לפי מחקר שביצעה עבור mako חברת "יפעת SOCIAL", על פי רשימה קבועה מראש של מרואיינים ובדקה שורה של מרואיינים, עלה שהפוליטיקאים ללא ספק שולטים. הפוליטיקאי שזכה לדקות השידור הרבות ביותר בטלוויזיה וברדיו מאז תחילת המבצע ועד יום שני (ה-19.11) בעשר בבוקר, הוא יו"ר מפלגת "קדימה", שאול מופז. לפי המחקר, יו"ר קדימה והרמטכ"ל לשעבר, בילה בחמשת הימים הראשונים למבצע 159 דקות מזמנו כמרואיין בטלוויזיה וברדיו והופיע ב-35 אייטמים שונים. במקום השני בטבלת דקות השידור ומספר האייטמים בהם הוא מופיע נמצא אלי ישי, שר הפנים מטעם ש"ס וסגן ראש הממשלה. אחריו ברשימה, עם 153 דקות שידור ו-37 אייטמים שונים, ח"כ אופיר אקוניס מהליכוד.
"חשיפה תקשורתית היא בדרך כלל טובה בעיקר בנושאים שאתה מכיר, מבין ובעל ניסיון בהם", מסביר יועץ התקשורת של מופז, אימרי מזור, את מקומו הבולט של יו"ר קדימה, "הניסיון של מופז בתחום הביטחוני כמי שהוביל גם כרמטכ"ל את וגם כשר הביטחון את מדיניות החיסולים, הוביל את מבצע חומת מגן ושירת כאלוף פיקוד הדרום, מציבה אותו כמי שבאמת מבין בתחומים האלה ולכן זה דבר חיובי, הן מבחינת מופז והן מבחינת התוכניות השונות שמעוניינות בו כמרואיין".
יחימוביץ' הוכיחה שיש לה מה לומר בענייני ביטחון
במקום הרביעי יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', עם 115 דקות שידור ו-33 אייטמים, שמביעה תמיכה בלתי מסויגת במבצע "עמוד ענן" ומצטרפת בעמדה זו למרבית הפוליטיקאים המכהנים (מלבד חברי מר"צ וחברי המפלגות הערביות). רוני רימון, יועץ אסטרטגי ושותף במשרד רימון-כהן-שנקמן מוסיף שלמרות שרבים מהפוליטיקאים מדגישים כי הניחו את קמפיין הבחירות בצד בעת המבצע, תזמון המבצע הצמוד לבחירות הוא בעל השפעה מכרעת. "מאז המבצע וכל עוד צה"ל לא נכנס לתוך עזה כל המפה הפוליטית נעה ימינה ותמיכת הפוליטיקאים במבצע היא די גורפת, מלבד מר"צ, ולכן כדי לקבל דקות שידור, כל כמעט כל פוליטיקאי מתבטא באופן קיצוני יותר", אומר רימון, "גם יחימוביץ', לא מעוניינת להיתפס כשמאלנית. לפיד הגדיר אותה כשייכת לשמאל והכריז שהוא מסמן את האמצע. הם מתחרים במידה מסוימת על אותם הקולות ולכן היא מופיעה כמי שתומכת בממשלה ואשת מרכז פטריוטית".
מיד אחרי יחימוביץ' בטבלה ניתן למצוא את שר התחבורה, ישראל כץ, המתגורר במושב כפר אחים הנמצא בטווח הרקטות, ובילה 111 דקות שידור ו-30 אייטמים באולפן; חבר הכנסת מטעם "קדימה", נחמן שי, שנהג להרגיע אותנו במלחמת המפרץ בתור דובר צה"ל הגיע למקום השביעי, מייד אחרי דובר צה"ל הנוכחי, יואב "פולי" מרדכי (האורח היחיד שהצליח להתברג לעשירייה הראשונה שאינו פוליטיקאי); שר החינוך, גדעון סער, במקום השמיני, בעוד שר החוץ, אביגדור ליברמן במקום האחת עשר בלבד עם 90 דקות שידור ו-29 אייטמים. ח"כ עמיר פרץ, מי שהפך לגיבור השעה בעקבות הצלחת כיפת ברזל נהנה בימים הראשונים למבצע מ-42 דקות ו-9 אייטמים ונמצא במקום ה-15 ברשימה.
