שלום, הפטרי-אח חורג שלכם חזרה. מודה, אחרי שהאחות החורגת נטע חוטר טענה כאן שאני הקורין גדעון שלה חשבתי לעשות דווקא ולוותר, אבל אחרי שהיא הבהירה שהתכוונה לכך שאני חדש ויפה (ולא לכך שאני סיידקיק נשי), התרציתי והתיישבתי לכתוב. בסופו של דבר, גם נטע היא קצת הארז טל שלי: כפולה ממני בגיל ועדיין לא אישרה לי חברות בפייסבוק. אבל מספיק להיות שי חי ולדבר רק על עצמי – בואו ניגש לעניין.
כזכור, 16 המתמודדים נכנסו ברביעי האחרון לבית הכי מדובר במדינה לקול מחיאות כפיים ולעיני מאות אלפי צופים שמנסים להבין למי ולמה הם דומים. אחרי שהקונצנזוס הסכים על כך שאילנה דומה לגילת אנקורי, ברק לרן מ"רן וסטימפי" ודודו מעפולה לרחת לוקום, התפנינו לראות מה קרה בין כניסה לכניסה מהפרק הראשון, הפעם עם ויסות נכון יותר של הסאונד שהתמקד פחות בהתנשפויות כבדות ויותר בניסיונות כושלים לפתיחת בקבוק יין.
מה לא ניסו המתמודדים לעשות כדי לחלוץ את הפקק הסורר? כולם (חוץ מסלים, שכנראה ראה בכך איזשהו מנהג ציוני מופרע וסירב לתת יד) ניסו את מזלם, ואפילו עומר נאלצה להודות בתבוסה, מוסיפה שארבע שנים היא ברמנית ו"בכזה דבר מעולם לא נתקלתי". בסוף נעזרו הדיירים בכישורי הקראטה של שי חי, שהכריז לפני כי "יש דרכים לפתוח את זה, אבל זה יהיה טיפה אלים", וגרם לכולנו לחשוש לרגע שמא הוא לא מדבר בכלל על היין. אל דאגה, לעומר שלום.
אחרי שלא הצליחה לפתוח את היין, פנתה עומר לנסות את מזלה מול עוד משהו שלא נתקלה בו כברמנית במשך ארבע שנים – מתנחלת דתייה, ספק שומרת נגיעה. "רגע, אז בעצם לא עשית סקס?", שאלה עומר את תמר הנבוכה, שהשיבה: "קיבלתי החלטה לא להגיד" – כלומר, "כן, אבל ממש אין לי סבלנות לשאלות על חור בסדין עכשיו". מובן שהיא עונה בחינניות אין קץ, ואפשר לומר שתמר היא כנראה הדמות הכי חמודה כרגע בבית שהיא לא טרסג'נדר.
אבל אל תראו את תמר ככה - היא יודעת גם לחקור בעצמה. על הכוונת: אמן הלחימה הרגיש שי חי. "אתה עושה רק קראטה?", שאלה תמר, בלי לדעת שהיא מסתכנת בבעיטת אוֹשִירוֹ-גרי לפנים. "'קראטה' ו'רק' באותו משפט זה לא יפה להגיד", תרם לנו שי חי מהפילוסופיה היפנית המפורסמת הידועה כ"רגשי". גם תמר, כמונו באותו רגע, לא הבינה את רמת הסנסטיביות של האדם שעומד מולה והתנצלה – רק כדי להשוות אותו דקה אחר כך לספלינטר מצבי הנינג'ה, בלי לדעת שהיא מסתכנת באגרוף צ'וֹקוֹ-טסוקי לצלעות. החשש למתקפה מצדו של שי גבר כשתמר קיבלה את הבגדים הלבנים מהמזוודה החלופית ונראית כמו ג'ודוקא לכל דבר, ועל כן נותר לנו רק לקוות שיש חובש באולפן.
מה שמביא אותנו לחלוקת התפקידים בבית, אותה נאלץ לקבוע דודו מעפולה: האיש שיותר מסעיר מ"שוברים שתיקה", יותר מצחיק מסיינפלד ויותר מד"בי מ"מלחמת הכוכבים". כבר מלכתחילה הסתמן דודו מעפולה כאביר, אבל זה היה יותר בגלל הטוניקה שנראית כמו שריון ובגלל שהוא טרח להזכיר לכולם את עיר הולדתו, כאילו אנחנו בימי הביניים ויש 30 אנשים בעולם. אחר כך הגיעה ההוכחה האמיתית לאבירותו: הקרבה עצמית, גם אם לא בכוונה.
