אני מודה שלא היו לי ציפיות גבוהות מ"הטובות לקרב", הספין-אוף ל"האישה הטובה". הוא נראה לי כמו ניסיון לרכוב על שאריות סדרת המקור וגם השם, "The Good Fight", הריח קצת נואש, שלרגע לא נשכח שיש קשר ל"The Good Wife" ושנותנים לנו עוד מסדרה שכל כך אהבנו. אבל לשמחתי, לפחות נכון לפרק הראשון, זה באמת עוד מסדרה שכל כך אהבנו - כלומר, דרמה משפטית סואופית עם קצב שאנחנו מכירים, כתיבה מצוינת ודמויות אהובות: דיאן לוקהארט (כריסטין ברנסקי, שבאמת מגיע לה תפקיד ראשי) ולוקה (קאש ג'מבו המצוינת).
אז מה קורה עם דיאן? נכון לדקות הראשונות של הסדרה, הכל מדהים. היא פורשת ממשרד עורכי הדין היוקרתי שבו היא שותפה, ומתעתדת לצאת לפנסיה מפנקת באירופה ולא לשמוע יותר אף "אובג'קשן" בחייה. לצערה, מהר מאוד מתברר שכל כספה הלך בהונאת פונזי מיידופית. זה מנוע עלילתי פופולרי בסדרות עכשוויות בארה"ב שעדיין מתאוששת מהמשבר הכלכלי של 2008, ואפשר לראות אותו מקדם עלילות גם ב"ריברדייל" החדשה בנטפליקס, ב"מרוששות", רמזים ב"מיליארדים", ואוטוטו גם בקולנוע, בסרט על מיידוף עם מישל פייפר ורוברט דה נירו.
דיאן מגלה שעורכי הדין לצידה במשרד לא מוכנים לקבל אותה בחזרה כשותפה, ואין לה ברירה אלא להצטרף למשרד עורכי דין קטן ולא מוערך של שחורים. במשרד הזה עובדת לוקה קווין (שהשתתפה בעונה האחרונה של "האישה הטובה"), ודיאן מצרפת גם את הצלע המרכזית השלישית בסדרה – עורכת דין צעירה בשם מאיה (רוז לזלי, ייגריט מ"משחקי הכס"), לסבית אידיאליסטית, שאביה הוא זה שאחראי להונאת המיליונים שרוששה את דיאן. זו סדרת נשים, אם צריך עוד לציין, וזה לא מפתיע – העשור האחרון הוא העשור הנשי בטלוויזיה, וזה נהדר. מה שיותר מעניין במקרה הזה הוא שדיאן לוקהארט היא לא רק אישה, אלא גם די מבוגרת. ברנסקי חצתה מזמן את ה-60, כך שהעובדה שהיא מחזיקה סדרה היא לא פחות מנס. נכון, כבר ראינו את "בנות הזהב" ואת "שוות בקליבלנד" ו"קוגרטאון", אבל זאת נישה של סדרות על נשים בוגרות שפונה לצופות טלוויזיה בוגרות, הגיל שלהן הוא חלק מהאישיו והמוקד של העלילות, ב"הטובות לקרב" הוא לא. גם כאן יכול להיות שמדובר במגמה - "שקרים קטנים גדולים" של HBO כוללת את ריס ווית'רספון וניקול קידמן, ואפשר להכניס לקטגוריה גם את "ויפ" עם ג'וליה לואיס דרייפוס שחצתה את גיל 50.
אפרופו "ויפ", "הטובות לקרב" (שתשודר בימי ב' בצמוד לשידור בארה"ב ב-yesVOD, ובימי ג' ב-yes Drama) נפתחת עם דיאן הצופה בהשבעה של טראמפ - סצנה שבטח צולמה והודבקה ברגע האחרון, לפני עליית הסדרה, כדי לשוות לה נופך אקטואלי. יהיה מעניין לצפות בסדרה שנכתבה וצולמה מתוך הנחה ברורה שהילארי לוקחת (דיאן היא גם די הילארי) ומשודרת כשטראמפ כבר נשיא. היום, ככל הנראה, היא הייתה נכתבת אחרת לגמרי.
אז כדאי לכם לראות את "הטובות לקרב". צופי הטלוויזיה המסורתית, שזה כולנו, עלולים להתבלבל קצת בהתחלה - אחרי הכל מדובר בסדרה שכולה דמויות משנה. האם אחת מהן תצליח להחזיק עלילה של עונה שלמה, כולל קונפליקט רומנטי? הרי בסדרה שכוללת אישה בת 60, אישה שחורה ואישה לסבית, אנחנו רגילים לקבל את הדמות הסטרייטית שבמרכז שסביבה מאורגן הכל, איך אנחנו אמורים להסתדר בלי זה? התשובה, נכון לפרק הראשון, די בקלות. "הטובות לקרב" מסתמנת כסדרה כיפית, מתגמלת, אינטליגנטית ומהנה. אלישה פלורק (ג'וליאנה מרגוליס) לא חסרה, שזה הגיוני - גם בעונות האחרונות של "האישה הטובה" היא בעיקר הפריעה.
אבל למרות כל האלמנטים הדי-רדיקליים ומשמחים האלו, "הטובות לקרב" היא לא איזה גיים צ'יינג'ר פורץ דרך. מדובר בדרמת בית משפט שעושה יופי של עבודה, אבל זאת עדיין סדרת נוסחה של רשת אמריקאית במבנה ושפה שכולנו מכירים. לא תרגישו נסערים אחרי הפרק הראשון, אבל תרגישו נעים. אגב, גם "האישה הטובה" התחילה ב"נעים", ורק בעונה השלישית הפכה לסדרת חובה. לא בטוח שזה יקרה ל"הטובות לקרב", אבל לגמרי שווה לתת לה, ולהן, הזדמנות.
וידויים של מוח מצוין
בין "האישה הטובה ל"הטובות לקרב", בני הזוג מישל ורוברט קינג יצרו גם סדרת קיץ מופלאה בשם "חסרי מוח" ("BrainDead") - סאטירה פוליטית שאיכשהו הצליחה להיות מצחיקה, מפגרת ומבריקה בו זמנית, אבל גם כושלת. היא בוטלה די מהר, אבל כדאי לכם ליהנות מהעונה היחידה ששודרה (מנויי yes מוזמנים לפשפש ב-VOD).
"הטובות לקרב" תשודר בימי שני בצמוד לשידור בארה"ב ב-yesVOD ובימי שלישי ב-yes Drama