מה יותר מבאס: לגלות שהמכונית שהציבו לך בחצר הבית היא לא פרס אלא סט צילומים, או לגלות שבמקום לכתוב על פינת "כל האמת בפרצוף" של שי חי, תיאלץ לכתוב השבוע על פינת "כל השחורים בפרצוף" של אור?
גם האח הגדול בכבודו ובעצמו נהיה כבר חולה משלום הבית המתמשך, שגורם לדיירים לאבד כל טיפת השראה. אפילו לחתול שמסתובב לידם הם בוחרים את השם "מיצי". מה יש לכם לעשות שם כל היום, שלא יכולתם לחשוב על שם קצת יותר מקורי? לפחות אנחנו מגלים את הפרט המשעשע שדודו קרא דווקא לכלב שלו מיצי, כי תכלס, למה שרק דודו יחיה בזהות מבולבלת (מעניין אם כשהחברים של מיצי הכלב בגינה השכונתית שואלים מה הוא, הוא עונה רק "אני מיצי מעפולה").
ואולי העייפות הזו היא לא בגלל השלום בכלל. אולי, כפי שאנחנו רואים אחרי שקוקו מודחת, זה בגלל שהדיירים פשוט ויתרו. אור וברק מדברים על כך שכל מי ששי חי מעמיד להדחה הולך הביתה, עמרי מכעיס את כולם כשהוא שמח לגלות ששי חי איתו במשימה, ופחות או יותר כל הבית מפנים שלפי איך שזה נראה כרגע, העונה הזו שייכת לשי חי. אני והאחות החורגת למדנו כבר שלא כדאי להעביר ולו ביקורת קלה על מר קראטה, או שהאינבוקס שלנו ייראה יותר גרוע מבית השחי של דודו לאחר שהוריד את תלבושת לאה לופטין. מזל שהפעם ראינו את הצד החמוד של שי חי. לשם שינוי אני יכול לכתוב עליו מבלי לחשוש שאיאלץ לרדת למחתרת, להתרחק מסושיות ולשנות את השם שלי למיצי ניקוליבסקי.
זאת אומרת, בערך. כי בכל זאת, משהו צריך להיאמר על הקלות בה שי חי מרשה לעצמו להיפגע. אתה, שי חי? אתה נפגע? לא שמעת על הפתגם "אם אתה גר בבית מזכוכית, אל תכנה אנשים זומבים ומכשפות"? מצד שני, יש משהו מעניין בכך ששי חי עמד איתן מול כינויים כמו "השטן" ו"הרוע בהתגלמותו", אבל הוא נעלב כשאף אחד מהגברים האחרים לא רוצה לבחור בו למשחק ה"דראג באוטו". אפילו תניה לא לגמרי מצליחה לפענח את העניין - אבל היא כן מצליחה לשכנע אותו לבסוף לקחת חלק במשימה, ולהצטרף לשאר דיירי הבית במטרת העל – שהיא, כמובן, לגרום לכל ענקי התרבות המתים להתהפך בקברם.
הרי אם אריק איינשטיין, שושנה דמארי, מייקל ג'קסון והמנוח הטרי דיוויד בואי לא היו כבר מתים, סביר להניח שזה היה קורה להם אתמול, כשהיו צופים בדיירים מרטשים את שיריהם בלי רחמים. והאמנים הנ"ל עוד יצאו בזול; את מה שפלורי עשתה לאיימי וויינהאוס, אפילו הקראק לא עשה לה. להקלה היחידה זכינו בזכות העובדה שיותר משעניין את הדיירים לעשות חזרות בעזרת הטאבלטים שקיבלו, עניין אותם לצלם סלפיז. למען השם, הם כבר מעל חודש גרים בבית שיש בו מצלמות בכל פינה, והדבר שהכי מלהיב אותם בעולם זה עוד מצלמה. כמה נרקיסיסט צריך אדם להיות כדי להיכנס לבית "האח הגדול" מאחד ועד ברק אדרי מול מראה?
דודו מארח
אז דודו טובח גם ביצירות דוגמת "מלכת השושנים" ו"אבניבי" (הבן אדם לא מסתדר עם עברית, אז עם שפת ה-ב'?), פלורי חושפת ששיחקה אצל חיים בוזגלו (ידעתי שאסירה ד' בפרק 2 של "זינזאנה" הייתה מוכרת לי), שי חי וברק עושים סולחה בעודם לבושים בבגדי נשים (עונה 3 של "טרנספרנט" בקרוב בשידורי קשת?), וקבוצת הבנות מוצאת מכנה משותף בתחושת מיאוס מארבל (אפשר להבין אותן). ולבסוף אנחנו צופים שוב בקליפ הסופי, שהעובדה שהוא נראה כמו ערב לימוד שפת סימנים באריסה לא מנעה ממנו להגיע ליותר מ-300,000 צפיות (לפחות 150,000 מהן זה אני מנסה להבין מי יושב ליד ההגה בשלישיית הגברים השנייה. זה היה מייקי – הדייר שהכי קשה לזהות בלבוש אישה. השינוי הושלם בהצלחה).
ואם חשבנו שפינת "כל האמת בפרצוף" של שי חי תרד מלוח השידורים בלי שמשהו יחליף אותה, אנחנו מקבלים את תכנית הראיונות של דודו מעפולה, שזה בערך כמו לפתוח את הטלוויזיה כדי לצפות ב"סופרנוס" ולגלות שמשדרים במקום את "מופע הנעילה של פסטיבל העוד 2001". כולם מגשרים על הפערים שלהם ואוהבים וחמודים וגועל נפש. מזל שהעריכה מדלגת על זה די מהר ועוברת לרגע בו האח הגדול מכריז שקבוצת הבנים ניצחה במשימה – מה שאומר שהם זוכים בהופעה של עדן בן זקן וארוחה מאבי לוי, שכנראה יביא להם את כל האוכל שהמשטרה זרקה לפח בפשיטה על "המוציא" שלו. מזל שהדיירים היו סגורים בבית בזמן שזה קרה, הרי מה שאתה לא יודע לא פוגע בך. אולי רק עושה קלקול קיבה.
אה, כן - ביום שבת ייכנסו דיירים חדשים, שמיד יבחרו שני מודחים, שלמעשה לא יודחו, א-לה "ההדחה שלא הייתה" עם אלירז בעונה 2. לאור העובדה שהוא זה שניצח בסוף אותה עונה, נותר רק לקוות שהם לא יבחרו להוציא את ארבל.
אמרו
״זה שלנו ולא ניתן ת'ניצחון״ (ארבל שרה בחדר האח, חותמת את ההפסד של הבנות)
״מה נתאפר פה, מעושן?״ (דודו מנסה להבין איך לגשת אמנותית ל״סע לאט״)
״אתה לא יכול להיות שלמה ארצי עם שני עגילים״ (ברק לדודו. כן, כי זה מה שפוגע באמינות פה)
״שוב הקדמתם עם האקדח לרקה ועם הירייה״ (האח הגדול לבנות באוטו. תכלס, זה שמור ליציאה שלהן מהבית)
״מה דעתך על חמש דקות בשירותים לפני הצילומים?״ (שי חי לתניה. לקוויקי או לאיפון?)
״איך עפולה נראית? יש שם כבישים ובתים?״ (שי חי חולם על ארץ רחוקה)
״בוא ניסע לשם, זו יכולה להיות חוויה בשביל הילדים״ (תניה לשי חי. גם נסיעה למתקן חולות)
-"יש לי אישה, זאת האמא שלך" -"לא, זה כאילו אתה דופק את אמא שלי" (דודו ושי חי מעיינים בכתבי שלמה ארצי)