה. בניגוד לצליל שקדמה לי בריקאפ הזה בעונה שעברה, אין בי חיבה יתרה למארני ואני לא מזדהה איתה, ולמרות שנורא רציתי לרחם עליה. דנהאם מוכיחה שאין בה גרם של חמלה במה שקשור למארני ושולחת אותה לשכב עם דזי רק כדי להבהיר כמה היא הורסת כל מה שהיא נוגעת בו - ובריי, לצערי, היא נגעה יותר מפעם. בין הסמול טוק שלו עם שושנה על ענייני היום לעובדה שמארני כלל לא מכירה אותו ולו בדברים הקטנים ביותר - כמו הקפה שהוא שותה (או לא שותה) - לא יכולתי שלא לתהות: למה ריי לא עם שושנה? למה שושנה לא עם ריי? כי שום דבר לא קל ונוח ב"גירלז", הסדרה שמוציאה את דזי מחיינו כמו שערה הפוכה רק כדי להחזיר אותו כשהוא בוכה על הבטן של מארני, זו שרק רוצה לשמוע ממישהו שהיא אמנית ולא מוכנה לשאת את המחשבה שמא היא פשוט לא מוכשרת.
האם אי פעם בסדרה הזו מארני תגיע להכרה שלפעמים צריך לאהוב את מה שאתה טוב בו, ולא תמיד זה עובד גם להיפך? העונה שעברה הייתה בסימן ההתפתחות שלה, אבל נראה שכבר בפרק הראשון של העונה השישית דנהאם חוזרת לחבוט בה, ובדיוק כמו הלק הוורוד הצעקני שהיא מסתובבת איתו מתחילת הפרק החיים שלה צורמים, לא מתאימים, ובעיקר - מפריעים בעין. עד מתי? יש לנו רק תשעה פרקים לגלות.
אז מה קורה בינתיים בחוף שבו האנה שורצת? היא פוגשת את שני מדריכי הגלישה שלה, וציצי שיופיע במערכה הראשונה, ובכן, יופיע במערכה האחרונה - אבל עם הצדקה, כי האנה תעשה סקס עם אחד מהם, הפחות-חתיך (אבל לא רע בפני עצמו - ריז אחמד, "ליל האירוע"). בכוח רצון שרק אלוהים יכול להסביר, היא נכנסת לחליפת גלישה ומנסה - ממש מגרדת את הקצה של המילה "מנסה" - להשתתף בשיעור הגלישה. זה כמובן לא עובד ולו לרגע, ולהאנה כואב הכוס. ייתכן שזה מהניסיון לשזף אותו וייתכן שזה יותר כי חוויה ספורטיבית, ועוד על החול ("אדמה סלחנית", כפי שמתאר המדריך שלה), נשמעת מפתה רק פחות ממופע קאברים לפליטווד מאק של מארני ודזי.
אבל כמו בכל האטרקציות האלו, מטרת העל היא לגרוף*. זה כמו לצאת לתגלית - את מוכנה לסבול הרבה מאוד חרא בשביל ההזדמנות להכיר מישהו ולהזדיין הרחק מהאיזורים המוכרים שלך מבלי להחתים דרכון. האנה מגלה את הברד האלכוהולי הידוע בכינוי "נקטר השטן" ומרביצה סצנת ריקוד מופתית, אפילו מופלאה, שמשווה לסצנת חולצת הרשת הצהובה ואף מעלה. האנה משתוללת כמו חיה פצועה (היי נינט, קבלי אזכור בכתבה היפסטרית - אין בעד מה!), המדריך עושה ראפ, ומשום מה זה גורם לשניהם לסיים את הלילה במיטת קומתיים חורקת.
לעצור להריח את הורדים או לדרוך עליהם?
כמה אפשר לדבר על העירום של לינה דנהאם? אי אפשר יותר. אבל סצנת הסקס של האנה עם המדריך היא מהרגעים שמצדיקים את ההילה של "גירלז" גם כשהיא נוטה לעצבן מעבר לגבולות הסביר. זאת האגביות שבה לינה דנהאם מבודדת סצנות כל כך יומיומיות, כאלו שהן כל כך מוכרות שהן מתפיידות מהמחשבה אחרי כמה שניות, ומנסחת להן סוף אחר, כזה שאשכרה מסרב לעשות עוול לנשים. כשאת לא בחורה רזה (וגם כשאת כן) לא חסרות הזדמנויות להרגיש לא בנוח עם עצמך. מספיק שמישהו ירים אותי ואני נתקפת פאניקה וצועקת שיוריד אותי, שחלילה לא ירגיש ולו לרגע את כובד הקיום שלי עליו. זאת המנה שלי בחיים האלה. יש פעילות והיא כוללת ביקיני? אשא תפילה לאלוהי המחזור שיגאלו אותי. אבל על האנה כל השיט הזה לא עובד, לא בעירום מלא ולא בעירום חלקי. זה שהיא נראית כמו הנשנוש של האנה לא גורם לה להתנהג פחות כמו סנדי מ"גריז" ולהתפלש בחול ברגע מושלם של סאמר לאבינג.
