5. המעליב: שומרים על הכוס
אין שום דבר רע בלשמור על הכוס (ותודה שניקדתם). כדאי גם לשמור על הארנק, המפתחות לדירה, הסמארטפון והשפיות שיכולה להיעלם בקלות עקב מנת יתר של קמפיינים מביכים. הטיעון "הקמפיין עורר דיון ולכן עשה את שלו" הוא מעצבן. הוא מעצבן כי הוא יכול להצדיק כל דבר בעולם כל עוד מישהו מתרגז ממנו, הוא מעצבן כי קשה להכחיש את העובדה שהוא באמת מחזיר נושא חשוב לסדר היום, אבל על הדרך גם מלמד אותנו שכל הדרכים כשרות, והן לא. יכול להיות שדיון כלשהו עדיף מחוסר דיון, אבל לחלק לבחורות כוסות לא יציבות כדי שלא יוכלו לזוז מהן כל הערב זה מעליב, שלא לדבר על זה שאף אחת לא תשתמש בהן כי לכי תמצאי מישהי שתחזיק לך אותה בזמן שאת הולכת לשירותים. אם כבר מחפשים פתרון אפשר להעלים את הכוסות מהפאבים - אולי ככה אף אחד לא יכניס בהן סם אונס - או שאפשר לעודד שימוש בחגורות צניעות (אפילו לא תצטרכו לחפש רחוק מדי בשביל סלוגן!). אבל אולי, אם נגמרו הרעיונות, אפשר לעזוב את הכוס שלנו בשקט ולהתמקד במה שמנסים להכניס לנו לתוכה.
4. המעפן: "סקס שלח אותי לחדר מיון"
אם אתם מרגישים שהטלוויזיה שלכם משעממת מדי, הגיע הזמן לחשוב שוב. הסדרה הדוקמונטרית החדשה "Sex Sent Me to the ER" שיצאה השבוע בארה"ב מגדירה מחדש את ז'אנר ה"בואו נעשה כאילו יש לנו מסמך אנושי מרתק ובפועל נראה מלא אילוסטרציות של סקס". בין היתר יש שם שמן שמעך בחורה ואדם שקיבל שיתוק בגפיים עקב אקט סוער מדי (באמת שניסינו להבין מה זה אומר, אבל הגיע הזמן להודות בכישלון המשמח ביותר שידענו). מספיק רק לצפות בפרומו כדי להתכנס בתנוחת עובר ולבקש חיבוק מאמא. זה הזמן להפציר: בבקשה אל תעשו טלוויזיה על הכל. לא מתוך התחסדות, חלילה, עדיין נצפה בקרדשיאנס, אבל יש דברים שנשמח לא להיות מודעים להם. שבר בפין למשל. נדרשו לפחות 5 פרקים של "בית ספר למוזיקה" כדי להחזיר לנו את התמימות.
3. זה שקצת מיצינו: אווירת סוף השנה
אז מה הסרט שהכי אהבתם השנה? תגלית השנה? אלבום השנה? מאכל השנה? רשימת סיכום השנה שתשאר בליבכם לנצח? אין ספק שהעם היהודי הוא העם הנבחר – לא סתם התברכנו בשני סבבים של סיכומי שנה: אחד בלוח השנה העברי ושני בלועזי. אם הרגשתם ששמרתם משהו מספטמבר, זאת ההזדמנות להוציא אותו החוצה, בואו תגידו לנו שוב איך אתם מרגישים. אבל אם אתם מרגישים שלא מיציתם, או סתם רוצים הוכחה שבאמריקה עושים הכל הרבה יותר טוב, כדאי לכם להתעדכן בכמה מרשימות סיכום השנה היותר מפתיעות (או מגוחכות) שנעשו. במגזין "טיים" לדוגמא בחרו את "הזנים החדשים הכי טובים שהתגלו השנה" (יש שם מקק זוהר בחושך!) ואת "הרגעים הכי מחממי לב של השנה". מבחינתנו, אנחנו בעד כל מה שכולל את הילד החמוד מסן פרנסיסקו שהתחפש לבאטמן.
אגב, זה לא כולל את מתחם סיכומי השנה שלנו. אצלנו מגניב.
2. המשמח: כריסטיאן בייל בתפקיד משה
השבוע נחשפו תמונות ראשונות מסט הצילומים של הסרט החדש "יציאת מצריים", ובתפקיד הראשי נמצא באטמן בכבודו ובעצמו. מסתבר שמדובר בטרנד די לוהט עכשיו – שוברי קופות פוטנציאלים שמתבססים על סיפורי התנ"ך. ההתרגשות בשיאה - עכשיו העולם יבין את כל הייסורים שעברנו. אם היינו בר רפאלי היינו מנסים למנף את זה לאיזה תפקיד הוליוודי. הליהוק של כריסטיאן בייל לתפקיד משה הוא די מושלם בהתחשב בעברו הקריזיונרי ובכך שאחד האירועים הכי משמעותיים בחייו של משה היה כשקיבל התקף זעם והכה מצרי למוות. למרות שבייל הוא כנראה הדוש הכי גדול בהוליווד, הוא עדיין שחקן מעולה שאמור להכניס אפיל מסתורי ומיוסר לדמותו של משה. לפי התמונות ששוחררו מהסט מדובר במשה קצת יותר סקסי מזה שראינו ב"נסיך מצרים" ובכלל כל דמות בה מתבקש בייל לגדל זקן היא מבורכת. ולסיכום - במילה אחת: כיף. בקצת יותר: עד פסח הסרט הזה כבר ייצא לנו מכל החורים.
1. המעצים: המידה של גל גדות
גל גדות מעדכנת שהיא ה"וונדר וומן של העולם החדש". איך נראית הגרסה המודרנית לגיבורת העל הסקסית והיפה? סקסית ויפה. מה הטוויסט? בעולם החדש זה יכול להגיע גם בלי תוספת דאבל די. האמריקאים מזועזעים שגל מעזה לדבר על החזה שלה, כל כך הרבה שנים של ניסיון לעשות כאילו יש דברים אחרים שמעניינים אותם ירדו לטמיון. בתגובה, גדות התראיינה וסיפרה שחזה גדול הוא משהו שכל אחת יכולה לקנות ב-9000 שקל. צודקת, תפקיד וונדר וומן יכניס לה כל כך הרבה כסף שקניות כאלה באמת לא שוות את הטרחה. בשביל מה להשקיע בציצים גדולים? סתם כאבי גב כשאת עפה ממקום למקום עם מחוך קטן, שלא לדבר על פוטנציאל הניפ סליפ. האמת שגל יוצאת סופר מגניבה כשהיא מסרבת להתנצל על ההצלחה שלה. אם היא הצליחה לחזור מהמתים ב"מהיר ועצבני", מה זה כבר כמה פנטזיות שבורות של בתולים? יו גו גירל.