תשדירי בחירות. מבאס כמו הפסקת פרסומות, צ'יפי כמו שקופית חסות, מקורי כמו כיף כיף מקלות ודבילי כמו אבוב באיילון. האם הם יעזרו לנו להחליט למי להצביע? נו באמת, האם למירי רגב יש בגרות? אל תענו לי.

אם להיות כנה, אני לא תולה תקוות גדולות בבחירות הקרובות, גם ככה ההצבעה היחידה בחיי שבאמת שינתה משהו הייתה להראל מויאל (ניצנים, 2003), אבל אם בכל זאת חייבים (כי תמונת האינסטגרם מהקלפי לא תצלם את עצמה), אולי התשדירים בכל זאת יסייעו לי למצוא את האמירה האישית, המועמד המקורי והלא צפוי שייצג נפש חופשייה כמו שלי. לא אתה אילן משיחא, תירגע.

פוליטיקה זה חרא

ההפתעה הגדולה של התשדירים היא ללא ספק שאול מופז. הבונוס: צחנת ייאוש. אלוהים, למה נתנו לו כל כך הרבה זמן מסך? זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה למישהו יש יותר מדי כסף ופחות מדי דברים להגיד, וגם התשדירים שלו זגזגו מהספד מפואר לעצמו למעין מכתב איום כולל אותיות גזורות מעיתונים ואינטונציה השמורה לפרסומות "הבורר" של HOT. "פוליטיקה זה חרא", זועף אורי גבריאל בתפקיד הקריין, "מי אתם שתדברו על שאול מופז?", וכמובן "אנשים קטנים ומאופסים". שמרו על הטחול שלכם, יגאל הנאצי בדרך.

כמובן שבהמשך התחלף מצב הרוח והפך למעין "דוקוסלב", כולל אריק שרון בשביל הנוסטלגיה, אנשים מהשוק בשביל העממיות וחיילת אתיופית בשביל לקוחות סלקום, שכולם חולים על הילד שעלה עם הוריו מאיראן. שמו של הילד, שהרם מופזזקר. ונחתום בסיסמה "אני הולך לעשות את הדבר הכי לא טרנדי שיש ולהצביע לשאול מופז". לפחות במשהו אחד הם קלעו.

משפט המפתח: האם חיליק בר הדביר פעם אינתיפאדה?! תלוי, שאול מופז סירס פעם חמוס?

משהו חדש מבהיל

שנדבר על האנרגיה המינית המטורפת בין איילת שקד לאורי אורבך? אוקיי, לא. "המפלגה הכי קרבית בכנסת!", הם מבטיחים, ואי אפשר שלא לדמיין את אורי אורבך שולף את משאף הוונטולין. איף, איזה חננות. בנט בטח הלך על "הבית היהודי" כי "בית גריפינדור" היה תפוס. בבית היהודי הם מבטיחים לא לדבר בקלישאות, אבל הם משתמשים במשהו הרבה יותר גרוע - הומור של דוסים. אגב, לאחר "סטטוסו של יום", פינה שבה הם מסבירים ממים ומקריאים סטטוסים, פייסבוק התאבד.

שלי, ביאסת

וידוי: השנה התפקדתי למפלגת העבודה. זה היה במסגרת יום המעשים הסחים שבמהלכו גם הייתי בבר ברמת החייל. מאז אני מקבלת לא מעט ספאם ויצא לי להטריל קצת את מיקי רוזנטל בסמסים, אבל דבר אחד כבר נראה די ברור - אני לא הולכת להצביע למפלגת העבודה, וגם הסרטון שבו שלי מספרת איך כבר כילדה הייתה דעתנית וסרבה לבשל בחוג כלכלת בית (ושנייה אחרי זה פתחה לפנינו מקפיא עם שישים קופסאות מזון כולל מדבקות) לא שכנע אותי. אלוהים, איזה שעמום, ביאסת.

