דחייה היא אף פעם לא דבר קל. לא לכולם קל להתגבר על מישהו קרוב שהבטיח להשאר עד הסוף, והחליט לעזוב באמצע. לאחיות מלול זה קרה פעמיים, ולמרות שהן מעולם לא נחשדו כחובבות שתיקה, דווקא בעניין צונג' הן נשארו ללא מילים. ההתייחסות היחידה שלהן הייתה חשש רגעי שלא ישארו חנונים בעולם כי הן מכחידות (מילה שלקח להן לפחות 20 נסיונות לשלוף מהזכרון) אותם. לאן החנונים נעלמים כשהתאומות מלול מגיעות?
ב"יפה והחנון", כמו ברוב התוכניות ריאליטי, אוהבים לחגוג את המתמודדים שלהם. שבועות שהמלהקים בילו בטכניון חייבים להשתלם איכשהו, אבל ההיעלמות של צ'ונג עברה מתחת לרדאר. כדי לטאטא את העניין הם הביאו כל חנון שהיה בארסנל (ועבר מספיק זמן כך שאחד מהם אפילו הצליח לפתח שרירים!) ועשו לו את המייקאובר הנחשף. עד שהחנונים האמינו שהם התחמקו מטרנד המוהיקן של 2004, באה ההפקה ומשכה אותם בחזרה שוב. כשההפקה בהיסטריה, כולם מגוייסים. מרחיקי הלכת יגידו ששיפוץ תמיד נועד להסתיר משהו.
עוד בערוץ התרבות:
אבל מה גרם לאנשים של "היפה והחנון" להתעלם מהחנון האקזוטי במופע קוסמות שלא היה מבייש אף מועמד במשימת החזרה? אחרי שזרקו עליו כל קלישאה אסייתית כדי שבסוף עוד יצבעו לו את השיער לורוד, טענו שהוא עזב בגלל סיבות משפחתיות. אף אחד לא יכול להתווכח עם סיבות משפחתיות, משפחה זה קדוש ובסין מותר להוליד רק ילד אחד, אז בכלל. אבל מאחורי הקלעים ישנם דיבורים על כך שצ'ונג התנהג בצורה לא הולמת כלפי ההפקה בפרט והאחיות בכלל. בסדרת טלוויזיה בה מתמודדת עם כתר מצווה על אחד הבנים לשרת אותה תוך שהיא מטיחה בו שמות גנאי, ומתמודד אחר נדרש לדבר שוב ושוב על המשקל שלו, אפשר להניח שצורה לא הולמת היא קצת יותר מאי החלפת המצעים בבוקר. יכול להיות שבהפקה מנסים להגן על המתמודד שאולי הפגין התנהגות מסוכנת, אבל קשה לא לתת למחשבות לנדוד במקרה זה.
אבל סיני אחד לא יגרום לאף אחד לוותר על הצמד הקומי הגדול ביותר מאז אבוט וקוסטלו. ולכן, התאומות התגייסו כדי למצוא להן חנון חדש. בשיאו של הפרק ראיינו היפות את המתמודדים כדי לדעת מי מהם מתאים להחליף את צונג' באמצעות שאלות כמו "איך השתנית מאז שנגמרה התכנית?". האם האחיות יודעות איך הן השתנו? כנראה שלא. שינוי הוא אוברייטד. אנחנו נקשרים למתמודדים כי אנחנו אוהבים אותם כמו שהם. השינוי הוא רק בשביל המצפון שלנו, בשביל התקווה שבסוף הדרך נהפוך לאנשים טובים יותר. כי האמת היא שאף חנון לא זקוק באמת לבגדים הדוקים ואם היפות לא יידעו מה זה ארטישוק, האנושות לא תידרדר לאנרכיה. אבל אנחנו כל כך מתעקשים על "התהליך", על ההוכחה של בזבזנו סתם זמן מול המסך, אפילו אם לפעמים זה לגמרי בסדר.
הדיווחים על הקריסה נפשית של צ'ונג שהובילה לאקטים שאף אחד לא מוכן לדבר עליהם, צריכים להדאיג את כולנו. משהו קרה מאחורי הקלעים, משהו שאף אחד לא מוכן רוצה לחשוף. אפילו קליפ עזיבה דרמטי שמסכם את הזמן של צ'ונג בוילה לא קיבלנו, רק מכתב שהקריא באינטונציה שמזכירה את ההודעה של גלעד שליט מהשבי. יום אחד נגלה ששבי בידי האויב הוא כלום לעומת שבי בידי הריאליטי.