שם, הנמסיס של שרון גל ושל האח החורג, עזב את הבית. עכשיו שרון גל יעוף על עצמו כאילו זאת עבודה שלו, אבל בואו נעשה סדר. האמת: שם הודח כי הוא לא ייצר עניין ובקושי שמנו לב אליו בבית. האמת האלטרנטיבית: שם היה עוכר ישראל ואנטי ציוני והיינו זקוקים לשרון גל שיכנס לבית וילחם בו עד שינצח ואז, במו ידיו, יגרור אותו החוצה בערב ההדחה. ככה עושים פייק ניוז. שרון לא הצליח לארגן עונש מוות למחבלים או לעזור לאלאור אזריה או להגיע לשידור בערוץ 20, אבל מה זה משנה - הוא הוציא את שם! מחכים ללק הציפורניים של ענת סרגוסטי שיאיית "גיבור של אמא".
אני מוכרחה להודות שחיבבתי את שם, למרות שאי אפשר להכחיש קווי דמיון מסוימים בינו לבין מנהיג שמאל אחר, בוז'י הרצוג - הקול המצחיק, חוסר העניין בעימותים, המפלה הצורבת. שם יחסר לי, אבל הוא יחסר במיוחד לשרון. מה שרון יעשה עכשיו? עם מי הוא יריב בחצר בדיאלוג שיורכב כולו מ"אני יודע מי אתה", "אתה חושב שאתה יודע מי אני", "לא, אני יודע מי אתה", "נדמה לך שאתה יודע מי אני" וכך הלאה? יש להניח שהוא יפנה לאפיק אידיאולוגי אחר ויפעל למען הציבור בניסיון להשיג מטרה חדשה – אנסטסיה. או ג'ודי, לא פוסלים. בינתיים אנחנו מקווים שמישהו ירים לו מסוק עם תוצאות גזר הדין של אלאור או לפחות יצעק אותן מעבר לחומה, הוא בטח במתח.
אינדל סיפק פתיחה חזקה לפרק עם הצצה מדכאת לחיים של אתיופי בארץ. הוא דיבר יפה ומרגש, אבל מסתבר שהפתיחות גובה ממנו מחיר רגשי ולכן הוא עושה את הדבר ההגיוני היחיד – מפריע לעדן באמצע שיחה על דפי אורז, לוקח אותה לנסט וזורק אותה. למה? כי הוא לא מסוגל להתמודד, כי מנגנוני הדחקה, הצפה רגשית ושאר נורות אדומות שנדלקות אחרי דייטים. מה שהוא רוצה להגיד זה שהוא מבולבל, מה שהיא שומעת זה – זה לא שאני לא רוצה אותך, אני פשוט יותר מדי רוצה אותך. כל בחורה שאי פעם אמרה לעצמה "הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם עוצמת הרגשות שלו כלפיי" תזדהה. כצפוי, הם חוזרים אחרי דקה, למרות שאתם יודעים מה אומרים – פעם מתפלפ תמיד מתפלפ.
במקביל אנחנו מגלים שהיה שטח נטול מצלמות שבו התרחשו כל הדברים המעניינים, כלומר אביחי ומעיין הפרו בו את שמירת הנגיעה. הנושא טופל, למרבה הצער, ועכשיו אפשר לראות את אינדל ועדן מתנשקים בעוד פינה בבית. גם עומר ושני מפתחים פלירטוט קל, למרות שהוא כבר הגיע לגיל העתיק והבלתי נסבל - 36. בגיל 36 עומר הגיע לאח הגדול במקום, כמקובל, למות מזקנה. איזה בחור לא שגרתי, איזה ראש מיוחד. מסתבר שהשיטה של עומר להתחיל עם שני היא להגיד לה שהיא ממש לא מתאימה ל"האח הגדול". אם פעם זה היה "וואו, איזה דמות את", אז עכשיו זה "מה, את הכי לא הטייפ קאסט". צודק - מה יש לאדם מוחצן, זועם, אקסהיביציוניסט וחובב פרסום לחפש ב"האח הגדול"? כתומכת שני, אני לא בטוחה שאני בעד הקשר הזה. שני צריכה להתרכז כרגע במטרות חשובות יותר כמו להרוס את אורנה.
אחרי שג'ודי מסיימת לאכול לכל הדיירים את הראש לגבי אביחי, היא מחליטה לקחת גם את מעיין לשיחה. היא מסבירה לה שהיא בכלל הייתה בקטע של אביחי רק 30% ואין לה מה להיעלב כי כבר ירד לה ממנו איזה 12% והיא לא סגורה על עצמה 25% ותשמח אם הן יהיו חברות איזה 33%. מעיין לא משתכנעת אבל לא נורא, העיקר שבשבוע הבא יהיה כאן האח החורג שכולנו מייחלים למותו - סליחה, לשובו, לפחות 72%.
אמרו:
"זיקה מטורפת לדת, קעקועים חצי גוף, אני חולה על זה" (אביחי מסביר את משיכתו למעיין ולז'אנר שלם של חוזרות בתשובה)
"נחמד לשוחח איתה, יש בה עניין"
"אז תשוחח"
(דן ואורנה על ג'ודי. אמנות הפאסיב אגרסיב)
"אתה תקוע איתי עכשיו, אתה מבין?" (שני לעומר. כן, הגישה הזאת עבדה לך עם דן)
"אם אפשר להצניע" (עדן. עכשיו באים?)
"מצטערת שהטיסה מאילת ארוכה אבל אתה מוזמן להצטרף לחברים שלך" (שני. בקושי שעה)
"הוא התכתב איתך ובמקביל עם עוד עשרים" (מעיין על אביחי. חבר לעט)
"אני באתי לפה כדי להוציא אותך" (שרון. אוקיי, הגיע הזמן לחשוב על פלאן בי)
"מין אנושי, זכויות אדם, הכל קשקוש" (שרון גל. נבחר ציבור)
"אתה סרסור של האויב" (שרון גל. העיקר לשמור על פרופורציות)