השנים האחרונות היו מעולות לנשים בטלוויזיה. "ברוד סיטי", "בנות", איימי שומר, מינדי קיילינג – מסתבר שנשים מצחיקות עושות טלוויזיה מעולה. הן לא הראשונות, ברור, טינה פיי ו"רוק 30" כבר היו כאן לפני עשור, אבל עכשיו הן כבר לא חריגות בנוף הטלוויזיוני. איפה שלא תחפשו, בין אם ברשתות טלוויזיה או בכבלים, תצוץ לכם איזו "קימי שמידט" (טינה פיי, נטפליקס), או "אנריל" (שתי יוצרות, שתי גיבורות ראשיות, רשת לייפטיים) או "האקסית המשוגעת שלי" (שתי יוצרות, גיבורה ראשית, רשת CW).
אצלנו, כידוע, המצב קצת שונה. אין לנו יותר מדי סדרות באופן כללי וכשכן, יוצרים אותן גברים. נכון, לפי ויקיפדיה אחת מיוצרי "כפולים" היא אישה וגם שירלי מושיוף אחראית לסדרה הישראלית הטובה ביותר בשנים האחרונות – "איש חשוב מאוד", ועדיין, רוב גברי מוחץ שקצת כמו זקפה בחוף הים, קשה לפספס אותו. אבל זה בסדר, סופם של טרנדים להגיע גם אלינו ולצד התורים בברגר קינג, עולה היום גם "האחיות המוצלחות שלי" ב-yes, הסדרה שיצרו וכתבו גלית חוגי ונועה ארנברג המוכשרות. ביים: גורי אלפי, שהוא אמנם גבר אבל נסלח לו על זה.
"האחיות המוצלחות שלי" מתמקדת בשלוש אחיות שההורים שלהן נוסעים לטיול מסביב לעולם והן צריכות, לראשונה, להתמודד לבד עם העולם. מור (טס השילוני), הקטנה מביניהן, היא חיילת ממורמרת. אורית (דנה אברהם סמו) הבכורה היא מורה שמנהלת רומן עם אישה ומכחישה את זה ונטלי (נלי תגר) היא האחות המפונקת שמסרבת למצוא עבודה ולהתבגר. כולן משחקות מצוין ומחוזקות בשחקני משנה מעולים – גל תורן הוא המפקד המתעלל של מור בבסיס, גילי סער היא המאהבת של אורית, גלעד כהנא המקריפ הוא היזיז של נטלי ואלין לוי מפתיעה ומתוקה כחיילת בבסיס של מור.
קול של מור
הסדרה חמודה וקלילה והדבר שהכי מתחשק זה להרים לה, כי באמת שאנחנו צריכים פה עוד סדרות כאלה, אבל התחושה הכללית - אולי בגלל ציפיות גבוהות מדי - היא שהיא הייתה אמורה להיות מצחיקה יותר. זה הולך ומשתפר עם הפרקים (החמישי כבר מוצלח מאוד), אבל לרגעים נדמה שהיא עוברת בהמתנה לבדיחות שלא מגיעות או להיפך, שמגיעות ואז נרצחות על ידי ביאור מפורט שלהן. למשל, הסצנה שבה אורית חושדת שגם סבתה לסבית הייתה מעולה, אילו היא רק הייתה נשארת עם הרמזים האלו תלויים באויר. כי לא רק הדמויות חשדו, גם אנחנו הצופים, אבל במקום זה מבהירים את הסיטואציה בעזרת שיחת טלפון ופלאשבק. אין בזה צורך, עלינו על זה בעצמנו, הרחנו את זה מקילומטר, שחררו. בכלל, מבחינה צורנית, יש לא מעט שימוש בפלאשבקים או חזיונות דמיוניים שמרגישים מיושנים. תוספות אסתטיות שהערך שלהן צורני בלבד, אבל שמיצינו אותו כבר בסדרות כמו "אלי מקביל" ואינספור סרטים.
כל האחיות כתובות יפה ונבנות לכדי דמויות אמינות ומובחנות, מור היא האהובה מביניהן. הרגעים בבסיס הם אלו שעובדים הכי טוב, אבל הם בעיקר נראים כמו ספין אוף של "אפס ביחסי אנוש" (לא שזה רע, אגב). הדמות של נטלי, האחות האנוכית, היא זאת שהכי מרגישה כמו מישהו מ"גירלז", אבל עם דגש על סצנות מבוכה קטנות שלפעמים מצליחות קצת להתיש. דמותה של אורית היא הפחות מעניינת מביניהן, אבל כן מספקת איזשהו דיבור לסבי חדש שעדיין לא ראינו בטלוויזיה.
"האחיות המוצלחות שלי" מאוד קלילה, לפעמים אוורירית מדי. חמשת הפרקים שבהם צפיתי היו מהנים, אבל האמת שהותירו אותי אדישה. כלומר, לא מדובר פה בקולו של דור, אבל כן בסדרה חמודה שיש בה משהו חשוב. לא רק בגלל שהיא חטיפית ועכשווית ונכונה, אלא בעיקר כי אחריה תהיה עוד סדרה, אולי גם היא של שתי היוצרות האלה, והיא כבר תהיה מעולה ממש.
"האחיות המוצלחות שלי", yes comedy, היום ב-22:00 ישודר מרתון של כל הפרקים