- "כאוס הוא לא תהום. כאוס הוא סולם" -
אחרי שני פרקים של אש וגופרית חוזרת "משחקי הכס" למוד הפילוסופי שלה בפרק השישי של העונה, "הטיפוס". על פניו נראה שהסדרה לוקחת הפעם צעד קטן לאחור מהשיאים המרהיבים של הפרקים הקודמים, אבל אקשן דווקא ממש לא היה חסר גם הפעם. ההבדל הוא שהקרבות נערכו הפעם בעזרת מילים במקום עם דרקונים.
איך פוגעים באדם בלי חולשות?
בואו נתחיל הפעם מהסוף דווקא, מהקרב המרתק מכולם, זה שהציג שתי השקפות עולם מנוגדות של שני לוחמים מנוסים ונגמר בניצחון בנוק אאוט. השיחה בין ואריז לאצבעון באולם הכס היא על הרבה מעבר לאמביציות אישיות. במידה רבה אפשר להקביל אותה לקרב גדול אחר שנערך לפני מספר שנים על מסכי הקולנוע בין באטמן לבין הג'וקר.
עכשיו תקשור יפה את השמלה שלך ולך לשחק עם הילדים | צילום:
HBO
כמו איש העטלף ואויבו המר גם ואריז ואצבעון מאמינים שכל האמצעים כשרים כדי להגיע למטרה. ההבדל הוא שלואריז יש עיקרון מגביל אחד (בדיוק כמו לאביר האפל): אמונה במוסדות. מטרת העל של קונספירציות הסריס נועדו להציב על כס הברזל את האדם הנכון ביותר לממלכה ולמנוע את הכאוס שיחריב אותה. האדם הזה יהיה באופן טבעי גם טוב יותר למטרותיו, אבל בניגוד למה שאולי ניתן היה לחשוב עליו, ואריז מעמיד את טובת הכלל לפני טובתו שלו. עבורה הוא מוכן גם להאמין בעובדות שקריות.
אצבעון הוא ההתגלמות המקבילה של הג'וקר, זו שמאמינה בכאוס ככוח בונה ומוביל. הוא בז לאמונות הישנות, סיפורי הדרקונים והמיתוסים סביב הממלכה. הוא המתין מספיק, שירת מספיק "מלכים נכונים" כדי להבין שרק מי שממשיך לטפס במעלה הסולם מגיע לבסוף לעמדת כוח כדי לשלוט בעצמו. מי שנושר בדרך זוכה לראות אחרים מטפסים מעליו בדרך אל הפסגה, תוך שהם מנפצים בדרכם את כל התקוות והחלומות שלו. בייליש לא סומך על איש שיבצע את העבודה עבורו מלבד עצמו, אין חולשות, אין קרובים, אין דרך להתנקם במי שרק רוצה לראות את העולם עולה בלהבות.
האלפא מייל והחרטא מייל
סולם המעמדות של בייליש מרחף מעל הפרק כולו והוא למעשה שיאו של מהפך במאזן הכוחות בסדרה. הגיבורים הערכיים מאבדים מכוחם ומהשפעתם, בזמן שאנשי "הצד האפל" הולכים ומתחזקים. האיש החזק ביותר בממלכה היום הוא טייווין, האיש שמקפיד להחליש את יריביו כדי לחזק את עצמו. אל העימות הגדול של עם ליידי אולנה הוא מקפיד להגיע עם שני אקדחים מעשנים: חתונה חסרת ערך לבית טיירל או שלילת נכסיו של לוראס ושליחתו למשמר המלך. אבל בניגוד לקרב הקודם, כאן נראה שלא נאמרה המילה האחרונה. אולנה ידעה להשיב לכל עקיצה של הימין בעקיצה משל עצמה והתחושה היא שיש לה עדיין לפחות עוד קלף אחד בשרוול, איתו היא ממתינה לרגע הנכון.
הפסיכולוגית אמרה לי למצוא תחביב | צילום:
HBO
בחלקים התחתונים יותר של הסולם נמצאים האנשים שאינם מסוגלים להיות אחראים לגורלם: ג'יימי ("חשבתי שלמדת כבר שלא להשתמש עוד במעמד שלך כקלף מיקוח"), בריאן, אריה (שנותרת לבד יותר ויותר), ג'נדרי, שהפך לכלי המשחק התורן בידיה של מליסנדרה (שמצליחה לספק על הדרך נבואה מאד מעניינת לגבי עתידה של אריה). אבל האדם שמסמל יותר מכל את החלק הזה בסולם בפרק הזה הוא דווקא אדמור טאלי, האיש שנאלץ להסכים לחתונה כפויה רק משום שהמלך שמעליו החליט לשבור שבועה ולהתחתן עם אחות אלמונית, שהחלישה את צבאו. רוב נראה בשלב הזה כהיפך הגמור מטייווין ולא באמת ראוי לכך שאנשים יתנו בו את אמונם.
יש גם מי שמתחילים את הדרך הארוכה מתחתית הסולם. אם למישהו עוד היה ספק ייגריט וג'ון סנואו ממש לא כאן רק בשביל סטוץ לוהט בג'קוזי. הפראית האדמונית רואה בג'ון הרבה יותר מעורב לשעבר עם מיומנויות לשון מפותחות. היא מכירה באומץ וביכולות שלו, וגם בכך שהכבוד לא מאפשר לו להפר את השבועה למשמר הלילה כפי שהבטיח למאנס ריידר. אבל יותר מהכל היא רואה בו בן ברית, שותף אמין לטיפוס במעלה חומת הצפון (אחת הסצנות המרשימות של העונה) ולאתגרים שמצפים להם מצדה השני.
זהה את הסדיסט
אני שונא, שונא מבחני בר אור | צילום:
HBO
בסופו של סולם המעמדות נמצא מי שלא מסוגל לטפס, להילחם או להיתלות במישהו אחר שידאג לגורלו. כבר שישה פרקים מעונה תיאון באתר מסתורי, והשבוע קיבלנו אישור סופי למה שנרמז עד כה: השובה שלו עושה זאת ממניעים של סדיזם טהור ושום דבר שישמע או יקבל לא ימנע ממנו להמשיך. רמז קטן במהלך הפרק חושף בכל זאת את זהותו המסתורית: המתקן בצורת האיקס אליו קשור תיאון הוא העתק מושלם של סמל בית בולטון, והשובה הוא ככל הנראה בנו של רוס בולטון, האיש שהתייחס באצילות מעוררת הפתעה לשבויים, בריאן וג'יימי. אב בעל ערכים ובן שמאמין בכאוס, לפי הסולם של פטיר בייליש דווקא הראשון צפוי להיות זה שיישלם את המחיר. תשאלו את רוס, שהגיעה לסופה המר אחרי שהסדיסט מספר אחת בממלכה סיים לבצע בה את זממו.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן