יונתן אגסי הוא שחקן פורנו. הוא חי עם אמו בישראל וכשהוא מקבל בדואר חבילה עם מבחר מסרטיו, הם מתיישבים יחד לראות את ההתחלה של אחד מהם. אל חשש, יונתן עוצר לפני שמתחיל האקשן, ואמו אומרת לו "אבל עד לכאן זה נראה ממש טוב". ובואו נעבור לסער מעוז. הוא חי בלונדון, המשפחה שלו חיה בקיבוץ. הוא נשא HIV ולמרות שמשפחתו אוהבת אותו, יש מעין הסכמה שבשתיקה שעדיף שהוא ימשיך לחיות בחו"ל, כי הם לא ממש רוצים להתקרב אליו, ובטח לא שהנכדים יתקרבו.
אלו הן רק חלק מהסיטואציות שאנחנו נחשפים אליהן ב"משפחות" (שני עד רביעי, ערוץ 8, 22:00), הסדרה התיעודית החדשה של האחים תומר וברק הימן, שרובנו שמענו עליה בגלל שבין חמש המשפחות הלא שגרתיות המתועדות בה יש גם את זו של יואב זהבי, זה שהוגדר כ"בנו הסודי של ירון לונדון", הוסיפו סימני קריאה כאוות נפשכם. הם אולי הסיפור הכי מוכר אבל ממש לא הקיצוני ביותר, גם אם די מטלטל לראות מונולוג שלם של ירון לונדון, מדושן עונג ואחוז אשמה כאחד, מספר עד כמה לגדל את הילד שלך ב"משטר של רעב ללטיפה" מוביל לתוצאות מוצלחות.
תומר הימן כבר פירק אי אלו פעמים בחייו את המושג "משפחה", בעיקר את זו של עצמו. בסדרה הקודמת שלו, "בדרך הביתה", הוא טיפל בילדותו ביסודיות של נתיחת גופה, ונעזר באין ספור אמצעי תיעוד שלא ברור איך נשארו ברשותו, אבל גרמו לצופים להתבייש באלבומם המצהיב שמעלה עובש במגירת הארון. הימן ביתר את עצמו ואת משפחתו לפיסות כל כך קטנות, שהצעד המתבקש היה לעבור למשפחות של אחרים, בעדיפות לכאלה עם סיפור מיוחד.
מה מבדיל בין "משפחות" לבין "מחוברים" או המילה שבטח תגרום לירון לונדון לשבץ – ריאליטי? אם תשאלו אותי, האבחנה מיותרת. מי שיצפה ב"משפחות" רק כי היא משודרת בערוץ 8, בטח גם יטען שרכילות על הבן של ירון לונדון צהובה פחות מרכילות על יעל בר זוהר. "משפחות", תגדירו אותה איך שתרצו, היא טלוויזיה מצוינת, מציצנית אבל עדינה, מרגשת וחשופה.