אליאב עזב את הבית והותיר אותנו עם תצוגה מגוחכת עד מביכה של הנשים שהתחרו על ליבו. כשהאבק שקע והסתבר מי ירשה מכנס לבכות עליו, יכולנו להתפנות לשאלה החשובה באמת: אלדד - טווס או לא?
אבל זה לא במידה שלי | תמונת AVI: אורטל דהן, שידורי קשת
אז אלדד בגמר. האיש שיחסי האהבה-שנאה שפיתחתי אליו שניים רק לאלה שאני מכיר מהתבוננות במראה, עשה צעד משמעותי נוסף לעבר אחת הפעמים הראשונות בהיסטוריה שמתנחל מקבל סכום כסף עצום שלא מיועד בהכרח לסלילת כבישים. עברתי הרבה עם אלדד: בתחילת העונה נהניתי לאהוב אותו ואת אופיו שעשה עליי רושם בוגר ואפילו אצילי; הוא היה כל מה שהייתי זקוק לו כדי להוכיח לחבריי הסקפטיים שאני ליברל אמיתי, שיכול לחבב אדם על אף שדעותיו והשקפת עולמו רחוקות משלי. אך אז הוא חשף צד מתנשא, שחצני ומתלהם, זחוח ואף סדיסטי לעיתים, ופיתחתי אליו שנאה יוקדת, כזו ששמורה רק לגיבורי ריאליטי מיתולוגיים דוגמת שי רגב, שרה לוין ומוחמד דף.
עם זאת, הדברים התהפכו שוב עם המשבר הגדול הראשון בין דנית לאליאב, כשאלדד ניסה לעודד את דנית הפגועה ולקח אותה תחת חסותו ביחד עם טל. נכון, יש שיגידו שזה היה מהלך ציני שנבע משנאה לאליאב יותר מאשר חמלה לדנית, אבל משם הוא המשיך באותו קו, היה נעים ומבודח וגם כשהתחיל מדי פעם לעצבן שוב עם משפטים בסגנון "אני הולך בדרך האמת והצדק" - כמו בפרק של אתמול - זה באמת היה שולי. אפשר להגיד ששני דברים טובים כבר יצאו מהגעתו של אלדד לגמר: לא רק שעכשיו אני יכול להגיד "הביטו ווכחניי בית קפה מעצבנים שכמותכם, אני יכול לחבב אדם על אף שדעותיו רחוקות משלי!" כמו שתמיד רציתי, אלא שסופית גם לא אצטרך להתחבט בשאלה אם להשתמש במשחק המילים "אלדד גורש מהבית" במקרה של הדחה פוטנציאלית. סוף טוב הכל טוב.
מה, אפילו לא קצת שיער בית שחי? | תמונת AVI:
אורטל דהן, שידורי קשת
מי שלא היו לי תהפוכות ביחס אליו זה אליאב. אבל איך אומרים? שאקח מספר. אליאב יצא מהבית למציאות שנקראת בז'רגון הרשמי "גדעון לוי באשקלון", משמע כל אחד רוצה להשתלח בך, להגיד לך כמה הוא שונא אותך ואם אפשר גם לשלוח אותך לעזה – או ללשכת הנשיא בגרסה הפמיניסטית. כנראה ששתי הנשים היחידות בעולם שעדיין לא מתעבות את אליאב הן אותן שתי נשים שהאחרון החביא להן את הכבוד העצמי איפשהו בחדר הארונות – דנית ונופר. רבות דובר על סצנת האבל המוגזמת של שתי ה"אלמנות", בין אם בסטטוסים, ממים, או במצגות של 'המרכז לאמנות הפיתוי' תחת הכותרת "הצלחה מסחררת", אבל האמת היא שכמה שהבכי שלהן היה מגוחך, ככה הוא גם היה מרתק; אולי זה בגלל שאני יותר רגיל לכך שנשים צוחקות עליי מאשר בוכות עליי, אבל לא האמנתי שגבר יכול להביא מישהי, שלא לדבר על שתי נשים בו זמנית, לכזה מצב נפשי בתקופה כל כך קצרה. זה אולי יעלה לי בנידוי מקפה אלבי, אבל אני מודה שהייתי רוצה כוח כזה, גם אם רק כדי להתגאות בכך שאני לא משתמש בו. בערך כמו להיות סופרמן ולהתגאות בכך שאני לא משתמש בראיית הרנטגן שלי כדי להציץ למלתחות הנשים. (כן, למעשה יצא שהשוויתי עכשיו את אליאב לסופרמן. שפל חדש ל'אח חורג' גבירותיי ורבותיי.)
