מאסטר שף היא תכנית שידועה במשפחתיות שלה, בערבות ההדדית ובחוסר הבולט של יצר תחרותי אמיתי בקרב המתמודדים. מזל שבאמצע כל הדביקות החברית הזאת מגיעה משימת המנטורים. השפים, חיים כהן, אייל שני ויונתן רושפלד, אמנם מסתדרים נהדר, אבל האמת היא שברגע שהם מתחילים לבשל, לא משנה כמה המטבח של מאסטר שף יהיה גדול, זה עדיין יהיה קטן מדי להכיל את האגו של השלושה. או כמו שרושפלד הגדיר את זה: ברוכים הבאים לגיהינום.
בעוד כהן משמש על תקן המבוגר האחראי שכולם הרוסים עליו, שני ורושפלד סיפקו דו קרב רווי עקיצות הדדיות ושמחה לאיד. היה מרתק לראות אותם בפעולה. אין מה לעשות. בעוד המתמודדים מקבלים מצרכים וממלמלים "בואו נכין קציצה" או "בוא נעשה פסטה", כהן, שני ורושפלד הראו איך זה נראה כששפים אמיתיים, עם מעוף, ידע ותעוזה מתמודדים עם חומרי גלם שהונחתו עליהם. אולי הגיע הזמן לעונת מאסטר מאסטר שף. פרגון עד המוות לא יהיה שם.
והנה קצת פרגון מאת המדור: אחרי רצף של מנות בינוניות מצדו, שהעלו תהיות על הסיבה האמיתית שהוא עדיין בתחרות, בתכניות האחרונות עידו קרוננברג מוכיח שיש סיבה שהוא עדיין בתכנית. קרוננברג, היהיר לכאורה, הוא המתמודד שעשה את התהליך המשמעותי ביותר בתכנית. מי שהיה רגיל להעביד את הפלנצ'ה הביתית שלו בפרך, פיתח יד עדינה ומיומנת ורגישות חדשה לטעמים. גם כשאמא שלו עומדת לו מעל הראש.
אבל יש מי שהלך עם הפרגון מעט רחוק מדי. רושפלד ושלמה שהחלו כאויבים גדולים ("אתה לא גאון, אני גאון") סגרו מעגל, שוב. ושוב. בהתחלה רושפלד בחר בו לקבוצה שלו, אחר כך התנצל. בפרק השני הוא כבר הזמין אותו לבוא ולהתמחות אצלו במסעדה במשך שנתיים כדי להפוך אותו לאחד השפים הטובים בארץ. בפרק הבא, כך מתבקש, רושפלד יעניק לו את אחת מהממלכות של ווסטרוז.
עוד לא הספיקו השופטים והמתמודדים להתאושש מנהר הבכי שהביאה עמה הפרידה המצערת מצילה, ובפרק ששודר אמש הגיעו לאולפן האימהות, כדי לערער את כולם עוד קצת לפני שהמתח של הגמר מתחיל.
בזה אחר זה, כמו ברווזים שנקלעו לטווח רובה הציד של עידו, נפלו המתמודדים והחלו לייבב אל תוך הסירים. בין אם רק אתמול ישבו לקפה ובין אם עברה חצי שנה, הרגש הוא רגש ואמא זו אמא. מרגשת מכולם, כמובן, הייתה מסרט, שכפי שהעידה בעצמה בצניעות כובשת, הרגישה כמו זרה כי אמא שלה, המתגוררת באתיופיה, לא תגיע לאולפן. תחושת הזרות של מסרט דווקא מוצדקת בנקודה הזו: אם היא הייתה ישראלית מן המניין, היא כבר הייתה מפנימה שאין עולה חדש בריאליטי שלא ייפול אל זרועותיו של קרוב משפחה לקול הבכי של קולנו. כלומר כולנו חוץ מרושפלד.
מאסטר ציטוט:
"אני חופף את השיער שלי באנשובי". עידו מתחיל להבין למה כל השיער שלו נעלם
"אני תמיד מוכן לחלוב את מה שיש לו במוח ואני לא מוותר על זה". שלמה חושף עוד צד מטריד ביחסים שלו עם רושפלד.
"אבא שלי היה מכין לכל ילד שנולד מכתש ועלי קטן בעבודת יד", שלמה, בעוד רגע של מה?
"הזנב לא מוכן? לא נורא. נאכל אותו בבית שלך", אמא של ריקי משלימה עם ההדחה קצת מהר מדי.
הכי עשי טובה תכיני עוד עשרים: הסופר-קובה של נוף שנראה כמו חלום מטוגן.
הכי תודה...בדיוק הזמנו אוכל: טרטר הבשר וחציל של שלמה, שגרם לרושפלד קצת להתבאס על ההשתפכות כמה דקות קודם לכן.