אני סמגל! מבטו הנוזף של אסף גרניט תוקף אותנו מבעד לדפי כל עיתון ומזנק עלינו משלל אתרים, במה שנראה כמו הפרק הבא ב"מלחמת הכוכבים" אבל הוא למעשה פרסומת למטבחים. כמובן שמוכרחים לתהות לפשר הסלוגן הטוטאלי, כאילו, אתה מפרסם מטבח, זה לא אומר שאתה צריך להפוך לאחד. את סמגל גרניט בטח כבר ראיתם לפני כן בפרסומות יוטיוב שהגבתן להן ב"סקיפ אד", שבהן חשף את "החיים המחוברים" שלו בפרטנר, שבמהלכן הוא מדבר דרך הסלולרי עם המון אנשים בנושא הבוער – דגה. וכאילו זה לא מספיק, בשבוע האחרון הושקה גם פיצת דומינוס חדשה תחת הנהגתו (שאמורה להיות טעימה ממש), ומגיעה בתוך קרטונים דרמטיים שעליהם מתנוססות בגאווה פניו הרציניות ועזות המבע. כל כך רציניות שנראה לרגע שלא מסתתרת בפנים פיצת דומינוס אלא כל משנתו הפילוסופית-קולינרית. כל זה בלי להזכיר בכלל את העונה השנייה של "משחקי השף" שבדיוק הסתיימה, ולפניה את "מהפכה במטבח" המענגת שבמסגרתה גער סמגל-פרטנר-דומינוס-גרניט במסעדנים פחות מצליחים ממנו.
עוד mako תרבות בפייסבוק
עכשיו, סבבה, כולם אוהבים את אסף גרניט. אפשר גם להבין למה - הוא קשוח אבל אכפתי, מעין אח גדול ועצבני וקצת סקסי שדואג לך ולטוסטים גבנ"צ-בולגרית הדוחים שאתה מגיש לסועדים בבית הקפה שלך באזור הכרמל. יש לו אנרגיות של מ"פ צה"לי, כלומר משהו מאוד ישראלי שאנחנו תמיד שמחים לאמץ, והוא בעיקר משדר סמכותיות. והסמכותיות הזאת, יש להניח, מחרמנת מפרסמים. בגלל שאסף גרניט לא ממליץ לך על מטבח או פיצה או אורנג', אלא מצווה עליך לקנות אותם. הוא נחרץ ומלא ביטחון. הוא לא אומר לך שלדעתו מטבחי סמגל הם אחלה, הוא מודיע לך שהם אחלה אז יאללה, רכוש. מיד. ותנקה את משטח החיתוך המזוהם הזה, שלא תעז להגיש ככה לאנשים מוקפץ.
אין טעם לדבר על הפיכתם של השפים לסלבס כי זה לעוס עוד מימי "מאסטר שף" הראשונים, אבל גרניט הוא באמת התופעה הגדולה של הרגע. כי גם מושיק רוט מצליח נורא (לו גם יש כוכב מישלן) וגם למאיר אדוני לא חסר, אבל הם לא באמת תפסו. בעוד רוט הפך לאחרונת כוכבניות הריאליטי, כולל "היחידה 2", הופעות אורח ב"הישרדות" ותמונות פפראצי סליזיות, ואדוני לא חרג מעבר לעולם קרואסוני המוח של "המזללה" ודומותיה, גרניט מתפוצץ לנו בכל מדיום אפשרי ובמקביל. ובכיף, הוא בטח עושה ארגזים של כסף וזה הזמן למנף את ההצלחה, אבל להצפה הזאת יש מחיר.
שלושה קמפיינים זה יופי, אבל לא על פרק זמן של חודש וחצי. זה יותר מדי וזה מתחיל להמאס. אפילו לבר רפאלי לא היו שלושה קמפיינים במקביל, ואם כן אז אחד מהם היה לטחינה. וזה גם אחלה להאמין במוצרים שאתה מפרסם, אבל קצת פאסון. אין צורך בהזדהות מוחלטת עם כל פיצרייה, כי בסוף זה מה שאנשים זוכרים. השכרת את הפרצוף שלך לדומינוס וקעקעת "סמגל" על העורף? יותר אנשים ראו את זה וטעמו את זה מאשר המבקרים ב"מחניודה", לא משנה עד כמה זה מוסד. ככל הנראה כיף להיות השם והשף הלוהטים של הרגע אבל, אם להשתמש במונחים סמי-קולינריים, גרניט נמצא בעיצומו של בינג'. וכל מי שנהנה מאיזו זלילה רגשית פה ושם כבר יודע שבהתחלה זה נורא מספק, אבל אחרי זה נשארים עם בחילה.