שיעור בצניעות

אני חייב להתנער רגע מההלם. אתם רוצים להגיד לי שהפעם הקודמת בה מונית הכסף נכנסה לבית "האח הגדול" באמת הייתה בעונה הראשונה? מה לעזאזל? הייתה בכלל מונית הכסף בזמן העונה הראשונה? היו בכלל מכוניות? היה כסף? אנשים לא התניידו על בהמות וסחרו באבנים בעודם גוססים משחפת ומצביעים לשפרה בעזרת יוני דואר? כמה אני זקן שזה נראה לי כאילו זה היה אתמול או מינימום בעונה 4? בסוף עוד אגיע לגילה המופלג של אחות חורגת. סתם, זה כמובן לא יקרה לעולם, אני אדאג לשים קץ לחיי הרבה לפני.

ולפרק עצמו, ששמו הרשמי הוא פרק 13 אך בסדרה עלילתית היה נקרא כנראה "שיעור בצניעות" (תורגם וסונכרן ע"י Hmimo). כמה כיף היה לראות את פניהם של הדיירים שחזרו מתבשרים שרק אחד מהם יישאר ביום שלישי? כל כך הרבה זחיחות חסרת ביסוס הייתה בכניסה המחודשת של תהילה, חזי וכוכב, כאילו עם ישראל לא החליט ממש לפני רגע שאין לו שום רצון בהם ושלח אותם לראיונות מודח בסניפי ג'פניקה בהם הטריאקי יותר מעניין. מזל ששנים בצלה של כוכב עשו את שלהן ולפחות שמוליק איבד את היכולת להיות זחוח, אחרת עוד היינו זוכים אמש לגרסת יחיד של מרי לו המחזמר.

הראשון להזכיר לנו למה הודח הוא חזי, שעדיין מתעקש להגיד "באווירה טובה" למרות שלפי מצב הרוח שלו נראה כאילו טבע בתוך הבידה של עצמו. חזי נוקט בגישת פאסיב אגרסיב קיצונית שידועה גם כעוד יום של אח חורג במשרדי mako, ופורס בפני עדן מניפסט היעלבות על כך שלא הייתה שבורה כשהודח ואף עברה לפלרטט עם אחרים, אבל "זה בסדר, כנראה לא קראתי נכון את הסיטואציה" – מה שכמובן אומר "אני רגיש וחמוד ובוגר ואת כלבה בת כלבה". מניפולציה מושלמת שחזי מנהל ביד אמן כשמידת הקרירות-אך-לא-כעס המדויקת בה הוא משתמש גורמת לעדן להיות זו שניגשת אליו. הבעיה היחידה היא שאם נוכח בחדר אדם שההאשמה לא מופנית כלפיו, מאוד קל לו לזהות את הבכיינות. והפעם כל עם ישראל נכח בחדר הזה.

השנייה שמזכירה לנו למה הודחה היא תהילה, שנראה כי לא למדה לקח ונכנסת לבית בתנופה של 180 קמ"ש ואחרי בינג' של כל העונה פלוס כמה פרקים של "משחקי הכס" להשראה. הקורבן הפעם: אביחי, לגביו הגיעה תהילה למסקנה שהוא אדם רע, ולכן היא מארגנת נגדו מיד לינץ' חמוד כמו שהיא אוהבת. אחרי אורנה בפעם הקודמת, אפשר לומר שלתהילה יש כישרון מיוחד להסתת המון זועם כלפי בודדים, אבל אולי האח הגדול הוא פורמט עדין מדי עבורה. יש לקוות כי עידן טראמפ יניב עבורה משהו בסגנון "התליין הבא", בו היא מספרת את סיפורה האישי על כך שאביחי צחק על שומניה – מה שלא מפריע לה אבל מעליב נורא את אמא שלה ועל כן דינו מוות. זה המקום גם לספר שטוקבקים רעים לא מזיזים לי אבל אמא שלי נשברת מכל תגובה שהיא פחות מ"אח חורג אתה מדהים בוא נשכב זה הטלפון שלי", אז אנא התחשבו בה.

ויש גם את אורנה, שחוזרת יותר טראומטית מזחוחה. אפשר להבין אותה - רק דקות קודם היא הודחה וגילתה לראשונה שאין אלוהים, ועכשיו יש לה שנים של נגיעה להשלים. והיא משלימה, תודה לאל. יותר נגיעה מזה והיא כבר הייתה מתעברת מדן בשידור. אבל עם כל הכבוד לאורנה ואפילו לכוכב אהובתי – עוד חוזר הניגון של חיתוך הדיבור המטורלל והיפה בארץ – מי שהכי הושפעה מהשיבה של המודחים לבית היא דווקא דיירת שלא יצאה ממנו, שני. ונחשו מה? אנחנו רואים את שני לראשונה שמחה! ונחשו מה עוד? שני שמחה זה מחזה עוד יותר מבעית משני כועסת.

