איזה כיף שאנחנו אומה שגדלה על ברכי האמריקנה ויכולה ליהנות ממשימות כמו יום שישי ה-13. הרי עם כל הכבוד לשלל המסורות המקומיות, כשזה מגיע לבית האח הגדול "משימת חג הנביא שועייב" נשמעת הרבה פחות אטרקטיבית. וזה אכן היה פרק כיפי ממש. מאז הפגנת השמאל ביום שבת לא נראו כל כך הרבה מתים מהלכים במקום אחד, ואני לא מדבר על תחפושות הזומבי המושקעות בהן רקדו הדיירים לצליל Thriller. אני מדבר על דמויות שאשכרה חזרו לחיים אחרי שכבר נקברו עמוק בתודעה שלנו במהלך השבוע, מוחלפות על ידי דברים לא חשובים כמו תמלילי השיחות של ביבי ונוני.
הראשון שחוזר למסך הוא חזי, שבהדחתו אנחנו צופים שוב דרך עיניה של עדן ההמומה. אבל אין מה לעסוק יותר מדי בחזי, שכל מה שנשאר ממנו הוא סטיקר מסכן שדבוק לקיר חדר השירות ועליו מתנוססות המילים "חזי חיים באווירה טובה", סלוגן עוד פחות רלוונטי בימים אלה מאשר "ישראל חזקה עם פרס". המת היותר מעניין שחזר פעם נוספת לחיים הוא דן, שעל אף היותו דייר חסר כל אפיון או ערך ממשיך לקבל הנשמה מלאכותית אינטנסיבית משני, שאולי לא תזכה בדירה בסוף העונה, אבל בחדר במוסד סגור - בהחלט כן.
הפעם הסאגה הבלתי נגמרת של דן ושני מתחילה במשחק אמת או חובה, או כמו ששני אוהבת לקרוא לו, "אמת שאתה רוצה אותי או שאני אשבור לך את הבקבוק על הראש". אחרי שדן עונה לה "תכלס לא" - תשובה שגם בער"ן יסכימו שלגיטימי להתאבד בעקבותיה - אפשר לחשוב שכאן תסתיים ההשפלה. אבל אז שני מוצאת את עצמה בחדר השירות בזמן שדן מלכלך עליה באוזני כוכב, ו-וואו, מה לא נאמר שם: "חוסר ביטחון קיצוני", "רצון היסטרי לתשומת לב" ועוד שלל תיאורים שבדרך כלל שמורים רק לאחות חורגת, בעוד תנועת המצלמה לצד שמאל המדהימה בהיסטוריה חושפת את שני, מטר משם, יושבת ומאזינה.
לא יכול להיות יותר גרוע, נכון? אז זהו, שאחרי ששני יוצאת מהמחבוא ומספרת לחברותיה בבית על מה שזה עתה שמעה, תנועת המצלמה לצד ימין המדהימה בהיסטוריה חושפת את אורנה מעבר לקיר עליו נשענת שני, מעמתת את דן עם דבריו, מה שמביא אותו להתנצל – ואז לחזור פעם נוספת על מגרעותיה של שני ביתר פירוט. אכן חברת אמת, אורנה! עד סוף הפרק דן ושני ינהלו שלל שיחות יחסינו לאן, במהלכן שני תטען באובר-דרמטיות שהיא לא דרמטית ודן ישכנע אותה שהיא הבריחה אותו – כשלקינוח יתהה בינו לבין עצמו אם עליו להתחיל עם אורנה עכשיו. ועל זה, חברים, כבר מקבלים חגורה שחורה במאפי.
מותחן זה לא היה
אבל היי, יש גם דמויות אחרות בבית, ומשימה מגניבה במהלכה הדיירים צריכים לצלם שוב את הקליפ ל-Thriller כמו בעונה 4 – מה שגורם לאורנה לצעוק כאילו זה עתה גילתה שאין אלוהים, ומעלה את השאלה המיותרת בתבל: מי יגלם את מייקל ג'קסון. האם אי פעם הייתה בחירה קלה יותר מאשר אנדל לתפקיד? האח הגדול עוד לא סיים להקריא את רשימת הזוגות המועמדים וכולם כבר צעקו פה אחד "אנדל ועדן", מסבירים לשניים שזה בגלל שהם רוקדים הכי טוב ושהם שילוב מדהים, או בתרגום מהיר: "אתם שחורים פשוט". היחידה שהייתה יכולה לתת פייט לתפקיד זו כנראה מעיין, אבל מייקל ג'קסון של Thriller הוא זה שלפני הניתוחים.