כשהם שוכבים והוא מנסה להזיז אותה בכל מיני פוזיציות שלא נוחות לה, היא מתעקשת להיות במצב שבו נוח לה. עבור נשים מדובר במאבק תמידי, כל כך טריוויאלי שמי בכלל עוצרת להריח את הוורדים, להבין שהם מסריחים ולדרוך עליהם בחזרה. כמות הפעמים שבהן חשבתי שאני לא גמישה מספיק בשביל לעשות סקס כפי שהפרטנר שלי רוצה היא גדולה מכפי שאציין פה, אבל ממתי אנחנו צריכות לעשות מתיחות בשביל סקס? חלאס, בגיל ארבע סירבתי להשתתף בהתעמלות קרקע, ואני עומדת על הזכות הזאת גם עכשיו. זאת אומרת, עכשיו, אחרי שראיתי איך האנה מתעקשת כל כך יפה שיהיה לה נוח.
תכף ההגנות של האנה יתמוססו מעליה כמו קרם הגנה והיא תפסיק להתווכח על הכל - מההבנה שבילוי על החוף זה דווקא דבר כיפי ועד העובדה שהיא תגלה שלמדריך שלה בכלל יש חברה. קודם הקשקוש ההיפי שלו יעבוד עליה כמו פיפטה של אושר רגעי: אכילת צ'יטוס במיטה אחרי סקס ויום בים. דברים שכולנו יכולות לעשות ואיכשהו לא ממש עושות. הקשקושים של המדריך הם קלישאות מהסוג שיושב להאנה בדיוק בחור שנפער. אלה לא הקלישאות של דזי, ששואבות אותך לבור שחור של תשומת לב והזדקקות.
בעצם, האנה הייתה כל החיים טיפוס חופשי שמתרוצץ על החוף, שוחר טבע והרפתקאות. תכף כל זה ייגמר כי למדריך יש בכלל חברה והיא ממש עוד רגע מגיעה מהטיול שלה בחו"ל והמציאות נורא מפריעה לתכנן תכניות (תדע כל מי שהתנשקה עם מישהו בחו"ל וכבר בדקה לוחות טיסה לביקורים ההדדיים שלהם). לכמה רגעים קצרים, את באמת יכולה להאמין שהחיים שלך ישתנו אחרי מפגש אחד. הם לא, אבל כמה כיף להאמין בזה, אפילו ליום? זה מגיע להאנה, כי כמו שהמדריך שלה אומר - "לאב גיבס וייבס". זה לא רק כיתוב על טי שירט רנדומלי של אורבן אאוטפיטרס, אלא גם אמת די פשוטה במציאות ממש מורכבת. החברים של האנה מגדירים את עצמם רק לפי מה שהם לא אוהבים, אבל מה היא כן אוהבת? זאת העונה האחרונה לגלות.
קטנות על בנות
הבחורה המנג'סת שהאנה גונבת לה את חליפת הגלישה הוורודה מוכרת לכם? זה כי היא שיחקה בסדרה מנג'סת אחרת, "איך פגשתי את אימא", שם הייתה ויקטוריה, אופת הקאפקייקים שטד מתאהב בה ועוזבת לחו"ל.
לפול-לואיס יש את אותו קעקוע שיש לאנג'לינה ג'ולי על הגב. האם זה לא אומר הכל?
כבר חשבתי שהאנה הפסיקה להתעלל בשיער שלה, אבל אז עברו חמש דקות בפרק, ומאז ועד סופו היא רצחה את טרנד הצמות בכל ואריאציה אפשרית.
מילון
ויאז'ה – הומו בא בימים
בילת – קיצור של "בלתי נסבל"
לגרוף – להשיג זיון
* "בנות" משודרת בימי ב' ב-22:00 ב-HOT HBO ו-21:30 ב-yes Oh.