"מרד הילדות הטובות" (Good Girls Revolt)
פרטים: הגרסה העיתונאית של "מד מן", או כך לפחות אמזון הייתה רוצה לשווק את סדרת המקור החדשה שלה (חלק מהפרקים אף בוימו בידי במאיות מ"מד מן"). סיפורן של עיתונאיות "ניוז אוף דה וויק" בניו יורק שעל קו התפר בין שנות ה-60 וה-70, המתאגדות כדי לשבור את תקרת הזכוכית ולהפוך מתחקירניות בלבד לכתבות שוות-זכויות לעמיתיהן הגברים. ברקע, עלייתם של כוחות כמו הפנתרים השחורים או מחתרת מזג האוויר, ששמים בפרופורציה את "מרד הילדות הטובות". הסדרה מבוססת על ספרה של לין פוביץ' ונוצרה לטלוויזיה בידי דנה קאלבו (יוצרת "Made in Jersey" ותסריטאית-מפיקה ב"נרקוס"). כל עשרת פרקי העונה הראשונה, בני כ-50 דקות כל אחד, זמינים באתר הרשת לבינג' של חדשות, תככים ואפליה מגדרית.
המלצות: מלבד ההשוואות החוזרות ל"מד מן", רוב הביקורות מסכימות שיש מקום לשיפור. ב"ווראייטי" כתבו שהסדרה "לא מושלמת" ו"חכמה מאוד בנוגע לתמות שלה, אבל לפרקים ברורה להכאיב", ב"לוס אנג'לס טיימס" הלכו על "בהחלט ניתנת לצפייה וכתובה בהערצה", וב"וושינגטון פוסט" סיכמו ב"סיפור התקוממות משעשע". יכול להיות שבאמת קשה לפרגן ליצירה נשית?
חוות דעת: פשוט טלוויזיה מצוינת. מפרק ראשון ועד אחרון היא כתובה נהדר, עשויה היטב (בעיקר בכל הקשור בלכידת אווירת התקופה בכלל וניו יורק בפרט), ומשלבת באופן שאינו מעיק בין הרעיונות הפמיניסטיים שבמרכזה לעלילות קולחות ומבדרות שמעניין לעקוב אחריהן. הרבדים הנוספים כוללים המון רפרנסים תרבותיים, החל בפסקול עמוס משמעויות ועד הצפה רציפה של התמה המרכזית מכל זווית אפשרית.
כמאמר עורך המגזין (כריס דיאמנטופולוס מ"The Starter Wife"), מדובר בחקירה של כל מה שארה"ב הדחיקה בשנות ה-60 והתפרץ עם חילוף העשור. ליתר דיוק, כך ניסח זאת העורך בשיחה עם אחת התחקירניות המובילות במגזין, ובדיוק על זה הסדרה – כיצד עיצבו הנשים את עולם החדשות והעיתונות וראו את הגברים לוקחים את הקרדיט, את המשכורות הגבוהות, ולעתים גם את גופן.
מהקאסט המרשים שווה לציין את ג'ים בלושי הנפלא כסגן-העורך המיושן, ואת גרייס גאמר ("מר רובוט") בתור נורה אפרון, לימים קולנוענית מהפכנית. אבל מעל כולם ניצבות שלוש השחקניות הראשיות: ג'נבייב אנגלסון ("בקסטרום") כפטי, ילדת הפרחים שהתבגרה ומחפשת אחר הגשמה מקצועית; ארין דארקה ("אהבה וחסד") כסינדי, הכלואה בנישואים לא מאושרים ומגלה באיחור את מיניותה; ואנה קאמפ ("פיץ' פרפקט") כג'יין, המסתירה קונפליקט פנימי עז מאחורי חזות של גברת-מושלמת. מדובר בדמויות שבזכותן הופכים לצופים נאמנים בסדרת טלוויזיה, כולל יחס שמשתנה מפרק לפרק.
למרות כל זאת, אגב, הסדרה לא חודשה לעונה שנייה - אבל היא לפחות מומלצת למי שלא מחבב התחייבויות ארוכות ומתמשכות מדי.
החלטת הוועדה: לראות את העונה כולה, לבנות מכונת זמן ולחזור לשנת 1969 בתור עיתונאית.
"סטן נגד הרשע" (Stan Against Evil)
פרטים: קומדיית אימה חדשה מבית IFC ופרי מוחו הקודח של הכותב/כוכב דיינה גולד ("משפחת סימפסון"), עם חיזוק מצד הבמאים ג'ק בישוף וג'סטין נים מאתר המערכונים "Funny or Die". הרבה שדים, 172 במספר - אחד על כל אישה שנשרפה על המוקד בעוון כישוף - רודפים את השריף של העיירה הכל-אמריקאית ווילארד מיל. ובשריף הכוונה לשריפים: השריף אווי (ג'נט וארני מ"האגדה של קורה") והשריף לשעבר סטן (ג'ון סי. מקגינלי מ"סקראבס"), שלאחר מות אשתו מגלה כי היא הגנה עליו מפני שדי הגיהינום, וכעת עליו להילחם בהם בעצמו.
המלצות: לא להיט. "וראייטי" גורסים כי מדובר ב"קומדיית אימים קלושה ומטופשת שמודעת למגבלותיה", בעוד "A.V Club" טוענים שהיא "עדיין לא שם" בנוגע ל"ליטוש מבנה הפרקים לפי המפלצת השבועית". ב"הוליווד ריפורטר" עוקצים באומרם כי הסדרה "מתעלה לפרקים לרמת 'בסדר' וברגעים מסוימים אפילו 'טובה למדי'". מה שכן, כולם מסכימים שג'ון סי. מקגינלי בתפקיד הראשי הוא נקודת החוזק הבולטת של הסדרה.
חוות דעת: אחרי שכבר התרגלנו להמון גיבורים הלוחמים בעל-טבעי על בסיס שבועי, מ"באפי" ו"אנג'ל" דרך "מכושפות" ו"על טבעי" וכלה ב"אש נגד כוחות הרשע" שחודשה לעונה שלישית, "סטן" מבקשת לספק סוג חדש של גיבור. הוא לא סתם לוחם ברוע בעל כורחו, אלא ממש נמצא מחוץ לטריטוריה הטבעית שלו. דמיינו מה היה קורה אם ארצ'י בנקר (או איצ'ה בגרסה הישראלית) היה צריך לקום מהספה כדי למגר את השטן בחוסר חשק מופגן, ובלי שום פוליטיקלי קורקט שיעמוד בדרכו. לא קשה לנחש למי הצביע סטן בבחירות לנשיאות ארה"ב, והשילוב בין הטיפוס לסיטואציה נשמע כמו באר נובע לשפריצים של הומור ודם.
הצרה היא שזה לא ממריא - קטעי הזוועה לא מפחידים או מגעילים מדי, והבדיחות של סטן לעיתים עוברות את קו הגבול שבין פארודיה על גבר מזדקן שאישה לקחה את מקומו כשריף, לבין סתם גזענות או מיזוגניה נטולות טעם. בהשוואה (גם אם לא ממש הוגנת) ל"Good Girls Revolt", מדובר בסיפורו של הפטריארך שמרגיש את כורסת הטלוויזיה שלו רועדת תחתיו ויוצא לציד מכשפות.
החלטת הוועדה: לגנוז כניסוי חביב אך לא מוצלח ולמצוא פרויקט חדש למקגינלי.
