אוקי כולם, נא להירגע. נטע לא הלכה לשום מקום, אנחנו פשוט חולקים את השבוע, פרק פרק. אל תאשימו את mako, הם בסך הכל מנצלים את היעדרותה של אב"ד (אורטל בן דיין לאלו שהצליחו להימנע מהיכרות איתה עד כה) מהמרחב הווירטואלי כדי לקדם גבר לבן על חשבון אישה מזרחית ועל ידי כך להשיב את ההגמוניה הלבנה-פטריארכלית על כנה. וזו, אני חושב, מטרה ראויה שכולנו יכולים להתאגד סביבה. אז תנו צ'אנס, הא?
ואם כבר באב"ד עסקינן, הרי שאי אפשר שלא להתרשם מהכישרון להלביש את האג'נדה שלה על כל נושא שהוא. אז נכון, אנחנו כבר מכירים את זה מהפייסבוק שנים, אבל בוויכוח הפוליטי עם אלדד היא גולשת לעניין העדתי בוירטואוזיות יוצאת דופן. וזה לא עניין של מה בכך, אפילו הבדיחה של אסי על ה"לילה הלא ענוג" של מיקיאגי פחות מאולצת. "אין עם פלסטיני? ומה לגבי עם יהודי? האשכנזים התייחסו אלינו כמו זבל!" צועקת אב"ד, שבניגוד למה שהיא רגילה, מוצאת את עצמה הפעם בצד המעורער. כנראה שהגימיק של אלדד בתור נער-גבעות-פרו-טרנספר-שהוא-גם היפסטר-תל-אביבי-חובב-מסיבות-גייז (האם הזקן שלו הוא מחווה לזוכת האירוויזיון הטרייה קונצ'יטה וורסט?), הצליח לבלבל אפילו את המזרחית-אך-שמאלנית-פמיניסטית-אבל-בעד-אייל-גולן. אלדד עולה ל-1:0 בקרב ההפוך על הפוך של הבית.
עוד קודם לכן, זכינו לראות את צחי השיכור בזמן כניסת הדיירים. אם הבית הוא באמת "קניון", כפי שהכריז בזמן ירידתו במדרגות, אז צחי הוא הערס שמציק לשאר האנשים באולם הקולנוע. בחיי שהמבט של מיקיאגי, אחרי שזכה לצ'יפוח "חינני", הוא אחד לאחד המבט שלי בכל פעם כשאני זוכה למטר פופקורן "חינני" מהילדים בשורה שמאחורי. למעשה, אם בפרק הקודם חשבנו שצחי הוא קותי 2.0, כרגע מסתבר שמדובר בסוג של קותי אחרי שבץ. והאמת? זה מרתק.
עוד ראינו: דיון של דנית וקארין על המחסור בגברים חתיכים בבית (שכלל תרגום יצירתי של המילה fuckable ל"שווה ...", ועלבון גדול ליאיר שנעדר מהשיחה בעוד אפילו מיקיאגי זוכה לאזכור) ואת אלעד, "הנסיך הפרסי", קופץ מספה לספה במעין גרסה חיה למשחק המחשב הנוסטלגי (ומאחד את כולנו בתקווה שייתקל בגיליוטינה). הייתה גם האינטרפרטציה של קארין, דנית ואורטל ג. ל"All The Single Ladies", כזו שמזכירה באופן מטריד את מופע הדראג של בנצי, מומו ויודל'ה ב"ספיחס". אבל כל אלה היו רק הכנה לחלק המרכזי של הפרק, שהוא הריב האמוציונאלי בין טל ליאיר השחקן.
ככלל, נראה שהטריק המלאכותי ליצור אקשן בתחילת העונה עומד בציפיות בינתיים. הרי עוד יותר מההתנגשות בין אב"ד לאלדד, כיוונה ההפקה לפיצוץ בין יאיר "מגדל הבקר" לטל הטבעונית, וזה הגיע. דורון שואל את טל בתמימותו האם המאכל שהכינה הוא פלפל ממולא וזו עונה לו את התשובה העניינית והכלל לא מתריסה: "כן, ממולא בבריא, מוסרי וצודק". מה שטל לא יודעת זה שאף אחד לא באמת מתעצבן, הרי יאיר לא באמת מגדל בקר. הבעיה היא שהוא גם לא כל כך שחקן, מה שמוביל למה שאפילו ניקולס קייג' היה מכנה אובר-אקטינג: "אני לא רוצח", "את הורסת משפחות", "להיות או לא להיות מגדל בקר- זו השאלה" ועוד שלל משפטים מלאי פאתוס נזרקים לאוויר, בזמן שיאיר דופק על דלתות ברמיזה סימבולית לדלתות המקצועיות הסימבוליות שהוא סוגר בפניו בכל דקה שחולפת. האמת היא שיאיר חמוד. דווקא העובדה שהוא "משחק" באופן מפורש, מאפשרת לו לצאת הכי חביב ואמיתי ברגעים שהוא משיל מעליו את הדמות.
לבסוף נודע לנו שצחי, אורטל ב., אורטל ג., דורון, מרטין, טל ואלעד נמצאים ברשימת ההדחה שהקהל הרכיב. בעוד שזה בהחלט מרשים שמישהו כבר הצליח לפתח שנאה לאורטל ג. ומרטין הלא מורגשות בעליל (הציבור מאוד לא אוהב שנוגעים לו בביונסה / אנשים מבוגרים עם מבטא צרפתי, מסתבר), ההעמדה של צחי היא השוק האמיתי. מלבד אולי מ"אלכוהוליסטים אנונימיים", שוודאי נחושים לצרף אותו לשורותיהם, הסבל העממי עם המשפטים המצחיקים והידיים המזיעות אמור היה לפי כל תחזית להיות חביב הקהל. כנראה שמיקיאגי באמת יודע לתקשר.
אמרו:
"אתה, נו סבבה, גיי, אוהב גברים. הכל טוב, אבל תהיה משוחרר" (צחי מפגין ליברליות)
"מיקיאגי היה יותר רזה" (צחי באבחנת גוף שלישי רגישה בשיחה עם מיקיאגי)
"את דורון מירן הם זיהו מה-'יא חלאוולאוו' הראשון" (ארז טל מנסה לדבר בח' ו-ע' וכמעט נחנק, מוכיח פעם נוספת שעל אף ה'בן טולילה' הוא האשכנזי הגדול בתבל)
"טבעונים לא מבזבזים זמן בלכתוב טוקבקים על האח הגדול" (טל. נכון, הם רק נכנסים אליו בהמוניהם)
"זה היה טו מאצ'?" (יאיר מבקש מהאח הגדול פידבק על משחקו. זה אנדרסטייטמנט?)
"מים של החיים, מים טהורים, מים טובים" (אלעד מביט אל תוך הבריכה. אכן, אין דבר יותר טהור מכלור ושלל כימיקלים אחרים)