אומג, טל זכתה! ירדה במדרגות עם שמלת הרצח הכי חגיגית במלתחתה ועוד הספיקה לתלות פוסטר של פרה. וואו, זכייה מפתיעה. ומשמחת. טל הייתה בטוחה שהיא תשרוד רק שבועיים, והאמת שכולנו. כמה אפשר לשמוע על פרות נאנסות והאנמיה של גארי יורופסקי? אבל היא ופתיתי הטופו שלה נכנסו ללב. היא עשתה לטבעונות מה שקקי של עטלף עשה לאבולה, לכו תעצרו את זה עכשיו. אבל בזמן שאתם עולים על רכבת הסייטן, זכרו שמעבר לטבעונית טל גם הייתה זו שלא היססה לחבק את דנית כשהיא מלוכלכת כולה ולהרים את כל מי שבדאון, לא חשוב מאיזה מחנה. אולי היא הייתה עצבנית ועם פה גדול וקצת פסיכית, אבל היא גם אדם נדיב וחם ואוהב. היא נכנסה לאח הגדול כאג'נדה מהלכת, אבל יצאה ממנו אחרונה רק בגלל שהתגלתה גם כבן אדם. כמובן שאם היא מתעוורת מהתהילה ולוקחת קמפיין למעדני מזרע אז שכחו מזה. וכולם ביחד - צדק! חמלה! מיליון!
נקווה שטל לא כעסה כשיצאה מהבית וגילתה שחברתה הטובה אורטל בן דיין חבשה על ראשה קנרית מתה. אולי היא בכלל הייתה עסוקה בלנסות ולפענח את ז'קט הדיילות של אנה בצירוף הצמות שבטח אורטל גושן קלעה לה לפני השידור? אבל רגע, חייבים להקדיש כמה מילים לזה שכמעט לקח את המיליון, אלדד. כולנו היינו בטוחים שזה בכיס שלו, סביר להניח שגם הוא עצמו, אבל הוא הפסיד בכזאת שלווה אצילית שמוכרחים לטפוח על שכמו בחיבה בעזרת נוצת טווס. ובכלל, תוך שתי דקות גם להפסיד מיליון וגם לראות את השמלה המחרידה של קארין? לא קל. ברוח השלום והחמלה נאחל לו, לקארין ולמרטין חיים משותפים ומלאי אושר.
אבל בואו נחזור להתחלה. הגמר נפתח, דיירי העונה עולים לבמה (היי, אליאב בחיים!) והפיינליסטים מקבלים בריף קצר על צוק איתן. כאילו, אבל בלי ההרוגים כי למה לנחס לכולם את הערב, שיספרו להם אחרי זה בבית. כצפוי, נופר מודחת ראשונה ולא מחכה אפילו עשרים שניות כדי להתנער מהחברות עם דנית ולקבל חיבוק פושר מאליאב. אפשר להבין אותו, האמת, הוא לעולם יותר לא ייקח סיכון ויתנשק עם אף אחת מול המצלמות, גם לא בחתונה של עצמו. מי יודע מתי דנית תצוץ ואיזה מיקס נוי אלוש יכין מזה. אפרופו, דנית יוצאת מיד אחרי נופר ונראית מבועתת למדי, מזל שיש לה חברת אמת כאנה בול, שחיבקה אותה ולא עזבה, וכל זה בשביל שדנית לא תעוט על אליאב ותעשה פדיחות. ובכן, הספינה הזאת כבר הפליגה, אבל מאמץ יפה.
אוי, דנית, מה עברנו ביחד. נקווה שאובססיית אליאב תדעך עם היציאה מהבית, יש דברים יותר חשובים בחוץ, קטלוג חדש לאיקאה למשל. דנית לא תרהט בעזרתו את הקן המשותף שתקים עם אליאב, אבל היא תוכל לרכוש כיסוי ספה מדגם קליספן כמתנה לחנוכת הבית שלו ושל נופר. או, אם היא עדיין תהיה במצב רוח נקמני, חולצת שואה מזארה. דנית, ברגעיה הטובים, הייתה חמודה וכיפית, סוג של אלין לוי רק בצפונית. ביתר הזמן התחשק לנקות איתה את הבית. שאגב, היה מטונף במיוחד העונה. לקח לדיירים: התהילה חולפת, הפטרייה שחטפתם במקלחת איתכם לתמיד.
ובמקום השלישי והפושר על שם איתי זיו - לינור. לא ברור איך אנשים מצליחים להיות גם לא מעניינים וגם לא אהובים. כאילו, אם כולם בבית לא סובלים אותך, שלפחות זה יהיה בגלל משהו שמעניין לנו לצפות בו. ולא, ביקיני מעוינים לא לוקח אותך עד הגמר. מגזר המסמסים של לינור יישאר תעלומה, נותר רק להניח שמדובר באותם אנשים שבגללם מדינות מזרח אירופאיות עלומות זוכות כל שנה באירוויזיון.
וזהו, עוד עונה נגוזה כמו עלומיי. תודה ליאיר אח חורג, תודה לדיירים שספגו הכל בדממה ותודה לכם שקראתם והגבתם. כמו תמיד, לכו עם האמת שלכם. לב לב לב.