בחיי שחששתי לשלומו הפיזי של חזי כשזה אמר לשני שהוא מרוצה ממנה ואוהב את איך שהיא מתנהלת בבית. שני לא מאמינה למשמע אוזניה, עושה תנועות גדולות, הבעות פנים עוד יותר גדולות, מפיקה צלילים לא מוכרים למדע ומתנפלת בחיבוק מלקחיים על חזי המפוחד. אם בשבוע שעבר השוויתי את שני הפגועה לצונאמי, הרי ששני השמחה היא ככל הנראה האוקיינוס כולו, על המעמקים המפחידים והמסתוריים והמרחבים שלא מותירים לסירות דיג קטנות כמו דן רושנסקי שום סיכוי. מאותו רגע אי אפשר לעצור את שני, שאחרי חיזוק מורלי דומה מתהילה נמצאת בכל מקום אך הפעם לא בתפקיד המאזינה אלא הדוברת, וממשיכה להיכנס בדן, אורנה ואביחי – רק עם חיוך. חיוך שאני אישית לא ישנתי הלילה בגללו, אבל עדיין חיוך.

ואם לרגע קט הדיירים שמים הכל בצד ומקבלים בהתרגשות את עידו רוזנבלום והמונית שלו, הרי שהמצב במהירה רק מסלים עוד יותר. בהתחלה זה עוד נראה תמים, כשברגעים הכי שנויים במחלוקת השאלות מובילות מקסימום לדיון על התחת של עדן – לא נושא נדיר לשיחה במונית בימים אלה – או להיתממות מגוחכת של דן "על מי אמרה לי אורנה שהיא לא מבינה איך אפשר לאהוב אותה? אילו רק היה נרטיב אחד שמגדיר אותי בבית הזה, למה נידונתי להיות בן אדם כל כך מעניין שמנהל שיחות על מלא דברים שהם לא משולש אהבה חסר היגיון או אמינות!", אבל אז עידו מתחיל להקרין לדיירים קטעים מהעונה, וברגע אחד האמוציות קופצות מ"דנדש" ל"שליט הכביש".

הדיירים יושבים בסלון ורואים את כל הקטעים שמוקרנים במונית, מה שהופך בשנייה אחת את אופיו של המעגל מדן שילון לג'רי ספרינגר. שני מאשימה את אורנה בצביעות (ברגיל), אורנה מאשימה את שני שאין לה דרך ארץ (בשוטף), שם מאשים את אורנה בכך שהיא לא באמת דתיה (למה אכפת לך?), דן חוטף התמוטטות עצבים ועושה חיקוי של שם (שלי יותר טוב), כוכב עושה פי אלף יותר דונלד דאק (כנראה על אורנה אבל מה זה משנה כשזה כל כך יפה), הדיירים שוב לא מצליחים להכיל את המורכבות של עיוור שהוא גם דוש (ותכלס גם אנחנו לא), ועיוור שהוא גם דוש אומר לעידו רוזנבלום שהוא רוצה את אשתו (והם נותנים כיפים, למה עידו למה).

בתוך כל זה התכוונתי לסיים בזה שאיכשהו חמימו ואנדל הם קול השפיות, אבל אז אנדל מתהפך על הדיירים בישיבת התקציב, בא למחוק את הלוח בכוח, ואז נעלב כשאומרים לו שהוא נוהג באלימות. אז כן, זה כנראה מתקשר לחזית הלבבות השבורים שחזי פתח נגדו ובמהלכה הם החליפו ביניהם את השורש ת.ק.ד.ם בהטיות יצירתיות שלא היו מביישות גם את אליעזר בן יהודה, אבל עדיין אנדל לכלך (למרות שאהבתי את העובדה שהוא לא מסתפק במריחה עצבנית והולך ברוגע להביא מטלית ונוזל ניקוי מהמטבח, הבחור יעיל). לא נורא, אנדל עדיין אחלה רוב הזמן, ואם ימשיך כמו בחצי הראשון של התכנית הוא עוד ייתן פייט למעיין בקרב הפייבוריטים שלי, שהוא כמובן המדד החשוב באמת.

אז מי יהיה הדייר שישרוד את ההדחה בשלישי ויצדיק בדיעבד את זחיחותו? ולמה לעזאזל הדיירים לא יודעים למנות את הדמויות בסיינפלד? אחות חורגת, הניומן הפרטית שלי, תהיה כאן ברביעי בבוקר עם תשובה לפחות לשאלה הראשונה.

אמרו:

״זה כמו היפה והחיה, הבחורה היפה מתאהבת בעיוור״ (תהילה על מעיין ואביחי בהשוואה לא בעייתית בכלל)

״את יוצאת הכי אש בעולם״ (עדן לשני. במובן של אסון הכרמל)

״אל תשימו אותי במצב טיפש״ (אנדל הוגה ביטוי חדש)

"מה זה סמטה אחמונית? / ״זה שם של פרח, לא״? (חזי וכוכב במצב טיפש)

״הם באו לבדר אותנו״ (דן למעיין על הדיירים החדשים. כי  אתה לא מסוגל נשמה)

״אמרתי ערבים, התכוונתי מחבלים״ (אורנה וממשלת ישראל)

"יא מתנשא מהרצליה" (שם לדן. וככה ילדים נראית חוסר מודעות)

״מה זה תובנות?״ (תהילה. מסביר הרבה)

״תראי מה זה, הקונפטי נכנס לי לתחתונים״  (שמוליק. מזל שחזרת באמת)

"הייתם בינוניים, תודה״ (עידו רוזנבלום מסכם את העונה?)