"המרואיינים מתים להופיע בטלוויזיה", מסביר רימון, "הדוברים שלהם עושים שעות נוספות ואני אומר את זה כי אני יודע, הם ממש נאבקים על כל רבע דקת שידור". אבל לצד אותם מרואיינים ש"דוחפים" כדי להופיע על המסכים, ישנם גם כאלה שמעדיפים לשמור על זכות השתיקה בתקשורת בעת המבצע.
כולם רודפים אחרי גבי אשכנזי
"הפוליטיקה מוציאה אנשים שלא התראיינו בעבר, לאולפנים", מסביר חיליק שריר, סמנכ"ל התוכן של "חדשות 2", "אפשר לראות למשל את יעקב פרי שניתן להניח שהחל להתראיין בעקבות הצטרפותו למפלגת 'יש עתיד'. אבל מנגד יש גם פוליטיקאים שכמעט ולא הופיעו על המסכים עד עכשיו, למשל: בני בגין ושר המשפטים יעקב נאמן".
שריר מסביר כי סדר העדיפויות מבחינת ראיונות עם פוליטיקאים בזמן המבצע הוא ברור למדי. "כמעט בכל הפאנלים והמהדורות יושב נציג ממשלה, שיציג את עמדותיה: רצוי שיהיה שר, ורצוי אפילו יותר שיהיה אחד מהתשיעייה. פוליטיקאים עם רקע צבאי בדרך כלל מבוקשים יותר בזמנים כאלה".
עורך ב"חדשות 10" מסביר, כי "הפוליטיקאים הבכירים מאוד הם המבוקשים ביותר. גם אנשי צבא בכירים לשעבר ורמטכ"לים לשעבר מבוקשים בימים אלה. כולם למשל רודפים אחרי גבי אשכנזי, אבל הוא לא מתראיין בינתיים. כמובן שבמקרה הצורך גם יורדים בסדר העדיפויות. פוליטיקאים רבים מציעים את עצמם. הדוברים שלהם עושים הרבה טלפונים. יש פוליטיקאים שכבר הפכו כמעט לחלק מהנוף באולפנים".
איפה נתניהו?
חשיפה מרובה בתקשורת לא בהכרח משחקת לטובת הפוליטיקאים. במקרים מסוימים, רוטברט מדגיש, היא אף עלולה להזיק. "פוליטיקאי שמתראיין לתקשורת צריך להיות חד ולא למחזר את דבריו. פוליטיקאים שמתראיינים זמן ממושך באולפן עלולים ליצור רושם שהם לא עושים כלום מלבד לשבת בחליפה בתל-אביב. אלי ישי למשל, הוא לא דמות ביטחונית ולא יכול להרשות לעצמו לבלות זמן ממושך מדי באולפנים. בנוסף, שהות ממושכת מדי שם עלולה ליצור רגעים מביכים בהם הפוליטיקאי יושב באולפן ולא פונים אליו. הצופים מזהים שהוא משועמם או לא תורם לדיון וזה עלול להראות פתטי". "במובן הזה", הוא מסביר, "הטלוויזיה היא אומנם מדיום עוצמתי יותר אבל ברדיו קל יותר להיות עניינים ולשדר תחושה שאתה נמצא בשטח".
מי שנעלם מהתקשורת באופן יוצא דופן הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו שבעת המבצע, כמעט ולא הפציע על מסכנו. "נתניהו היה יכול לנצל את המבצע הרבה יותר מהבחינה התקשורתית ובכל זאת הוא ממעט לשחרר הצהרות", רוטברט משבח את התנהלות ראש הממשלה, "בעייני הוא עושה בחוכמה כי לרוב אנשים מצטערים על הצהרות שנעשות בזמנים כאלה, בהם נוטים לאמוציונליות. מיעוט ההצהרות שלו מונע הרבה מהביקורת עליו, גם זאת של עיתונאים וגם ברשת החברתית".