משרדי האוצר והתקשורת, ההסתדרות ואנשי תאגיד השידור החדש הגיעו שלשום בלילה להסכמות סופיות על יישום חוק תאגיד השידור הציבורי. לפי ההסכמות, רשות השידור תיסגר סופית ב–1 באוקטובר ובמקומה יוקם התאגיד החדש.
ההסכם בין הצדדים הביא להסרה של חסמים מרכזיים שהיו בפני הקמת התאגיד, בהם הסכמה על מספר העובדים שיעברו לתאגיד החדש, והסכמה חשובה שתאפשר לראשונה את הקמת התאגיד כבר במועד זה, אף שאין לו תוכן לשידור, באמצעות רכש תוכניות, כולל אקטואליה, ממפיקים חיצוניים.
בישיבה, שהתקיימה עד 23:00, השתתפו מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, בכירים באוצר, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים חיקה גינוסר וגורמים נוספים. המתווה שאושר מאפשר לצייר את קווי המתאר שלפיהם ייראה המהפך ההיסטורי בשידור הציבורי. כעת אמור משרד התקשורת להפיץ את הצעת החוק, שתידון בוועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני).
ואולם, לא הכל סגור. בהסתדרות דורשים לפתוח במשא ומתן מורכב ורגיש סביב הסכם קיבוצי ותנאי העבודה החדשים בתאגיד החדש כעת. באוצר מסרבים בטענה שכל עוד לא גויסו העובדים, אין להם ארגון יציג, ולא ניתן לפתוח דווקא עם ההסתדרות במשא ומתן. הצדדים מקווים כי יגיעו להבנות גם בנושא זה בקרוב.
מתי ייושם החוק ויוקם התאגיד החדש?
קשה לא להזדהות עם מצוקתם של עובדי רשות השידור, שמיטלטלים בין ייאוש לתקווה סביב הידיעות המשתנות השכם והערב על המועד שבו תיסגר רשות השידור. המועד המקורי, מארס 2015, עבר מזמן, והמועד החדש (אחרי שינוי החקיקה) הוא 1 באפריל 2016. אלא שהתאגיד לא מוכן כלל, משום בחינה, להתחיל לפעול.
בתגובה לבג"ץ שהגישה אגודת העיתונאים מסר משרד התקשורת לפני כשבועיים כי החוק יידחה בעד שנה. אלא שמהר מאוד הבינו במשרדי הממשלה כי לא ניתן להאריך את מועד יישום החוק בזמן רב כל כך, בגלל הנומרטור. זהו המנגנון שמחייב את משרדי הממשלה להסביר את המקור של כל הוצאה ממשלתית, או לבצע קיצוץ רוחבי בכל תקציב המשרד. מכיוון שהעלות הנוספת של הפעלת רשות השידור במשך כשנה היתה מגיעה ל–100 מיליון שקל לפחות, ולא נמצא מקור לכך, הוחלט כי הארכה בשנה אינה אפשרית.
המועד החדש היה אמור להיות שלושה חודשים בלבד, אבל לאחר מכן הגיעה פשרה: שישה חודשים בלבד. כלומר, ב–1 באוקטובר נסגרת סופית רשות השידור, כל העובדים מפוטרים — ותתחיל הפעילות של התאגיד החדש. העלות הנוספת להפעלת רשות השידור, שעדיין מעסיקה יותר מ–1,100 עובדים, תהיה 50–60 מיליון שקל מקופת המדינה. סכום גבוה, אך במשרדי הממשלה אומרים כי לא ניתן היה למנוע את ההוצאה הזאת.
מהן ההסכמות בין ההסתדרות למשרדי הממשלה?
ההסכמה המרכזית היא לגבי מספר העובדים שיעברו מרשות השידור הישנה לתאגיד החדש. לפי ההסכם, מתוך כ–830 עובדי התאגיד החדש — 450 יהיו עובדי רשות השידור. בהסתדרות התעקשו על רוב של 51%. התאגיד, מצדו, יוכל לבחור את העובדים. רמת השכר שלהם לא תישמר (ממוצע שכר של יותר מ–18 אלף שקל בחודש), אלא תותאם מחדש בהתאם לנהוג בשוק.
הסכמה עקרונית חשובה נוספת היא כי בהוראת שעה יוכל התאגיד החדש לרכוש תוכניות אקטואליה ממפיקים חיצוניים במשך כשנתיים. כיום החוק אוסר על התאגיד לרכוש תוכן אקטואליה ממקור חיצוני וכולו צריך להיות מופק על ידי התאגיד. ההוראה החדשה מאפשרת לשדר תוכניות אקטואליה ברכש ממקור חיצוני כבר כעת.
עיתונאי רשות השידור מתנגדים נחרצות לאפשרות רכש של תוכניות חדשות. עם זאת, כרגע מדובר רק על תוכניות אקטואליה ולא מהדורת חדשות של ממש.
מה ישדר התאגיד החדש?
בשלב זה אין לתאגיד החדש תוכן זמין לשידור. משרדי האוצר והתקשורת אמנם הכריזו על הזרמה של כ–60 מיליון שקל לרכש הפקות, אך סכום זה עדיין לא הועבר בפועל, וגם אם היה מועבר, הפקת תוכניות אורכת זמן רב. הערוץ ייצא בקרוב בבליץ של קולות קוראים להפקת תוכניות, אבל אלה יהיו מוכנות רק בעוד שנתיים לפחות.
