תשאלו כל מי שהיה בלונדון, והוא יספר לכם שהוא מתגעגע. לא חסר למה להתגעגע בבירה האנגלית: חורף רומנטי, מבטא בריטי מושלם, האובססיה למשפחת המלוכה ומוזיאונים הם רק חלק מהדברים שהופכים את לונדון לעיר שכיף לבקר בה. אוכל? אפילו בשיר של חווה אלברשטיין מתעלמים ממנו. נקניקיות על הבוקר ויותר מדי פיש אנד צ'יפס מעולם לא הקנו לאומה הבריטית מקום של כבוד בצמרת הקולינריה.
אבל ב"רויאל שף" (א'-ה', 20:30, yes comedy) רוצים שנרגיש חו"ל ומקיימים. אז מה זה משנה אם השף שהבאנו הוא בכלל צרפתי ושלונדון לא יכולה להתחרות במספר כוכבי המישלן שיש לערים כמו טוקיו, פריז או ניו יורק? עממיות – יש, תרבות אחרת – יש, שפה זרה – יש. יאללה, להתחיל לצלם.
כדי שזה יהיה אותנטי קיבלנו את אייל ברקוביץ', כי מה יותר אותנטי משחקן כדורגל לשעבר שמציג את התרבות הבריטית לבעלי מסעדות עממיות? על תקן המומחה שצריך להתחנף אליו נמצא אלבר רו, שף עם שלושה כוכבי מישלן שאפילו בבאר שבע מסתבר שמכירים, ואת המופע מובילים שישה (שבעה, אם מחשיבים את האחיות בנפרד) שפים נבחרים מבערך כל ז'אנר של מסעדות עממיות שיש לארץ להציע. לכאורה נראה שזה מספיק: אוכל, הומור וקצת התנשאות תמיד עבדו טוב. אבל ברויאל שף רוצים לוודא שהם סחטו את הסיטואציה עד הסוף. הם כנראה חשבו שלקבץ לתחרות שפים ישראליים ממטבחים שונים ולתת להם להתחרות על רקע הקור האנגלי ונימוסי שולחן בריטים לא ימשוך מספיק עניין. אז לפרק הראשון הם הביאו את המלכה, וויליאם, צ'ארלס ועוד בחורה צנומה עם פן ובייבליס. כלומר, את הכפילים של מי שאמורים להיות בית המלוכה הבריטי ו"בואו תראו איזה מצחיק שכולם חשבו שהמלכה בכבודה ובעצמה עפה על החילבה של התימני".
הצעד הזה הריח כמו מאמץ מיותר, אין צורך להדגיש את הדיסוננס בין העממיות של השפים ברויאל שף לקרירות האירופאית, הפער הזה מסריח מכל פריים. להפיל את המתמודדים בצורה כל כך ברורה על השעה הראשונה של התחרות, הרגיש כמו צעד קצת נואש. ולמרות שתוכניות מהסוג הזה בנויות ברובן על היכולת לגרום לנו לצחוק על המתמודדים, זה לבד לא מספיק. את הלקח הזה היו אמורים ללמוד כבר ב"לה לה לנד" - לא משנה כמה אנגלית עילגת תישפך, מה שהחזיק אותנו מול המסך זו הציפייה שהאחיות בן ישלימו.
אז אחרי שכולם הבינו שלא כל סבתא עם כובע היא המלכה אליזבת ושוויליאם האמיתי היה מת לקו שיער שופע כמו של החיקוי, נשארנו עם אוסף של שש דמויות שאמורות לייצג לנו את המטבח הישראלי, שש דמויות שעליהן תבנה ותיפול ההצלחה של רויאל שף. בפרק הראשון נדרשו המתמודדים להכין את מנת הדגל שלהם בשעה, צעד שהקפיץ את כולם למטבח עוד לפני שאייל סיים את המשפט. את כולם חוץ מאת "דוקטור שקשוקה" שעמד ותהה איזו מנה להכין (רמז: שקשוקה וסלט). השף אלבר רו אהב את כולן. ולמה לא בעצם? מאומה שאבני המזון העיקריים שלה הם בירה ומטוגנים, קובה סלק היא ללא ספק גיוון הכרחי. אפילו חנוך שנדרש למכור אוכל הודי לאנגלים, דרגה מעל למכור קרח לאסיקומסים, עבר את המבחן בהצלחה.
בפרקים הבאים סביר להניח שיעשו הכל כדי להוציא את השפים מאזור הנוחות הקולינרי ועל הדרך להוציא כמה שאפשר מהאינטגרציה התחרותית בין- עדתית שהיא הלחם של הסדרה. לא שיש להם הרבה ברירה, גם עשרות בדיחות על חשבון המתמודדים לא יצליחו לספק את הסחורה אם לא נצליח לחבב אותם קצת. מהפרק הראשון גם די ברור שמארגנים לנו קצת מתח מיני בין בין לירן "פלאפל" גבאי למריה, נציגת המגזר הרוסי. לירן היה כל כך מהופנט מנוכחותה של הרוסיה הצעירה שלא וויתר על הפיק אפ ליין הכי תמוה שאפשר לחשוב עליו בהקשר הזה - "אז את טובה באוכל רוסי?". אם לא הייתה עונה בחיוב עוד היינו עלולים לחשוב שהיא בעצם מ"דוד חביב ובניו".