ואז מגיע סרט האימה האמיתי של הבית, באדיבותה של הדיירת שהולכת ומבססת את עצמה כדמות שנזכור מעונה 8 בין אם לטוב או לרע, הידועה בשם כוכב, או כוכבה, או מסכן שמוליק. תאהבו אותה או תשנאו אותה, כוכב היא ההצגה הכי טובה בעיר, אישה שבמחי חתך דיבור יכולה לגרום לכל משפט תמים להישמע כמו איום ברצח. הפעם ההצגה מגיעה כשהתבשיל שלה נשרף, מה שגורם לה לאיים על הדיירים שלא תבשל יותר, לאיים על שמוליק שאם יעזור להם היא תצא מהבית, ולאיים על כולם ביחד "אתם לא יודעים איזה משוגעת אני". ובכן כוכב, את יכולה להירגע, כולם כבר יודעים טוב מאוד.
בכלל, מאז החלה העונה, רבים תוהים על אופייה של מערכת היחסים בין כוכב הצבעונית, הדרמטית והלא צפויה, לבין שמוליק ה-, ובכן, קצת פחות. אז נכון, אחרי הפרק אתמול סביר שאנשים יגידו ששמוליק הוא גבר מוכה, שכוכב רודה בו, שהוא חי במשימת יום שישי ה-13 נצחית. אז יגידו. זה לא שמרוב בעתה הוא כל כך לחוץ לרצות אותה עד שהוא מחליט שכתוב "כוכב" על המסוק שחג מעל הבית וגורם לה להשתטח על הרצפה, להכריז שהיא עומדת להתעלף, לבכות ולצעוק תוך מחשבה שהילדים שלה שלחו אותו – רק כדי לגלות בסוף שהוא בכלל נשלח לשני. כולם מבינים שמדובר באחת הסצנות הגדולות בתולדות הפורמט, נכון?
וחייבים כמובן מילה על עוד דמות שחזרה מן המתים, תמיר (וגם שימי הדג, שחזר מן האסלה כנראה). תמיר באמת השתדל למלא את משימתו ולהפחיד את הדיירים, אבל בסופו של דבר נשארנו עם כמה הבהלות פושרות, כי בכל זאת, תמיר. אלא שאז מגיעה ההפחדה של אנדל בזמן צחצוח השיניים, שקופץ כאילו חזה בניידת משטרה מתקרבת, או גרוע מכך – בעידן רייכל עם טופס הרשמה לפרויקט. היה שווה.
אמרו
״לחבק אותך עדן? (אנדל אחרי הדחתו של חזי, מבט של דוד לבת שבע אחרי ששלח את אוריה לשדה הקרב)
"ביקשתי מהאח הגדול שיביא עוד מישהי" (דן. הוא יביא, אתה פשוט כבר לא תהיה בבית עד אז)
״מה עשינו לא אמרנו כלום״ (כוכב לשני, אחרי השיחה עם דן בה אמרו עליה הכל)
״אין לי מה לעשות דרמה מזה״ (שני, רגע לפני שהיא עושה דרמה מזה)
״כל אחד הוא קצת אפס״ (שני מזמזמת לעצמה שיר אקראי ליד דן. השיר הבא בפלייליסט: הדפוק הזה)
״מה עושים עם אישה דתייה ששומרת נגיעה?״ (דן על אורנה. הולכים לחתול והכלב ורוקדים רחוק)
״זה סאלי מה אני לא מזהה?״ (כוכב חושבת שאבא של שני זה הבן שלה. אמא של חיים ממשיכה לאמץ)
״אני נקמלת מול הפרצוף שלך״ (שני לדן. הפרח מחנות קטנה ומטריפה)