מאז שמזוודת הפוגים שלי נשפכה על הרצפה בהפסקה הגדולה של כיתה ב' לא ראיתי אקט נדיבות לא מתוכנן כמו זה שעשה דודו מעפולה. גם לשבוע אחד בקושי היה מוכן דודו להעמיד את עצמו להדחה, שלא לדבר על עונה שלמה. כולם משבחים ומודים לו על "טוב ליבו", אבל דודו מתייסר על כך ומנסה לשנות את רוע הגזירה בתחנונים שונים ומשונים לאח הגדול, כאלו שגם ברגעים בודדים של תקווה נתקלים בחומת הסירוב של ברק, שלא מוכן לוותר על מתנת החסינות שקיבל.
אם בפרק הבכורה ברק בלט כ"הומו לא סטריאוטיפי", האפשרות שהחסינות המתוקה תילקח ממנו הוציאה החוצה את כל הארסנל האוחצ'י המוכר לאנושות, כזה שבטח גרם אפילו לצופה טום באום לסנן "מתוקה, הגזמת". בין השאר בלטו הלהיטים "הביאו לי בונוס מהמם", "עושים לי עין" וכמובן "איףףף". כרגע נראה שהסירוב הזה של ברק הוא מה שיגרום למשימת התקציב החודשית, בה נדרשים המתמודדים להחליף תפקידים כדי להצליח, להירשם ככישלון המהדהד ביותר בתולדות "האח" מאז הזקן הצרפתי של יניב אויזרץ. ותכל'ס? הוא צודק במאה אחוז.
אבל אל דאגה. אם חששתם שהמחלוקת הזו תביא למשבר בין ברק לדודו מעפולה, הרי שהשניים מיהרו לאחד כוחות נגד הגורם המסוכן באמת בבית – השמאלני (ועוד אחד כזה שיודע קראטה). חתיכת ריב מצית שי חי בשכשוכית, בעודו חושף את דעותיו הפוליטיות הלא פופולריות בבית. אם ברק "העבריין ההומו" לא היה מספיק סתירה פנימית בשבילכם, אז הנה "מומחה הקראטה הפציפיסט".
לבסוף, אחרי שברק ודודו מעפולה עוצרים את הדיון הפוליטי עם שירי הלל לשרה נתניהו – כולל הבהרה שהם יצביעו ביבי גם אם יעלה להם את הסיגריות ל-700 שקל כי "אנחנו חולים עליך לא משנה מה" (כן, אבל מה יקרה אם ביבי ינסה לקחת לברק את החסינות?) - שי חי נכנס לחדר "האח הגדול" ומגלה גם כי הוא מזרחי שבורח מעצמו. וכך, כמו מכת אוּרַאקֶן יעילה במיוחד, סומנו להם שני "וי" גדולים על הזווית העדתית ועל הזווית הפוליטית של העונה בתוך סיקוונס אחד של חמש דקות. סחטיין שי חי.
ואם כבר זווית פוליטית: קירוב לבבות הסתמן באותו זמן בין סלים לתמר. זאת אומרת, בערך קירוב לבבות, שכן סלים לא מפספס אף הזדמנות לעקוץ: "את מתנחלת? זו בעיה", "אולי אני אקים פה מאחז" וכדומה. די, סלים. היא מתנחלת, אתה ערבי, היא לבושה בלבן, אתה בשחור – למה אתה לא יכול לתת לסצנה הסימבולית של הפכים מתקרבים לזרום? המאבק בכיבוש מעולם לא היה כל כך פאסיב-אגרסיב. גילי, קוקו, אילנה, אור, קסניה, פלורי וגיל: יש לכם עד יום רביעי להתעורר לפני שהעונה הזו הופכת לסרט של איתן פוקס.
אמרו:
״אח גדול, אל תיפגע" - דודו מעפולה. מתי אפשר כבר להכין את הסטיקרים לקאצ' פרייז של העונה?
״זה לא עניין של חשוב או לא חשוב, זה מראה על דברים הרבה יותר עמוקים״ - שי חי על אור, ששכחה להוריד את התווית מהנעליים. רגע של זן
״תיעלב אם אני אפנה לך את הגב?״ - תמר לשי חי. לא, אבל מכל דבר אחר כנראה שכן
"אני עמרי ויש לנו חיים שלמים יחד עכשיו״ - עמרי בכניסה לבית. פחד אלוהים
"פעם אחרונה שאתה קורא למאסטר שלי מיסטר מיאגי לפני שאני מוציא את השטן שבי" - שי חי במשפט הכי לא צפוי בתולדות "האח הגדול"
״מלא טוניקות של דתיות יש לי" - דודו מעפולה. מי אתה?
״אתה הגבר של הבית ואתה הפיקצ׳ו שלנו״ - דודו למייקל, מוסיף ממד שלם של בלבול לזהות רגישה גם ככה
״כשנזכרתי שצריך כלור בשירותים נזכרתי להיות דודו״ – חיים נחמן ביאליק