נפתח במקבץ תהיות: למה לאביחי, הפייבוריט של המדור (אחרי כוכב), אין אף שערה בבית השחי? האם הוא התעוור בבית השחי? האם מדובר בתאונת גילוח? אולי הוא בכלל חשב שזה שפם? ואם כבר לצאת נגד שיער גוף, אז למה לא להפנות את זה למטרה ראויה באמת כמו הצמה הדוחה של שם? יכול להיות שהסיבה האמתית ששתי החברות של אביחי "עזבו אותו בשביל ערסים" כהגדרתו, היא שלחבק אותו מרגיש כמו לפלט צלופח?
הפרק מתחיל בבחירות דמוקרטיות לראשות הבית, אנדל וחמימו מוותרים מראש על ההתמודדות כי הם לא מאמינים שיש להם סיכוי, הרי המדינה נטשה את הפריפריה ואת יוצאי אתיופיה וכולנו יודעים שבית האח זה מיקרוקוסמוס. חזי, שם ואביחי נבחרים למועמדים הסופיים. מעניין לגלות שתהילה, שהצביעה לטראמפ בבחירות בארה"ב, לא חושבת שנשים צריכות להיות בשלטון. הסיבה הרשמית: "בנות זה עם חרא, אין מה לעשות". אבל עדיין אל תהדקו את הצ'וקר מסביב לצווארה, לפחות לא לפני שתראו את סגירת המעגל בינה ובין אורנה: יחסים שהחלו בסכסכנות ושנאה, המשיכו בחיבוק של שותפות גורל כשהבינו ששתיהן עניות, ובטח יסתיימו בהעמדה הבאה להדחה. נו, כמו שתהילה בטח אמרה מתישהו: נשים נשים שק של נחשים.
פייבוריט נוסף של המדור הוא שם. אין לי מושג למה יאיר אח חורג, שלמד איתו בתיכון, לא מפרגן לו. שניהם מעצבנים במידה שווה ואפילו דומים, כאילו, חוץ מהקטע ששם כריזמטי וחתיך. לאחר מסע בחירות מאתגר, שבמסגרתו הדיירים עפים על משחקי המילים "בעזרת השם" ו"בעיניים עצומות" (למה לא "יד ושם" ו"עין תחת עין"?), חזי נבחר לראשות הבית. משימתו הראשונה: לחלק את הדיירים לעניים ועשירים. משימה קלאסית כי כידוע, הדרך המהירה ביותר לעורר כעס אצל אנשים היא לתת להם תחושה שדפקו אותם. חכו שהם יצאו מהבית ויגלו את חוק השקיות. בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, חזי נותן ג'ובים למקורבים ומשליך את חיים, עדן ושם לצד של העשירים, ואז מוסיף גם את כוכב, שמוליק ואביחי מפאת אייג'יזם ומוגבלות פיזית.
ההתמרמרות מתחילה עם שני, וכוללת ריב עם חזי והרבה פרצופים משונים מצידה. למה כולם שונאים את שני? האם זה בגלל שהיא מסתובבת רק עם מגבת מול אנשים מבוגרים כמו שמוליק ספן? (ואגב, שמוליק ספן הוא כמו צופה של "האח". רק יושב וצוחק, אפס תרומה), או שאולי, כמו שחזי העיר לה, היא מחפשת מצלמות? (בניגוד לכל יתר המופנמים שם, כאילו). כך או כך היא באה רע לכולם, נדמה שהאדם היחיד שמנסה להיות נחמד אליה בסביבה היא כוכב, שכמו שכבר כתבתי - בינתיים מסתמנת כנסיכה האמיתית של הבית. היא מצחיקה, כיפית ומרגישה כמו סבתא של אלין לוי, יאללה לגמר.
השיחה בין אביחי לאנדל הייתה מרגשת, תודו. אביחי הוא לא רק דושבאג חתיך למות, יש לו גם צד חסר ביטחון בגלל כל הבנות שלא רוצות לצאת איתו כי הוא עיוור. כמובן שיכול להיות שהסיבה האמיתית שהן לא רוצות לצאת איתו היא שהוא חובב פיק אפ ליינים בסגנון "את נראית מדהים. כל עוד לא מסתכלים לך על הגוף", אבל לא נתקטנן. בכל מקרה עושה רושם שמעיין כל כך מאוהבת בו שלא תהיה לה בעיה להסיע אותו למקומות או לעזור לו לגשש את דרכו לברים. מדהים לגלות שאפילו סירובו לרכוש לה שיר של עדן בן זקן ב-25 שקלים, שזאת חתיכת נורת אזהרה, לא הוריד לה (כלל לחיים: עדן בן זקן > מכונת אספרסו). ואגב, אם יימאס למעיין, גם תאלין הודיעה במפורש שהייתה זורמת. אין לאביחי מה להתייאש, אלוהים סוגר דלת ופותח חלון.
נחזור למשימה. העשירים מדוושים בשביל תקציב מותרות והעניים מדוושים בשביל חשמל, מה שמספק לנו כמה רגעי פלירטוט בין אנדל לבין עדן. אולי עוד יש סיכוי שיקרה שם משהו? מסתמן שלא, אחרת הם לא היו מגיעים תמיד לסוגיות כמו "גנים של סוסים", "חוש קצב מדהים", "תרומות דם" ועוד שיחות מאולצות שאפשר לסכם בקטגוריית "וואו אנחנו שני אנשים שונים בתכלית ואין בינינו שום חיבור בוא נדבר על המכנה המשותף היחיד בינינו אחרת פשוט נשתוק זה בחברת זה לנצח". תשמעו, אם אנדל ימשיך ככה, הסיכויים שלו עם בנות טובים יותר רק מאלו של האח החורג, וזה לא מקום שהוא רוצה להיות בו. לסיום, חזי כורה את הקבר של עצמו ומעמיד את העניים להדחה. האח הגדול לא מאמין שזה קורה לו ונחנק מההלם, נמליץ על נוסידקס.
הגילוי המחריד של הפרק: הקפה שכוכב שותה כולל כפית נס עלית, כף סוכר וסוכרזית אחת, שיוצרים את התרכובת הכימית הידועה בשם ציאניד.
אמרו
"אני בכיף מגלח שפם קטן" (שם מאיים להיות היטלר, ומכשיר את הדרך לחזון משימת ה"שואח")
"הדבר היחיד שאני רוצה ללחוץ לך עליו זה על הלב" (אביחי. בוגר החוג לאמנות הפיתוי)
"חזי יש – אל תתייאש. בחזי בחרת – אוכל אכלת" (צוות קמפיין הבחירות של חזי, רואים שסורקין כותב לו את הנאומים)
"בעיניי כולכם שווים ואני טראש כמוכם אחרת לא הייתי פה" (שם. את הקול שלנו קיבלת)
"אם אני שומעת עוד פעם את השיר הזה מישהו ימות" (שני, רוצחת את ג'ורג' מייקל)
"תצניעי קצת, לא יקרה כלום" (חזי לשני. צניעות זאת מלכות)