במקום זאת התאגיד החדש שיוקם באוקטובר ישדר תמהיל של תכנים שניתן להציג כעת. התמהיל הזה יורכב מתוכניות בענייני היום, רובן ברכש חיצוני; ספרייה של תוכני עבר מרשות השידור ולהיטים מההיסטוריה; סרטים דוקומנטריים שעוד לא שודרו מערוץ 1 ותוכניות שונות חדשות מהחינוכית; רכש תוכניות ייחודיות לתאגיד החדש, כמו תוכנית לייט נייט או תוכנית סאטירה, שניתן יהיה להפיק בחצי שנה.
השאלה המרכזית היא מה יעשה התאגיד בעניין שידורי חדשות. המגמה המסמנת היא כי עם הקמת התאגיד לא תשודר מהדורת חדשות מרכזית במקביל לערוצים המתחרים, מתוך הבנה כי לא ניתן יהיה לייצר מהדורה איכותית תחרותית. כלומר, ייתכן כי "מבט" במתכונת הנוכחית הגיעה לסופה.
במקום זאת, ייתכן כי שידורי החדשות יתבססו על מערך הדיגיטל של התאגיד החדש, שנמצא בשלבי הקמה מתקדמים, וישודרו תוכניות טלוויזיוניות חדשות המבוססות על התכנים הדיגיטליים. ואולם לכולם ברור כי יהיה צורך כעת לצאת לגיוס מאסיבי של עובדים, בעיקר עיתונאים, ולהקים חטיבת תוכן וחדשות.
יצירת התכנים לתאגיד החדש תלויה בהיקף ההזרמות של משרד האוצר. מעבר ל–60 מיליון שקל, האוצר הודיע לתאגיד כי יזרים בקרוב לפחות 110 מיליון שקל נוספים לרכש הפקות, ואולי אפילו 150 מיליון שקל, לאור החיסכון הכספי של התאגיד עד כה — וזאת כחלק מתקציב ההקמה הכולל שמגיע ל–350 מיליון שקל.
ומה בנוגע לקול ישראל?
בשונה מהטלוויזיה, תחנות קול ישראל משדרות כבר כיום ואין צורך להמציא את הגלגל מחדש. סמנכ"ל הרדיו של התאגיד החדש הוא גם מנהל קול ישראל כיום, שמעון אלקבץ, ולכן העברת הפעילות מרשות השידור הישנה לתאגיד החדש אמורה להיות פשוטה יותר — אחרי כיווץ כוח האדם וייעול. עם זאת, גם בנוגע לרדיו ייתכנו שינויים באופן הפעילות.
אלקבץ משמש כיום גם העורך הראשי של התאגיד החדש. בשלב זה התאגיד עוד לא מינה סמנכ"ל חטיבת חדשות, אף שהיו מועמדים לתפקיד. ההערכות הן כי אלקבץ ימלא בשלב הראשון בפועל גם את תפקיד מנהל חטיבת החדשות.
איפה ימוקם התאגיד החדש?
סאגה נוספת סביב הקמת התאגיד היתה סביב המיקום שבו הוא יפעל. החוק מחייב את הקמת התאגיד בשטח העיר ירושלים. אלא שאין בנמצא מבנה כזה המאפשר כבר כעת את הקמת התאגיד.
לפני כמה חודשים הגיעו אנשי התאגיד להסכמות מול אנשי ערוץ 9 לשכירת מתחם הערוץ במודיעין. המהלך נעשה לאחר אישור המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, שאיפשר לתקופה זמנית להקים את התאגיד במודיעין, במטרה ליישם את החוק.
בעלי אינטרס, בהם בכירים בעיריית ירושלים, ראש העיר ניר ברקת ופוליטיקאים נוספים יצרו לחץ למנוע את שכירת המתחם של ערוץ 9. ואולם כרגע, האפשרות של שכירת המתחם של ערוץ 9 נראית אקטואלית מתמיד, שכן היא קיבלה אישור חוזר נוסף מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. ההערכות הן שבסופו של דבר יוקם התאגיד במבנה במודיעין לצד משרדים שכבר פעילים בתל אביב (משרדי ynet לשעבר). במקביל מתקיים משא ומתן לשכירות של בניין קבע בשטח העיר ירושלים.
האם החינוכית תמשיך לפעול?
שר החינוך נפתלי בנט התחיל לצאת למאבק שמטרתו להשאיר את החינוכית כיחידת סמך במשרדו, אבל מהר מאוד הוא נכנע. לפי הסיכום הנוכחי, החינוכית תיכלל במסגרת תאגיד השידור הציבורי, אבל מאחר שהתאגיד עדיין צולע והחינוכית פעילה, היא תשתלב בתאגיד רק בתחילת 2018.
ואולם, כבר בשנה הקרובה, עם הקמת התאגיד, יש כוונה ליצור שינוי בחינוכית: שידורי האקטואליה שלה ייפסקו, והיא תיצור אך ורק תכנים לילדים. המשמעות היא שתוכניות כמו "ערב חדש", "סדר יום", "סוגרים חשבון" ואולי תוכניות נוספות יירדו משידור. עם זאת, החינוכית תמשיך לשדר תוכניות מרחיבות דעת למבוגרים.
עוד ב"TheMarker":
