שחקני חיזוק: עוד מפלגות שצריכות להתחזק בפרשני "יציע העיתונות"
אלי אוחנה עזב השבוע את תכנית הספורט כדי להצטרף לבית היהודי (ולעזוב אותה כעבור יומיים). אבל למה לעצור שם? החלטנו לשדך את אנשי היציע למפלגות ישראל. מה הקשר בין משה פרימו למשה כחלון, איך אריה מליניאק יציל את יצחק הרצוג, ולמה קופמן-ליצמן יכולים להיות הרבין-פרס הבאים
לגל העיתונאים השוטף את המערכת הפוליטית – ינון מגל בבית היהודי, שרון גל בישראל ביתנו, קסניה סבטלובה וזוהיר בהלול במחנה הציוני – הצטרף השבוע אלי אוחנה. אמנם, לא בדיוק עיתונאי - בעצם, ממש לא עיתונאי - אבל חבר של כבוד מפוקפק ב"יציע העיתונות" בערוץ הספורט.
אוחנה, שעמד לקבל שריון בבית היהודי, הספיק אתמול כבר לחזור בו, אבל זאת לא סיבה לעצור את המומנטום. אם אוחנה כבר הסכים לוותר על הכיסא, זו הזדמנות נהדרת לפרק את היציע ולפזר את יושביו בין מפלגות ישראל. הנה כמה חיבורים שהיינו שמחים לראות.
בוני גינצבורג למרצ
בוני גינצבורג הצטרף ל"יציע העיתונות" על תקן "ההוא שסולד מיציע העיתונות". יחסית לאדם שביקר בעבר את התכנית – גם בפני חבריה – גינצבורג יישר קו מהר מאוד עם המדיניות הנהוגה באולפן. אם שוער העבר האגדי מחפש בכל זאת מקום שבו לא ייאלץ להילחם על מקומו בצעקות, הוא יכול למצוא אותו במרצ. הסנוביזם האליטיסטי שלו ישתלב נהדר עם זה של זהבה גלאון. במרצ ימצא גינצבורג מקלט שלו, מנומנם ולא ממש רלוונטי – ממש כאילו לא עזב את הערוץ הראשון מעולם.
בוני גיצנבורג למרצ | צילום:
דור מלכה
רון קופמן ליהדות התורה
ציפי לבני הבית"רית רצה עם מפלגת העבודה. שלי יחימוביץ' הצביעה לחד"ש לפני שעשתה את אותו הדבר. אוחנה הליכודניק הצטרף לבית היהודי. שרון גל אפילו "לא זוכר" למי הוא הצביע, אבל זה בטוח לא היה לישראל ביתנו. אז למה שקופמן לא ילך עם החרדים?
החיבור בין קופמן לחרדים יכול להפוך את יהדות התורה ללהיט הבא של הכנסת. קופמן יהיה ליהדות התורה מה שחיים אמסלם היה לש"ס – שטינקר, גרון עמוק, חושף ערוות. חודש אחד עם קופמן-ליצמן, והמאבק היצרי בין רבין לפרס ייראה לכם כמו ברית הזוגיות.
רון קופמן ליהדות התורה | צילום:
חדשות 2
משה פרימו לכולנו
יש משהו טבעי בחיבור בין צמד המשהים. כחלון ופרימו, פרימו וכחלון. זה רץ על הלשון כמו ציפי ובוז'י, מקס ומוריץ, שקע ותקע. שניהם משדרים פשטות, עממיות וחיבור לשכבות החלשות. לכחלון היו עד לא מכבר יותר מנדטים ממועמדים שינצלו אותם. לפרימו יש יותר סקופים מעובדות שיגבו אותן. כחלון הוביל את מהפכת הסלולר. פרימו חייב את הקריירה התמוהה שלו לסלולר. שיתוף הפעולה ביניהם הוא בלתי נמנע.
אבי נמני לישראל ביתנו
בעוד המפלגה של אביגדור ליברמן הולכת ומסתבכת, אבי נמני רק הולך ופורח. רכש כמו נמני יכול לשדרג את ישראל ביתנו הקורסת, והקשר ייטיב עם שני הצדדים: ליברמן יקבל מולטי טאלנט שידו בכל, עם צבא אוהדים גדול בהרבה מזה של שרון גל; נמני יקבל מפלגה שיודעת להפיק את המקסימום מקשרים בעייתיים ומאינטרסים צולבים. מכאן הדרך לשריון מקום ריאלי למונאס דאבור היא רק עניין של זמן.
אריה מליניאק למחנה הציוני
אם יש משהו שיצחק הרצוג צריך כדי להתמודד כשווה מול בנימין נתניהו, זה קואצ'ר. אריה מליניאק, שאימן לוחמים משוגעים כמו מייק קרטר ונאבק בשליטים אבסולוטיים כמו שמעון מזרחי, יוכל להפוך אפילו את בוז'י לארל וויליאמס. חוץ מזה, זה יתן לו הזדמנות ליישם סוף סוף את מסקנות ועדת מליניאק שמתייבשות על המדף מאז 1993. ולא בצדק.
ניב רסקין לליכוד
אם רסקין רוצה להרגיש בבית, יש רק מפלגה אחת שבה יוכל להמשיך בעבודתו כרגיל. בין הח"כים הצעקנים ממרכז הליכוד, רסקה לא ישים לב שהחליף את יציע העיתונות של ערוץ הספורט בספסלים האחוריים של הכנסת. למירי רגב יש פה יותר מטונף מאשר לברקוביץ'; את המהלכים שאבי נמני עוד לא למד, זאב אלקין עשה כבר בגן חובה; וישראל כץ הוא מחליף טבעי לרון קופמן. ודני דנון? פי 1000 יותר משה פרימו.
ניב רסקין לליכוד | צילום:
יוסי צבקר
שלמה שרף ליחד
כולנו כבר יודעים מה חושב שליימה על עובדים זרים. שחקנים זרים הם "זרים לענף"; את רובן ראיוס הוא היה שולח "במטוס הקרוב הביתה"; ואת איבזיטו אוגבונה היה "שם בכלוב ושולח לניגריה". נשמע כמו דף המסרים של אלי ישי.