לבסוף סאגת אליאב מגיעה לסיומה - לא לפני שגילינו שכמתנת פרידה הוא החליט לשחק עם דנית ונופר במין 'חפש את המטמון' מוזר, עם הטמנה של פתקים, שרשראות ותמונות בתיקי רחצה, מכנסיים ותוספות שיער (עשרות משפטי "אני לא אוהב אותך" לא העבירו לדנית את המסר, שרשרת בתיק רחצה דווקא כן). בינתיים הבית מתפנה למשימה בה על הדיירים לבחור את חמישיית הגמר שלהם דרך יצירה של קטע אמנותי כלשהו. טל מקבלת עליה לצלם את הדיירים כחיות כי היא טבעונית, אחי מקבל לכתוב שיר כי הוזכר פעם איפשהו שהוא מוזיקאי, ודנית מקבלת לביים קליפ בגלל מנטליות ה-MTV שלה - אך מכאן הדברים מקבלים תפנית אבסטרקטית לחלוטין כשמרטין מקבלת לכתוב סיפור, אלדד לעשות סרט, לינור לשחק בהצגה ונופר לביים פרומו לגמר. חסר היה רק שעינב תישאר בבית ותתבקש לחבר הייקו על החמישייה שלה והיינו מקבלים את אפיון הדמויות הכי אקראי מאז התסריט לפרק הפיילוט של הקומדי סטור.
היי תראו, יפנית עם שפם | תמונת AVI:
אורטל דהן, שידורי קשת
והיה גם קצת לכלוך בין טל לאלדד. חייבים להעריך את טל: רגע אחד מברכת על כך שאלדד ומרטין, שני האנשים האהובים עליה בבית לדבריה, לא הודחו ונשארו איתה, ורגע לאחר מכן עושה הכל כדי להסתכסך איתם שוב. ולמה? כדי להוכיח לאלדד שהוא טווס, על אפו ועל חמתו. אז נכון שעם כל סירוב ורטינה גאוותנית שלו אלדד שקע יותר ויותר לתוך התפקיד שיועד לו, אבל למה לא לשחרר? האמת, זה קצת היה שווה כדי לראות את אלדד זעוף הפנים מאופר בססגוניות ששמורה בדרך כלל רק ללינור. חייבים להעריך גם את מרטין; אחרי שהיא מתעצבנת על הליהוק האפשרי שלה כנחש היא נכנסת לתפקיד הלטאה בטוטאליות מרשימה, מקפלת לשון וזוחלת על הרצפה כאילו לא הייתה צרפתייה גאה אלא דנית באחה"צ שגרתי עם אליאב. במקביל, אלדד מראיין את הדיירים לסרט ומראה להם את תעודות הזהות שלהם - פחות משבוע לאחר שלינור הייתה צריכה לוותר על תפוחים ועל אהבתם של הדיירים כדי לראות את שלה. וכך למדנו שהכל זה עניין של תזמון בחיים, שרושם ראשוני יכול להיות מטעה ושאפילו דנית חושבת שהיא יוצאת פקאצה.
אך לא רק לנו הצופים היו תגליות מרעישות - הדיירים גילו גם את הג'קסון פייב ואת מייקל ג'קסון בגילגולו השחור. חכו שהם יצאו מהבית ויגלו את נוער שוליים ואת מיקיאגי בגילגולו הרזה. הדיירים קופצים ורוקדים, מאושרים מההזדמנות להאשים את הבוגי לשם שינוי במקום את לינור, אך מה שהם לא זוכרים כנראה זה שלכל חמישיית ג'קסונים יש גם אב מכה שעומד בצד עם חגורה – או במקרה שלנו, הדחה כפולה ואחרונה בשבת. איזה כיף שאלדד חסין ממנה, אני מחבב אותו על אף שדעותיו רחוקות משלי. אני כזה ליברל.
תתנהגו בטבעיות | תמונת AVI:
אורטל דהן, שידורי קשת
אמרו:
"הייתי צריך להיות עם אנה" – אליאב. רגע, מה?
"אני מקווה שההורים שלי מחבקים אותו" – דנית על אליאב. מחבקים אותו / יורקים עליו, אותו דבר
"ועכשיו בדרכך שלך תלך" – נופר בתור האח הגדול לאלדד בעקיצה הכי טוב של העונה
"הוא היה צמוד לתחת שלי" – דנית על אליאב. הפוך גוטה, הפוך
"זה המכנס של אליאב?"/ "לא, זה שלי"/ "וזה של אליאב?"/"זה גם שלי" – נופר ואחי, שמאכזב כהרגלו
"כנראה משהו שלח אותך לשם לפתוח את התיק הזה" – אחי לדנית על תיק הרחצה של אליאב. אובססיביות כפייתית?
"כל מה שוולגרי כזה אני לא אוהבת" – מרטין. מה, כמו "זה בגלל שאת לא מקבלת ***" נגיד?