לשלי, אגב, יש את אותו אפקט של "ברית עולם" בראשות עופר ליפשיץ, שנראה כמו אסיר משוחרר שלוקה בסינדרום ירושלים ומספר שהקדוש ברוך הוא שלח אותו - קצר, ממוקד, מרתיע. הכת שלו כבר התאבדה או שעדיין אפשר להצטרף?

ערוץ הגאווה

שלי לא לבד - גם ביבי לא יוצא מי יודע מה. התשדירים שלו נשמעים קצת כמו הביצוע של אייל גולן ל"דיימונדז" של ריהאנה -  משהו שם פשוט לא מרגיש נכון. מה יש מאחורי המפה המכוערת שמרוחה לו על הקיר כל התשדירים? אני מהמרת על מקלט אטומי. ולמה הם חוזרים על המילה "גאווה" כל כך הרבה? זה כבר מרגיש כמו סרטון ההומואיות המפוצצות במועדונים. ומה הקטע עם מצלמות הרחף מעל ירושלים? זה תשדיר בחירות או הסרטון המקדים לשיר האירוויזיון של ישראל? ולמה הוא מדבר כל כך הרבה באנגלית? בקושי עברית המצביעים שלו יודעים. ומה הקטע עם הכיתוב "מנהיג 1"? זאת הספרה שלו ל-2020?

התקווה תנצח את התחת

ציפי, דמוניזציה לביבי וליברמן על רקע אימפרוביזציה נוגה של ההמנון, ואז פסנתר עם מגני דוד, ידיים שלובות וסמיילים שעפים על המסך זה לא מסר ברור ובהיר, זה להתייחס לבוחרים שלך כאל מפגרים. יהיה לך מספיק זמן לתת להם להרגיש ככה אחרי הבחירות, למה להתחיל מעכשיו? כמובן שאם פספסתי והתשדיר הזה היה מיועד ספציפית לאקי"ם, שכחי מזה, וכל הכבוד!

מיכאל בן ארי היחידי שמדבר ערבית

עכשיו דממה! נץ על הבמה. אני מוכרחה להודות שאני מעדיפה את "עצמה לישראל" וג'ינגל הראפ שלהם על פני "הבית היהודי". יש משהו יותר אמיתי במיכאל בן ארי ואריה אלדד שמדברים בערבית ונראים זחוחים כאילו הרגע סיימו לתלות ערבי, מאשר בהקראת הפרומפטר המאומצת והמתחנחנת של איילת ואורי. כמו כן, עמוד הפייסבוק הזה.

כוכבית גיורית? כוכבית גזענית!

ש"ס מתחייבים להיות "המזוזה של הממשלה", כלומר לגרום לביבי לנשק להם את התחת גם בקדנציה הזאת. הפעם הם מוכיחים רגישות של גיא פניני במצעד החיים, ומספקים את התשדיר הגזעני של המקבץ, ומדובר באותו מקבץ שבו מיכאל בן ארי דיבר בערבית. אבל נו, לפחות הם מבטיחים לדאוג לזקנים פלוס זכינו להצצה לאמא של דרעי בחולצת נמר. קלוז אפ על פנים של תימנייה זקנה, קאט, סוף.

ויצים

סרטוני השיטה של "ארץ חדשה", אחת הפייבוריטיות שלי, פשוט לא עוברים טוב בטלוויזיה. סביר להניח שקצת כמו מיכאל אלוני והמילה "קיימות", גם כאן אף אחד לא ממש הבין על מה הם מדברים.

אכזבת המקבץ - יש עתיד. איך התשדירים של יאיר לפיד מצליחים להיות יותר משעממים מהטורים של שלמה ארצי?

עלה ירוק - כשאתה מפסיק לדבר על סמים קלים ומתמקד רק בכסף, כנראה שעברת לקוק.

יהדות התורה נאבקת בשביל ובשבילך! ובשביל שימוש הוגן בפאוור פוינט, מסתמן.

הפיראטים מבטיחים שבכל החלטה הם ישתמשו ב"טכנולוגיות ההצבעה האינטרנטיות המתקדמות". כן, אנחנו מכירים את האופציה של סקרים בפייסבוק. תנוחו.